מ' שירת בשנה האחרונה 250 ימים במילואים. הוא לחם בעזה ובלבנון, וזאת אף שבסיום שירותו כלוחם בסדיר קיבל מהצבא פטור ממערך המילואים ובאופן פורמלי לא נדרש להתגייס למלחמה.
בימים שאחרי 7 באוקטובר מצא את עצמו מ' מטפס על הקירות, מחפש כל דרך להשתלב בעשייה הצבאית. "רציתי להתגייס. זה בער בי. הטבח בעוטף, המצב הקשה בארץ, רציתי להילחם ולהגן על המדינה שלי, אבל בצבא אמרו לי: עזוב, אתה לא מופיע כחייל מילואים ואין מה לעשות. דיברתי עם מלא מפקדים, נכנסתי לכל מיני קבוצות ווטסאפ ייעודיות, ובסוף איכשהו הצלחתי להיכנס כלוחם במילואים מן המניין. ברוך השם זכיתי לתת מעצמי למדינה ולהיות חלק ממהלך גדול".
מ' לא ממעיט במחירים הכבדים שנגבו ממנו כתוצאה מההיעדרות הממושכת מהבית בשנה האחרונה: "רוב השנה האחרונה התנהלתי כמו איש קבע, למרות שאני בכלל לא איש קבע", הוא משתף. "גם כשאתה נמצא בבית בין סבבים, אתה כל הזמן בתודעה של כוננות, שעוד רגע יקראו לך. אתה מנסה לשקם את מה שפספסת והתערער בזמן שלא היית בבית. זה לחיות בחיים מקבילים, והחיים האמיתיים שלך חומקים מבין האצבעות: העבודה, הלימודים, הזוגיות. הראש עדיין שם, במילואים", הוא מודה.
"במהלך הלחימה לא תמיד היה קל. אחרי הכול זאת מלחמה, עם אתגרים פיזיים ונפשיים ומספר עצום של ימי מילואים שבהם אתה נעדר מהחיים שלך. מבחינתי, כמי שהיה לו פטור והצליח להשתלב במילואים - אני מאמין שכל מי שבאמת רוצה יכול להשתלב ולתרום מעצמו. הצורך הוא אדיר. בסוף יש כמות מצומצמת של אנשים שכורעת תחת עומס לא נורמלי, וצריך שעוד אנשים ייקחו חלק בזכות הזאת להגן על הבית".
מ' לא לבד. על פי נתוני הצבא, מאז תחילת המלחמה כ־70 אלף חיילים בעלי פטור משירות מילואים השתלבו מיוזמתם במערך המילואים של צה"ל. רבים מהם גם שילמו בחייהם, בגופם ובנפשם. יחד עימם, חיילי המילואים כולם נשאו בנטל והסתערו קדימה, גם במחירים אישיים לא פשוטים. אך לאחר שנת מלחמה, מערך המילואים של צה"ל מגיע לידי מיצוי כוחותיו, ומצוקת כוח האדם מורגשת בשטח. בשל כך ננקטו כמה צעדים להגדלת מאגר המשרתים, למשל: הארכת תקופת השירות הסדיר לחיילים, פעולות שונות לקידום גיוס החרדים ועוד. צעד נוסף שיכול להיות מיושם בטווח הזמן המיידי הוא גיוס מחדש של עשרות אלפי חיילים שקיבלו בעבר פטור משירות מילואים, ואחרי הליך הכשרה קצר יכולים להשתלב במצבת הלוחמים.
כך למשל בחודש אוגוסט האחרון פרסם צה"ל כי החל לגייס למילואים אזרחים עד גיל 35 שקיבלו פטור משירות מילואים, כדי שישובו לשירות. מדובר ב־15 אלף בני אדם שהשלימו שירות סדיר וקיבלו בעשור האחרון פטור ממילואים. יצוין כי מדובר במספר חלקי ביותר, וכמות מקבלי הפטורים רחבה בהרבה. בעיון בנתוני הצבא שפורסמו בחודש יולי האחרון נחשפים נתונים בלתי נתפסים המלמדים כי מקרב מסיימי שירות סדיר מהאוכלוסייה הכללית בעשר השנים האחרונות, 2024-2014, ישנם מאות אלפי חיילים שקיבלו פטור משירות במילואים. מרביתם לא נמצאים כלל ברישומי צה"ל. מקצתם, כ־85 אלף בעלי פטור, מופיעים ברישומי צה"ל אך לא נקראו לשירות מילואים במלחמת 'חרבות ברזל', לפחות עד לפני שלושה חודשים. גם אז הדבר נעשה באופן מצומצם ביותר.
מחדל צבא קטן וחכם
שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, מודעת למעמסה הכבדה המוטלת על כתפי משרתי המילואים, ומפנה אצבע מאשימה לאגף כוח האדם בצה"ל שלא פועל לגייס עשרות אלפי חיילים שקיבלו בעבר פטור משירות מילואים והם כשירים לשירות: "לכל בעיית כוח האדם בצה"ל התוודענו בעקבות המלחמה הנוכחית, אבל מדובר בהתנהלות בעייתית שנמשכת לאורך שנים. מדובר בלא פחות ממחדל חמור", היא מאשימה.
השרה סטרוק מספרת כי לנתונים על חיילים ששוחררו ממערך המילואים נחשפה עוד הרבה לפני שפרצה המלחמה: "פגשתי את האלוף במיל' בריק לפני שלוש שנים. הוא סיפר לי שצה"ל גרע משורות המילואים שלו מאות אלפי חיילי מילואים, ולא רק שהוא גרע אותם אלא הוא גם גרט את חלקם, כלומר השמיד את פרטי המידע והקשר שלהם, ולא הותיר דרך להגיע אליהם. ישבתי אצל בריק בבית עם אחד היועצים שלי, שאמר: 'אני חייל כזה. פטרו אותי בלי סיבה ממילואים. הייתי לוחם בצה"ל ובכל זאת גרעו אותי'. לי זה היה נשמע כבר אז פעולה חסרת אחריות".
בחודש יוני 2023, חודשים ספורים לפני 7 באוקטובר, במהלך יום ההוקרה לחיילי המילואים, הובאה לממשלה החלטה להענקת תמריצים והטבות לחיילי מילואים. השרה סטרוק בחנה את הנתונים והלינה על האבסורד שעלה לטענתה מהדברים: "הציגו לנו מצגת ועל פיה אפשר היה לראות כמה חיילים מסיימים שירות סדיר בכל שנה וכמה מהם נשארים במערך המילואים. שמתי לב שרק חלק קטן ממסיימי הסדיר משולבים במערך המילואים, ורובם נגרעים ממנו", היא מספרת. "כששאלתי למה זה ככה, התשובה שקיבלתי הייתה שלא צריך הרבה חיילים. אנחנו שואפים לצבא קטן וחכם, הסבירו לי. שאלתי אם כך, מה ההצדקה להטבות לחיילי המילואים אם המדינה עצמה מחליטה בעבור אלפי חיילים בכל שנה שהם בכלל לא יזומנו למילואים. לא הצלחתי להבין את האבסורד", היא מודה.
אלא שאז פרצה המלחמה, וככל שהמלחמה התקדמה הגיעו אל שולחן השרה עוד ועוד פניות של חיילי מילואים שתיארו מצב לפיו ההיענות לצווי המילואים גבוהה מאוד, ומצד שני לא כולם נקראים לשאת בנטל. "מילואימניקים טענו שניהול וניצול כוח האדם האופציונלי הוא לא סביר. למעשה כל הזמן מתבססים על אותו כוח אדם ולא מרעננים אותו כמעט. בסוף כולם מכירים את כולם, ורואים שיש כאלה שנקראים לסבב נוסף ולעוד אחד ויש כאלה שלא נקראים בכלל", היא מצביעה על עיקר הבעיה. "פנו אליי אנשים שהיו בפטור וניסו לחזור לשירות, ופעמים רבות לא הצליחו, נתקלו בסירוב נחוש של אגף כוח אדם בצה"ל לקלוט אותם. לאור זאת, ביקשתי נתונים מדויקים מהצבא. התחלתי לשאול ולברר מה קורה פה בעצם. הצפתי את השאלות בישיבות הממשלה וקיבלתי נתונים מדהימים, מדאיגים ואפילו מקוממים".
"למה גרטו את נתוני החיילים?"
סטרוק מסבירה שהאנשים שצה"ל לא מזמן למילואים מחולקים בגדול לשלוש קבוצות: עשרות אלפי חיילים שהצבא גרע וגרט את הפרטים שלהם וכיום אין לו כל דרך להגיע אליהם; עוד עשרות אלפים שהצבא גרע ממערך המילואים, אבל השמות והפרטים שלהם כן בידיו; והחלק השלישי הם חיילים שנשארו רשומים במערך המילואים, אבל הצבא משום מה לא קרא להם למילואים בשנה האחרונה. "המספרים של חיילים שפטורים ממילואים הם עצומים", היא מדגישה.
"עשרות אלפי חיילים קיבלו פטור בלי שהיה להם אירוע פרטי כלשהו שהצריך פטור. צה"ל גרע אותם רק משיקולי מדיניות. זה לא נתפס", היא מזדעקת. "אלו נתונים מטרידים מאוד, במיוחד בהתחשב באתגרים שעומדים לפתחו של צה"ל והנטל העצום שנופל על כתפיהם של אותם מילואימניקים פעם אחר פעם. ידוע לי שהנושא הגיע גם לדיון בוועדת חוץ וביטחון. בסוף אחרי לחצים לא קטנים, אגף כוח אדם בצה"ל תפס את עצמו, ומתוך הרשימה של חיילי מילואים בפטור שכן נשמרה בידי הצבא מיפו קבוצה של כ־15 אלף חיילים שהוכשרו בשירותם הסדיר כלוחמים והם מתחת לגיל 35. נמסר לנו של־8,000 מהם נשלח לפני כחודשיים זימון למילואים".
וכמה מתוכם אכן התגייסו בפועל?
"מסרו לי נתונים לפני כמה שבועות, אבל אני לא בטוחה שנכון להזכיר אותם. אני כן מבקשת לנצל את הבמה הזאת כדי לקרוא לכל אחד מהם להגיע ולתרום את חלקו".
ומה בנוגע לעשרות האלפים שפרטיהם נגרטו, שהצבא טוען שאין לו אפשרות להגיע אליהם?
"למען ה', אנחנו בשנת 2024! למדינת ישראל יש מסד נתונים עשיר ומפורט על כל אזרחיה, זה לא אמור להיות כל כך מסובך לאתר בני אדם", היא הודפת את הטענות. "משהו לא עובד נכון, מישהו לא מנהל נכון את האירוע הזה, וזה חייב להשתנות. כשאלפי אנשים שהוכשרו כלוחמים ורשומים במערך המילואים המשיכו בחייהם כרגיל ולא נקראו השנה אפילו פעם אחת - זה לא הגיוני", היא טוענת. "מצד אחד יש מילואימניקים שבקושי ראו בית בשנה החולפת, ומצד שני מספר לי בחור שעובד בחברת הייטק גדולה במרכז הארץ, שחוץ ממנו אף אדם בחברה לא שירת במילואים. ואני שואלת: איפה אגף כוח אדם בצה"ל?".
חוסר השוויון בנטל זועק לשמיים.
"גם אם נניח לרגע בצד את נושא השוויון והצדק החברתי, זו שאלת סיכויי ההצלחה שלנו במלחמה. החיילים שלנו צריכים להתרענן ולאגור כוחות פיזיים ומנטליים כדי שיהיו כשירים לאורך זמן. הם זקוקים לחילוף, ויש מי שתפקידו לדאוג שחילוף כזה אכן יגיע. אי אפשר להתנהל ככה. זה לא סביר בעליל", היא פוסקת נחרצות. "אם הצבא היה משתמש רק במערך המילואים הקיים, אפילו בלי אלו שהוא גרע, הוא יכול היה לתת לכל חייל מילואים עוד חודשיים-שלושה בבית השנה. זה משמעותי מאוד".
השרה מבקשת לציין כי "מדיניות צבא קטן וחכם הונהגה בעבר על ידי רמטכ"לים שונים. הטענה הייתה שהמלחמות הגדולות כבר מאחורינו ולכן אין צורך בצבא גדול. אני יכולה להבין שמי שמשמש בתפקיד תחת רמטכ"ל שזו המדיניות שלו, פועל לפיה. אני לא יכולה לקבל את השערורייה של גריטת הנתונים של מאות אלפי אנשים ממצבת המילואים של צה"ל. זה מחדל שלא ייאמן, ואנחנו משלמים על המחדל הזה כל יום. למעשה יש כאן שני מחדלים", היא מבקשת לחדד. "מחדל אחד הוא מה שקרה עד המלחמה, והמחדל השני הוא מה שקרה מאז ובמהלך המלחמה. הניהול של כוח האדם בצבא הוא לא סביר. בשום חברה עסקית לא היו מקבלים ניהול כושל כזה".
זו פעולה שנעשתה ברוח המפקד.
"אני מסכימה שזה יישום מדיניות, ועדיין אני חושבת שהגריטה הייתה צעד אחד יותר מדי. אתה רוצה לגרוע חיילים ממילואים? בבקשה, תעשה את זה, אבל תשמור אותם באיזה מאגר מסודר למקרה שיום אחד תפרוץ מלחמה ותוכל לקרוא להם. אנחנו לא חיים בשווייץ. הגריטה הייתה צעד חסר אחריות".
מה הלאה? איך ניתן לתקן את חוסר האיזון הזה בנטל?
"אנחנו צריכים לדרוש פרויקטור אזרחי שיעשה סדר בגיוס המילואים וינהל את כל נושא כוח האדם בצה"ל. שראשי הגוף הכושל הזה יצטרכו לתת לו דיווח שבועי איך הם פועלים לתיקון המצב בפועל. אני יודעת שתוספת חיילים סדירים זו התוספת החשובה ביותר לצבא. בסוף הם צעירים והם בכושר, ואי אפשר, ממש אי אפשר, לוותר עליהם. יחד עם זה, אני חושבת שחייבים עכשיו להביא הרבה יותר חיילים חרדים צעירים לשורות הצבא, זה צורך קריטי. אבל בסוף כל חייל חרדי שיתגייס עכשיו צריך יהיה לעבור מסלול הכשרה של חודשים כדי להכשיר אותו לחיילות. פה מדובר על מאגר של עשרות אלפי אנשים שכבר היו לוחמים ועברו הכשרה מסודרת. אפשר לעשות להם ריענון קצרצר של שבועיים-שלושה וקדימה למילואים. זה צו השעה. לעומס העצום על המילואימניקים יש יותר מפתרון אחד. והפתרונות כולם צריכים להיות מקודמים", היא מסכמת.
סטרוק מאשימה את ראשי המערכת: "מי שמנהל את מצבת כוח האדם בצבא בצורה כזאת – במיוחד כשאלו אנשי צבא שמבינים את השפעת השחיקה במלחמה – הוא האחראי למחדל הזה. לא יכול להיות שימשיכו לנהל את זה ככה. זו פגיעה אנושה בביטחון המדינה".
עד כדי כך?
"ממש כך. זו גם פגיעה אנושה בכלכלה. עסקים קורסים. נכון שאנחנו נותנים פיצוי לעסק שקורס, אבל יש מחירים כבדים, גם אנשים שכירים נפגעים במקומות העבודה".
פנית לשר הביטחון בעניין?
"פניתי אליו וביקשתי להיפגש עם ראש אגף כוח אדם. זה היה ביולי, ועד היום לא קיבלתי אישור. אני לא מתכוונת להרפות מהנושא החמור הזה. הקול חייב להישמע. הצבא חייב להתעורר, ויפה שעה אחת קודם".
מתגייסים לאורו של אילון
על רקע המצוקה הגוברת והצורך המיידי בתוספת כוח אדם צומחות להן גם יוזמות פרטיות. אסף ויס, אחיו של רב סמל בכיר אילון ויס הי"ד שנהרג בעזה, ייסד יחד עם שני אחיו את המיזם 'חוזרים למדים' להחזרת בעלי פטור לשירות מילואים פעיל בצה"ל. "הכול התחיל ביוזמה הכי אישית. רצינו לעשות משהו שינציח את אחינו. בשבעה שלו שמענו מאנשים שהם היו רוצים לחזור לצבא. הבנו שיש המון אנשים שיושבים בבית, ומבחינת הצבא הם על סטטוס של פטור ממילואים מכל מיני סיבות - גיל, מספר ילדים או פטור משיקולי הצבא - והם ממש מעוניינים לחזור ולתרום ולעשות מילואים. מדובר בכמות אדירה של אנשים", הוא מציין.
עם התובנה הזאת החליטו שלושת האחים, מתניה, אמיתי ואסף, לעשות מעשה לזכר אחיהם. "בהשראת המילים האחרונות של אילון אחינו היקר לתלמידים שלו, "תמשיכו לעשות טוב בעולם", הקמנו את מיזם 'חוזרים למדים'. הכול בדמותו ובהשראתו של אילון. התחלנו להפיץ שאלון הרשמה לחבר'ה שנמצאים בסטטוס של פטור ממילואים ומעוניינים לחזור לשרת. הפצנו את ההודעה בקבוצות ווטסאפ, בקהילות, התראיינו בתקשורת, וזה פשוט תפס בצורה שלא דמיינו", הוא משחזר. "נרשמו אנשים בקישור. בהתחלה התלהבנו מהמאה הראשונים, אחר כך מ־500 נרשמים, וכשהגענו לאלף בכלל היינו בעננים".
ומי הם אותם אנשים?
"הם באים מכל המגזרים, מכל רחבי הארץ, מבני 30 ועד בני 65. היום אנחנו עומדים על כמעט 2,500 בני אדם שרוצים לחזור לעשות מילואים. הגענו למספרים אדירים. כשהתחילו להגיע השמות אמרנו: אוקיי, הגענו למספרים יפים, אבל מה עושים עכשיו? הבנו שללכת מלמעלה זה לא יעבוד, לא מאגף כוח אדם בצה"ל, ולא מהמדינה, ופשוט התחלנו ליצור קשר ישיר עם מג"דים בשטח", הוא מתאר את דרכי הפעולה. "סיפרנו להם שיש לנו רשימות של חיילים עם פטור. בסוף בשטח יש מצוקה של כוח אדם. הגענו למגוון גדול של קצינים בשטח, והם הפנו אותנו לשליש שלהם. לפי הצורך נתנו להם את השירות. למשל, אחד המג"דים אמר לנו שהוא מתחיל קו בנובמבר ואין לו מספיק כוח אדם. שלחתי לו מאתיים שמות. המערכת בשטח יודעת להחזיר חייל מפטור לשירות".
מה שמעת מהאנשים האלו שנרשמו למיזם?
"אלו אנשים עם המון מוטיבציה. אחד החבר'ה למשל היה בחו"ל בשנים שאחרי השחרור שלו מהצבא. הוא חזר בגיל 30 לארץ ונשאר בסטטוס של פטור, אבל שירת ביחידה מובחרת, אז למה שלא יחזור למילואים?", הוא תוהה. "לחלק מהאנשים הצבא הוציא פטור מסיבותיו. הם רוצים להתגייס והיחידות בשטח פשוט זקוקות להם, אז זה משתלב מצוין".
למה בעצם לא פניתם לדרגים הגבוהים, אלא ישירות לשטח?
"לפעמים הדברים הקטנים הם הרבה יותר אפקטיביים מהמערכות הגדולות. בירוקרטיה ותבניות ותביא אישורים כאלה ותביא מסמכים כאלה. המג"דים נמצאים בשטח והם משוועים לכוח אדם במיידי, והם המנוע שמחפש את האנשים ומכיר את הצרכים מקרוב". אסף ויס משתף כי "השטח באמת צריך כוח אדם ויש לו את הכלים להחזיר מפטור. למשל, עכשיו מקימים אוגדת מילואים. הם מקימים אוגדה ואין להם חיילים. הבאנו להם אלף חיילים".
מה זה עושה לך כשאתה רואה את ההיענות העצומה ואת התרומה למאמץ המלחמתי?
"זה לזכרו את אילון, ומבחינתנו כל חייל שחוזר לשרת זה מעין המשך לצוואה שלו", הוא אומר נרגש. "זה סיפוק אדיר. אלו אנשים שרוצים לחזור ולעשות מילואים ולהתנדב, ולמה שישבו בבית ולא ישרתו? זה מאוד מחמם את הלב. ובסוף החברה הישראלית היא פטריוטית, היא ציונית, וכל מה ששומעים בתקשורת זה קשקוש והבלים. זה להיפגש עם עם ישראל בתפארתו", הוא מדגיש. "אנשים ששומעים על המיזם אומרים לנו: תקשיבו, מה שהמדינה לא עושה - אתם עושים, הפכתם להיות אגף כוח אדם בשטח. אנחנו מרגישים שזה לא אנחנו. זה אילון. הוא נותן את הברכה הגדולה".
כמה זמן אתם משקיעים בזה?
"זה שואב. אבל בסוף אנחנו עושים את זה כהנצחה לאחינו. זו הנצחה שהיא לא מבנה ולא מצפה, אלא הנצחה בעלת ערך מוסף לתקופה הזאת של להחזיר לוחמים. אז אנחנו משקיעים בזה. ההורים שלי מתקשרים כל הזמן ושואלים: נו, כמה היום חזרו? הם שומעים את המספרים ורווים נחת".
תגובת דובר צה"ל:
מאז תחילת המלחמה הוחזרו לשירות במערך המילואים עשרות אלפי משרתי מילואים ממאגרים ומפטור. תהליך מיצוי של מאגרי כוח האדם במילואים נמשך, לרבות בחינת גיוס משרתים שקיבלו בעבר פטור משירות מילואים וזימונם חזרה למילואים במסגרת הצו הפוקד.
צה"ל ממשיך לבחון כל העת כיצד ניתן לייעל את הפעלת מערך המילואים, ופועל ללא הרף על מנת להגדיל ולמצות את סד"כ צה"ל. צה"ל מוקיר את משרתי המילואים שמהווים חלק מהותי מכוחות צה"ל, וימשיך לפעול על-מנת לתת להם את התמיכה הראויה והנדרשת.