קבוצת קצינים ולוחמים התאגדה תחת הכותרת 'אל הדגל' ושיגרה לראש הממשלה קריאה לקידום מתווה ציוני לשירות. במכתבם פורסים ראשי ההתארגנות את עיקרי המתווה שלטעמם יוכל להוות מענה ופתרון למשבר הפוליטי הנוגע לסוגיית גיוס צעירי הציבור החרדי, אך לא רק הם.
בראיון לערוץ 7 מספר רס"ן דוד שרז, מראשי 'אל הדגל', את עיקרי המתווה שניסחה הקבוצה. שרז מציין כי לבד מהלוחמים והקצינים שותפות להתארגנות גם משפחות שכולות ו"פנינו לראש הממשלה בקריאה שיעשה את המעשה הציוני הנכון. בנאום שלו בקונגרס הוא דיבר על הברכה והקללה, והברכה שיכולה לצמוח בשנה הזו היא אחדות בעם שישים בצד פוליטיקה קטנה, מחנאות וקומבינות ויעשה את מה שצריך בשביל מדינת ישראל ובשביל לנצח את המלחמה וחלק מזה הוא שכולם יתגייסו וייכנסו מתחת לאלונקה".
"הצענו מתווה שאנחנו עובדים עליו כעת כהצעת חוק, חוזה בין אזרחי המדינה למדינה. זה לא רק חרדים אלא כל חלקי העם שצריכים להתגייס במלחמה הזו. ההסכם הוא שכל נער ונערה בגיל 18 יתגייסו לשירות. לצה"ל תהיה עדיפות, ומי שלא ישרת שם יימצא לו מסלול חלופי בהתאם לצרכי וערכי המדינה. מי שיעשה את זה יקבל את כל הזכויות העודפות, ומי שלא יעשה את זה לא יקבל אותן ויהיה אזרח פחות מעורב ופחות מקבל זכויות. אין לנו פריבילגיה לפחות מזה", אומר שרז.
במסגרת המתווה שנשלח לראש הממשלה נכלל כאחד המסלולים המדוברים גם מסלול לימוד התורה למצוינים בכך, אם כי בהיקף של חמישה אחוזים. "נוכחנו לדעת בשבעה באוקטובר שבלי צדקת הדרך וסיבת הקיום שלנו בארץ ישראל יהיה לנו קשה להתמודד ולנצח גם מול האויבים שלנו וגם בעולם. אנחנו בישראל כי זה הבית של העם היהודי, אנחנו ילידי הארץ הזו, כאן נבנו הזהות והתרבות שלנו ועולם תורה הוא חלק מזה ואנחנו מכבדים אותו ורואים בו ערך ציוני גבוה שצריך לקבל את מקומו בפרופורציה הנכונה".
מתוך גישה זו, אומר שרז, "מי שמצטיין בלימוד תורה צריך לקבל את כל התנאים לשבת בישיבה וללמוד תורה, אבל מי שמבזבז את הזמן ומשלם מחיר אישי כבד וזה לא מתאים לו כמו רבים שאני מכיר, סובלים כי הם לא יכולים לצאת לעבוד, זה יוצר מצב הזוי שבו זה פוגע בצרכי הביטחון של ישראל, זה פוגע בעולם התורה ובחיבור החברתי ולזה צריך לשים סוף. הגדרנו את האחוז המשקף את ההצטיינות וכך גם בתחומי הספורט האמנות והמדע. מדינת ישראל צריכה לאפשר מסלול מצטיינים מדהים כי אנחנו תלויים בהצטיינות הזו, אבל צריך לדאוג שכל השאר ישרתו".
ומה באשר לפרטנר החרדי? שרז מספר כי הרעיונות שמובאים ביוזמת 'אל הדגל' עולים בשיחות שהוא והחברים מקיימים עם גורמים בחברה החרדית. הוא עצמו מצוי בקשר עם גורמים בחברה החרדית מזה כעשור, הן בתחומי הגיוס והן בתחומי התעסוקה, ובמסגרת זו הוא פוגש רבים במגזר החרדי "שמבינים שאפשר להיות גם חרדי וגם להיות חלק מהחברה הישראלית. לצערי העסקנות החרדית, בעיקר הפוליטית, שמה אינטרסים צריך וסקטוריאליים שבינם לבין ציונות יש פער עצום, והם אלה שהתנתקו גם מהחברה הישראלית וגם מהחברה שלהם".
עם זאת, אנחנו שואלים, הם אלה שקובעים ולא אותם צעירים חרדים שמתגייסים או מעוניינים להתגייס ולהשתלב. שרז מספר כי גם איתם מתקיים שיח, אם כי שיח שכזה הוא קשה יותר, "זו שיחה קצת תקועה", כלשונו. כעת, הוא אומר, "כל צעיר חרדי צריך לעשות את חשבון הנפש שלו. כל מי שיש לו לב יהודי ורואה את המצב במדינה ואת המילואימניקים שנטחנים כאן כבר שנה ומילואימניקים שעולם התורה בדמם ורואים את מסירות הנפש של תלמידי חכמים שנמצאים במילואים, כל צעיר חרדי שראה את זה יכול לקום כמו מנדל ראטה (נכדו של האדמו"ר משומר אמונים) ולהתגייס".
בנוסף, אומר שרז, "יש כאן תהליכי עומק בכל החברה הישראלית, שבהם המנהיגות הישנה שנכשלה ועושה פוליטיקה קטנה על גב הציבור החרדי והישראלי, המנהיגות הזו הולכת הביתה. יש כאן דור ציוני שרוצה מנהיגות אחרת גם בקרב החרדים, גם בציונות הדתית וגם בציונות החילונית. מחפשים מנהיגות שתשים את האינטרס הציוני של ישראל לפני הכול והמשמעות היא בית בטוח לעם היהודי".
"ההיסטוריה תעשה חשבון עם כל מי שנתן יד ולא התנגד לחקיקות קיקיוניות ולקומבינות פוליטיות שלא משרתות את המילואימניקים, הביטחון ועם ישראל. זה המבחן של כל חברי הכנסת והשרים להראות לנו שהם איתנו והם שמים בצד את הפוליטיקה הקטנה. זו הדרישה שלנו מהם וזו הבקשה שלנו מראש הממשלה", הוא אומר. "אנחנו נקראים לדגל כבר שנה והולכים אחרי ראש הממשלה כי הוא המנהיג של העם הזה והוא זה שכעת קובע. הוא פיטר אתמול את שר הביטחון וזזה לגיטימי. בעיניי זה לא מחזק את עם ישראל אבל זה לגיטימי ולכן נמשיך לשרת, אבל אנחנו רוצים לראות שדואגים גם לאינטרס שלנו ועושים את המעשה הציוני הנכון".
לשאלתנו אודות הרקע הפוליטי והחברתי ממנו מגיעה הקבוצה לה הוא משתייך, אומר שרז כי מדובר בלוחמים וקצינים שמגיעים מכל חלקי העם, בין אם מהמרכז ובין אם מפריפריה, בין אם מהערים הקיבוצים או ההתנחלויות. "מה שפוגשים בפלוגה במילואים זה מה שפוגשים אצלנו ומה שמעניין אותנו זה ציונות, לדאוג שהשנה הזו תהפוך משנת חורבן ושפל לשנת התקומה ושינוי הכיוון ומה שעומד בינינו לבין זה זו פוליטיקה קטנה. זו בושה וחרפה".
האם הוא יכול להפנות אצבע לאותם פוליטיקאים שהוא רואה כפוליטיקאים קטנים שממיטים עלינו חרפה? "כל מי שתומך בחוקי פטור, חוקי השתמטות, מעונות או כל קומבינה שתאפשר שלא יהיה גיוס מאסיבי של כל מי שכשיר ומסוגל להתגייס, כל אלה הם בפוליטיקה הקטנה ולא בציונות. אחרי השבעה באוקטובר למדנו שאין לנו את הפריבילגיה לזה", אומר שרז ומדגיש שאינו רוצה לנקוט בשמות, בין השאר משום שלא ברור איך ינהגו ברגע האמת של ההצבעה".
"יש קולות בקואליציה שמבינים את זה ויש קולות בקואליציה שרחוקים מזה שנות אור", דברי שרז ואנחנו שואלים אם יש מי מהקואליציה שהתחיל להגיב למכתב ולתכנית שהציגו אנשי 'אל הדגל'. "אנחנו כבר כמה שבועות בתקשורת עם שרים וחברי כנסת מרכזיים. אנחנו משקפים להם את האתגר של המילואימניקים, משפחות המילואים והצבא ואת הצורך העצום בעוד סד"כ. חלקם לא מודעים לזה. אנחנו גם משקפים להם את המשמעות של הקומבינות הללו, ובעיקר אנחנו נותנים להם רוח גבית כי מופעל עליהם לחץ אדיר מכל הפוליטיקאים, העסקנות וגם מסביבת ראש הממשלה שם השרידות הפוליטית הפכה לדבר הראשון שלפני הכול".
שרז מעריך שהממשלה לא תיפול על רקע חקיקת הגיוס, "החרדים מאיימים באקדח ריק, ואם הם עושים את זה הם פוגעים במלחמה ובמדינה והפוליטיקאים הציונים צריכים לשים לזה גבול. מי שמנסה להשתמש בסיפור הזה כדי להפיל את הממשלה ולהתנגח בחרדים עצמם, עושה נזק. גם מי שלוקח את הדבר לסרבנות ממילואים גם הוא עושה נזק. צריך גם ללכת למילואים וגם להילחם מלחמת חורמה בפוליטיקה הקטנה, ואת זה אנחנו מנסים לעשות ב'אל הדגל'".
