התחלה// נולד ב־1972 בביירות, בירת לבנון, שם גם גדל. כשהיה בן שנה, פרצה מלחמת יום כיפור. באותם ימים הייתה בלבנון קהילה יהודית קטנה עם בתי כנסת פעילים. "גרו בשכונה מאות יהודים, אבל רק בשבת היינו נפגשים בבית הכנסת".
אבא// חיים כהן חלאלה הי"ד, רואה חשבון וסוחר. היה בן 39 כאשר נחטף על ידי חיזבאללה בכניסה לביתו. "הוא האמין בדו־קיום עם הערבים, שיהודי יכול לחיות גם במדינת לבנון. הוא לא התעסק בפוליטיקה והיה נאמן למדינה שלו. תמיד היה אומר 'גורלי כגורל כל לבנוני'. לצערנו הוא וחיזבאללה לא שידרו על אותו גל".
אמא// רחל כהן חלאלה ז"ל. "גדלה בלבנון פחות אנטישמית, בתקופה שעדיין הייתה שוויץ של המזרח התיכון ועוד התגוררו בה הרבה יהודים. הייתה לה ילדות טובה. תמיד חלמה לצאת מלבנון, אבל אבא שלי לא רצה. עלתה איתנו ארצה. לפני כמה שנים נפטרה ונקברה בירושלים".
ספסל הלימודים// מכיתה א' ועד י"ב למד בבית הספר הנוצרי המקומי בביירות, שם חווה לא מעט אנטישמיות. "הנוצרים האשימו אותי שמסרתי וצלבתי את ישו, ואילו המוסלמים האשימו אותי שגנבתי את פלשתין. היו רק חמישה או שישה יהודים בכל בית הספר. איתי בכיתה היה יהודי אחד, שבהמשך עזב לאחר שמשפחתו היגרה לקנדה".
מלחמה כפולה// בשנת 1975 פרצה בלבנון מלחמת אזרחים שנמשכה עד שנת 1991. "סבלתי פעמיים, גם בהיותי יהודי וגם בהיותי לבנוני. מצב היהודים הורע ורבים ברחו מהמדינה. מי שבחרו להישאר האמינו כי הקשרים הטובים עם שכניהם יעניקו להם רשת ביטחון. הם נזהרו מכל קשר עם ישראל. השנאה ליהודים הייתה עזה. נאצות ברחוב, גרפיטי אנטישמי, חלון מנופץ. מדי פעם הושלכו אבנים למרפסת שלנו באמצע הלילה. הקמתו של חיזבאללה ב־1982 והפעולות נגד ישראל גרמו לאנטישמיות להרים ראש עוד יותר. בכל מקום התחילו לכנות אותנו 'היהודים'".
מחיר דמים// "האנטישמיות הגיעה לשיא בשנת 1985, שבמהלכה חטפו אנשי חיזבאללה את בכירי הקהילה היהודית. נשיא הקהילה, רופא ילדים, איש החברה קדישא וגם את אבא שלי. הם האשימו אותם שהם סוכני מוסד ודרשו שבתמורה לשחרורם ישראל תשלים את נסיגתה מכל לבנון ותשחרר 300 מחבלים שהוחזקו על ידה. ממשלת ישראל סירבה להיכנס למשא ומתן, וחיזבאללה החליט להרוג את היהודים שהותיר בידיו בחיים עד אז. אחרי תשעה חודשים בשבי אבא היה הראשון שנרצח, ואחריו רצחו גם את השאר".
עוזבים// "זה היה אירוע מכונן בשבילנו כמשפחה ובשביל הקהילה היהודית בלבנון כולה. לא יכולנו לצאת בבת אחת, ולכן התחלנו לצאת אחד־אחד אל מדינה אחרת. קודם אחי הגדול יצא, ואחר כך אני יצאתי. זה היה בגיל שמונה עשרה, בשנת 1989. לאחר סיום כיתה י"ב הצלחתי לצאת מלבנון והגעתי לצרפת".
עולים// "הקהילה היהודית בצרפת קיבלה אותי יפה בתור פליט. שם עבדתי ולמדתי, ובתוך שנתיים־שלוש הצטרפו אליי שאר בני המשפחה. בשלב מסוים עברנו להתגורר במקסיקו". בשנת 1995 התקבלה ההחלטה שהגיע הזמן לעלות ארצה. "בצרפת היו ערבים ואנטישמיות ומזג האוויר פחות התאים לנו. עכשיו המצב שם הרבה יותר גרוע. יחד עם אמא ואחד האחים – עלינו ארצה".
שפה חדשה// עם הגעתו לישראל החל ללמוד עברית באולפן בירושלים במשך חצי שנה. "עד אז לא ידעתי עברית. בצרפת הסתדרתי, כי בבית הספר בלבנון למדנו צרפתית". אחרי סיום האולפן התגייס לצה"ל והשתמש בהיכרות עם העולם הערבי לטובת עבודתו המודיעינית. "לאחר שהשתחררתי, התחלתי ללמוד לתואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, והמשכתי לתואר שני ושלישי בלימודי מזרחנות, כדי להבין טוב יותר את האזור".
לפניי ולפנים// הרקע המקדים בתור אחד שהתגורר בשני צידי המתרס בסכסוך הישראלי-לבנוני העניק לו נקודות זכות רבות, אך עדיין הוא החכים רבות מהלימודים. "באקדמיה למדתי את השורשים וההיסטוריה של האסלאם, שפחות הכרתי מחיי היומיום בלבנון. החיבור כמובן עזר, זה היתרון שלי. אני מכיר אותם ודובר את השפה".
מצייץ בערבית// בשנים האחרונות נהפך לדמות משפיעה מאוד בעולם הערבי. רבים במדינות מוסלמיות עוקבים אחר פרסומיו, שבהם הוא מעביר את האמת, כשהוא מהווה אלטרנטיבה לרשתות התקשורת הערביות. חשבון הטוויטר שלו מחזיק במספר עוקבים מכובד של 800 אלף ערבים שמחכים מדי יום למוצא פיו. "הערבים בדור הזה שונים מהערבים בדורות הקודמים שמחרימים נציגי הסברה ישראלים ולא רוצים לשמוע אותם. הם רוצים לדעת מה אומרים היהודים ולמה בדיוק הם מתכוונים. הם יודעים בעצמם שהערבים משקרים. הסיבה שיש CNN ו־BBC בערבית היא כי הערבים לא מאמינים לתקשורת הערבית. יש לנו נאמנות אצלם, כבר מאז מלחמת ששת הימים".
משפיע// ההשפעה לעומק דעת הקהל הערבית באה לידי ביטוי בחשיפת השקרים הפלשתיניים. "לפני שנה פרסמו הפלשתינים סרטון של חייל שבועט באישה פלשתינית ומכה אותה, כביכול בלי סיבה מוצדקת. מה שהם מחקו מהסרטון הוא השלב המקדים, שבו הפלשתינית דקרה את החייל שלאחר מכן ניסה לנטרל אותה. פרסמתי בחשבון הטוויטר שלי את הסרטון המלא שמציג את המציאות האמיתית וכך מגלה את האמת".
סופר// במשך הזמן כתב והוציא לאור שני ספרים. הראשון, 'השואה בעיני מחמוד עבאס', עוסק בעבודת הדוקטורט של אבו־מאזן על הקשרים בין הציונות לנאציזם. "ישבתי ותרגמתי חלקים מעבודת הדוקטורט שלו. אף אחד לא רצה להתעסק בנושא הזה. כל המרצים והאקדמאים פחדו להתעסק עם אפרטהייד ושלום". השני, 'המופתי והיהודים', עוסק בפעילות האנטי־יהודית של חאג' אמין אל־חוסייני בפלשתינה, עיראק, לבנון וגרמניה, ובשיתוף הפעולה שלו עם הממשל הנאצי בהשמדת יהודי אירופה.
חוקר// במהלך השנים עבד כחוקר בכיר במרכז בגין־סאדאת באוניברסיטת בר אילן, כמומחה ביחסי ערבים-ישראלים ובסכסוך הערבי-ישראלי. כיום הוא עמית מחקר ב־ICGS, המרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל. במסגרתו כתב לא מעט מאמרים מכוננים, בהם "קטר הטרור: מידידה לאויבת", שבו חשף מה עבר על המדינה הקטנה והעשירה מהמפרץ הפרסי שמנסה לתווך בין ישראל לחמאס, מאז שנפתחה נציגות ישראלית בדוחא ועד שנפלה לזרועותיה של איראן.
מתמודד// לפני כשנתיים, לקראת הבחירות לכנסת ה־25, התמודד בפריימריז של רשימת הליכוד, אך לא נבחר למקום ריאלי. "רציתי להשפיע יותר. לצערי מדינת ישראל לא יודעת להתנהל כמו שצריך מול האיומים הערביים. עם חמאס נכשלנו. עם חיזבאללה נכשלנו. בבתי הכלא נכשלנו. עם עסקת שליט נכשלנו. לצערי, לא מבינים את הראש הערבי. אני רוצה להשפיע ולהגן על המדינה".
לצאת מהקופסה// דעתו על ניהול המלחמה עם חיזבאללה בצפון נחרצת במיוחד. "כיום אין ממסד לבנוני, המדינה נשלטת בפועל על ידי חיזבאללה. מי שגורר את לבנון למלחמה או לשלום זאת מיליציה. קבוצה אחת יכולה להחליט אם תהיה מלחמה או לא, וכנראה החליטה שכן, כי זה לא נפסק. צריך לגרום למדינת לבנון לשלם לנו על הנזקים שנעשו לישראל, כולל על הטילים שאנחנו משתמשים בהם כדי להגן על עצמנו. צריך להכניס את זה לכל הסדר שיבוא ושצריך להיחתם מולם ישירות ולא מול אף אחד אחר. צריך לחשוב בראש גדול, ולא לחשוב כמו יהודי שרק משתוקק נואשות להפסקת אש. ממשלת ישראל צריכה לצאת מהקופסה שהיא חיה בה, המנהיגים שלנו מפחדים מהצל של עצמם".
התמונה האמיתית// בימים אלה יש לא מעטים בעולם הערבי שממעיטים בערך התקיפה הישראלית באיראן ומנסים לגמד אותה. "בטוויטר אני מנסה להראות את הנזקים האמיתיים. זה סוג ההסברה שלקחתי על עצמי בשבועות האחרונים. אפשר להשפיע על חלקים בציבור הערבי, כמו הסעודים והאמירותים. ההסברה המכוּונת אליהם משיגה תוצאות. לעומתם, עם הפלשתינים אין מה לדבר. ההיסטוריה שלהם שחורה וחסרת תקנה. לא סתם אין כמעט מדינה בעולם שמוכנה לקבל אותם".
במגרש הביתי
מה הלו"ז// "מתעורר בשש בבוקר, קפה ומאפה, עובר על התקשורת הערבית והרשתות חברתיות, ולאחר מכן מתראיין בזום לערוץ 14 או מגיע לפאנל באולפני הערוץ במודיעין. בצהריים מתעסק בכתיבת ציוצים בטוויטר, כדי לתת מענה לקהל של 800 אלף עוקבים ערבים, וכן עוסק בכתיבה מחקרית או במתן הרצאות. שעות הערב מוקדשות לראיונות בתקשורת הישראלית והערבית".
פלייליסט// "שירים של שנות השמונים בצרפתית וערבית: בצרפתית בעיקר דלידה חוליו, שארל אזנבור ואנריקו מסיאס, ובערבית בעיקר פיירוז".
השבת שלי// "מנוחה, זמן עם המשפחה והילדים, קבלת אורחים. סיכום משפחתי של השבוע".
דמויות מופת// הרבי מלובביץ'. "מנהיג מהזן הנדיר, משכיל, משפיען, יועץ, אוהב ארץ ישראל, איש חזון, וכמובן איש התורה, בעל קונצנזוס נדיר שהיה מקובל על כל היהודים".
מפחיד אותי// "הותר לפרסום".
משאלה// "בואו של המשיח בקרוב".
כשאהיה גדול// "אזדקן".
לתגובות: yosefpr@gmail.com