ארבע שנים חיכה דונלד טראמפ לרגע הזה - רגע התיקון. אחרי שהפסיד בבחירות ב־2020 לג'ו ביידן, היה ברור שירצה לחזור לכהונה שנייה, ובאופן היסטורי הוא עשה זאת. זו לא הייתה דרך קלה, אבל בסופו של דבר התברר שהאמריקנים מאסו בדרך הדמוקרטית ההולכת ומקצינה לשמאל, ובחרו בזו של טראמפ.
לא רק מצביעיו המסורתיים של טראמפ הצביעו בעבורו, אלא גם ציבורים שנטשו אותו בהתמודדות הקודמת. טראמפ, שלא הודה בנאומו לקול היהודי בארצות הברית, הודה בערך לכל המיעוטים האחרים, לאחר שזכה לתמיכה רחבה גם ממוסלמים וגם מציבורים שבדרך כלל העדיפו לתמוך בדמוקרטים בעבר.
הנתונים היבשים על ההצבעה במדינות המפתח מעידים על השינוי הגדול שהתחולל בהן: בפנסילבניה ניצח טראמפ בפער של כ־3 אחוזים, במישיגן, עיר דמוקרטית בדרך כלל, הוא גבר על האריס בפער של כ־4 אחוזים, ובוויסקונסין בפער של 3 אחוזים. ניצחונו במדינות אלו בצירוף הזכייה בפלורידה בפער של 13 אחוז ובטקסס בפער של 14 אחוז, הבטיח לו בשלב מוקדם יחסית את רוב האלקטורים הנדרש כדי להיכנס לבית הלבן בפעם השנייה כנשיאה של המעצמה הגדולה בעולם.
עד כמה תרמו היהודים לניצחון? לטענת חלק מכלי התקשורת האמריקניים 79 אחוזים מיהודי ארצות הברית תמכו בקמלה האריס, אך נראה שהנתון הזה נשלף מהר מאוד ומבלי שנבדק מספיק לעומק. ההערכה היא ששיעור היהודים שהצביע לטראמפ גדל גדילה ניכרת בבחירות הללו.
הרב משה האוער, מנכ"ל ארגון ה־OU, ארגון הגג של הקהילות היהודיות האורתודוקסיות בארצות הברית, התייחס לשינויים בדפוס ההצבעה היהודי בבחירות, ולדעתו בהמשך תשתקף מהם תמונת המצב האמיתית, לאחר ניתוח הנתונים. "הבחירות האלו נסובו סביב הרבה נושאים, אבל הפעם רבים בקהילה היהודית יצאו להצביע על המאבק באנטישמיות ועל התמיכה בישראל. על פי הנתונים חל שינוי משמעותי בדפוס ההצבעה של היהודים", אמר.
"בשנה האחרונה היו הרבה גילויים של אנטישמיות שזכו להתייחסות רצינית משתי המפלגות, אך הרפובליקנים נקטו דרך תקיפה יותר של מלחמה וגינוי נחרץ נגד התופעות האלה, ולכן יהודים רבים נתנו להם את קולם. גם בסוגיית התמיכה בישראל, לצד התמיכה של ממשל ביידן לאחר 7 באוקטובר, חלק מהקהילה היהודית העדיפה לבחור בקונספציה של מלחמה ומתקפה כנגד האיומים על ישראל ולא בקונספציית הדה־אסקלציה שניסתה למתן ולהביא לשקט".
שלושה חודשים עם ממשלת מעבר
רות פינס־פלדמן, עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ודוקטורנטית בבית הספר ליחסים בין־לאומיים וממשל באוניברסיטת תל אביב, מסבירה מה הוביל לניצחון של טראמפ. "כשבוחנים את התוצאות, אנחנו רואים שטראמפ הצליח בכמה מגזרים שבהם הוא לא נחל הצלחה בבחירות ב־2020, והדבר הזה איפשר לו את הדרך לניצחון. ניכרת עלייה בהצבעה בעבורו גם בקרב הקול האפרו־אמריקני, גם בקרב הקול הלטיני, גם מצד הצעירים והמוסלמים, ויש גם עלייה מסוימת בהצבעה היהודית בעבורו. הוא הצליח לסחוף אחריו את האמריקנים על גווניהם השונים ולמעשה הצליח בגדול", היא אומרת.
לצד החזרה לתפקיד הנשיא, נראה שהרפובליקנים יזכו גם ברוב בקונגרס ובסנאט.
"באמצעות השליטה בסנאט ובבית הנבחרים הרפובליקנים יוכלו לממש בצורה הטובה והקלה ביותר את המדיניות של טראמפ. הוא לא צפוי להיתקל בהתנגדויות משמעותיות. הדמוקרטים יצטרכו להתמודד עם ההצבעה הדמוקרטית. הם יפעילו מן הסתם בדרך שלהם איזונים ובלמים, אבל אין ספק שזה יהיה קשה יותר בעבורם", היא מציינת. "אם הם רוצים להתנגד לאיזושהי חקיקה, הם יצטרכו לייצר את ההתנגדות הזאת. כרגע נראה שבחירתו של טראמפ היא מהלך שישנה לא מעט דברים בארצות הברית, החל מהחינוך עד לכלכלה, ויעשה רפורמה אל מול כל הצעדים של ביידן. אנחנו לדעתי נראה שינוי, גם עולמי וגם בארצות הברית".
להערכתך הוא יעשה מהלך או ינקוט צעד שקשור למלחמה אצלנו בתחילת כהונתו?
"כבר בנאום הניצחון שלו הוא אמר שהרצון שלו להתמקד בארצות הברית קודם לכול. יש לנו עוד שלושה חודשים של ממשל ביידן, אחר כך יש את הכניסה לתפקיד, ואני צופה שמרבית המאמצים והדגשים יהיו כמו בקמפיין הבחירות, על הכלכלה ועל סוגיית המהגרים. אני מעריכה שבחצי השנה הראשונה אנחנו נתחיל לראות את הלחץ, אבל החודשים הראשונים יוקדשו קודם כול לפתרון הבעיות הפנימיות של ארצות הברית. אחר כך, מעמדה של חוזק ועוצמה, הוא ייגש לפתור את כל שאר בעיות העולם".
כמה מדאיגה אותנו תקופת הביניים בין הממשלים?
"היא מדאיגה, אם כי אני מאמינה שביידן יפעל בריסון. יש צעדים שאפשר לצפות, ייתכן שדרך המוסדות הבין־לאומיים. אם יהיו הצבעות נגד ישראל, יכול להיות שנראה יותר לחץ בדמות אמברגו על נשקים ספציפיים. לדעתי, גם אם ינקטו צעד, הוא יהיה במסגרת גבולות הגיוניים ולא נראה כאן התרת רסן מוחלט והליכה נגדנו", היא מעריכה.
"עם זאת יכול להיות שאם קודם בממשל היו צריכים להיזהר כדי לא להרגיז את הקול היהודי והקול המוסלמי וניסו לרצות את שני הציבורים האלה, ייתכן שכעת הממשל יהיה משוחרר מכל החובות הללו ויראה עצמו חופשי לפעול בהתאם למדיניות שראשי הממשל הנוכחי רואים לנכון. ייתכן שזה יבוא לידי ביטוי גם בלחץ כלפינו. ברור להם, בכל מקרה, שאם בשלושת החודשים האלה הם יבחרו לנקוט צעדים נגדנו, טראמפ יכול להיכנס ומיד להפוך את הדברים ולהחזיר אותם לאחור. הם מבינים שלא יצא להם יותר מדי רווח מזה, אלא אם הם מחליטים להכריז על מדינה פלשתינית באופן חד־צדדי, משהו שאני לא רואה שקורה".
מה הדבר הכי מרחיק לכת שארצות הברית של ביידן יכולה לעשות בתקופה הזאת?
"הם יכולים לתמוך במועצת הביטחון בהפסקת אש או שלא להטיל וטו עליה. דרך נוספת היא לממש את האיום להגבלת הטלת אמברגו, כי הדד ליין שהציב ביידן לראש הממשלה מתקרב. אלו שתי הנקודות העיקריות שבהן יש סיכון מצד ממשל ביידן", היא אומרת. "עם זאת, אני לא חושבת שהם ייזמו הפסקת אש בשלב הזה. אולי הם יחכו לחודש האחרון לפני הכניסה של טראמפ לתפקיד. נראה לי שנכון לעכשיו, ההערכות שכעת אנחנו צפויים ללחץ בלתי מרוסן מצד ארצות הברית הן מוגזמות. בכל זאת לאמריקנים יש כאן אינטרסים, הם שותפים לדרך שעשינו עד כה, ואני לא רואה מצב שהם פשוט עוצרים הכול ומפסיקים לסייע לנו. אולי הם יעצרו חימושים מאוד ספציפיים ויעשו צעדים מאוד ממוקדים, אבל לא יקרה שום דבר קיצוני. אנחנו לא הולכים לקרוא בעיתון כותרות בנוסח 'ארצות הברית מפסיקה את משלוחי הנשק לישראל'. זה לא יקרה".
הדמוקרטים יעשו חשבון נפש בעקבות הבחירות הללו?
"סביר להניח, אבל צריך להסתכל על התמונה המלאה בארצות הברית. הבחירות בראש ובראשונה באמת עוסקות בערכים ובדרך החיים של האמריקנים, במצב הכלכלה, בחינוך. אנשים לא מספיק מודעים לכך, אבל האמריקנים הרגישו שיש התערבות נרחבת וגדולה מדי של הממשל האמריקני בחיים הפרטיים, באופן שבו אנשים מגדירים את הערכים הבסיסיים שלהם, של מה זה משפחה, מה זה מגדר. אלו דברים שהפריעו לציבור. אנחנו רואים שיש נטייה לשמרנות, חזרה לערכים הקלאסיים של ארצות הברית, של 'החלום האמריקני', השאיפה פשוט לבנות בית ולחיות חיים שקטים, להקים תא משפחתי ברור של אמא, אבא וילדים".
תוצאות הבחירות מעידות על הרצון לחזור לשמרנות יותר מכל דבר אחר.
"בדיוק. אנחנו רואים גם במקומות שטראמפ הפסיד בהם שהפער בין הדמוקרטים לרפובליקנים מצטמצם. אנחנו רואים שצעירים רבים הצביעו לטראמפ, וזה מעיד משהו לגבי העתיד - אפשר לראות בכך תחזית שאותם צעירים מתבגרים וממשיכים להיות שמרניים. הדמוקרטים יצטרכו להבין שהערכים הפרוגרסיביים שהם ניסו לשווק הלכו צעד אחד רחוק מדי, וזה גרם לאמריקנים לרצות להיות יותר בצד השמרני", היא מסבירה. "בראייה שלי אנשים מחפשים לרוב את דרך האמצע. כשיש הליכה יותר מדי לכיוון קיצוני אחד, אנשים מושכים את עצמם ואת הקרובים להם לצד השני. אני מקווה שארצות הברית תדע למצוא באמת את דרך האמצע שלה, ושגם טראמפ יצליח לייצג אותה, בניגוד למה שחושבים חלק מהאנשים. אפשר לשים לב שיש לו הרבה יותר קולות מהציבור האמריקני המתון, בניגוד ל־2016 ול־2020".
נשיא בכהונה שנייה פועל אחרת
לצד החשש במערכת המדינית בישראל מתקופת הביניים וההיערכות שנעשית לבלום מהלכים אמריקניים בעייתיים, יעקבו בירושלים אחר תהליך העברת השלטון, שבדרך כלל מתחיל באופן מהיר מאוד. צוות המעבר של טראמפ כבר החל בהכנות לכניסה מחודשת לבית הלבן. במהלך תקופת המעבר, שתימשך עד להשבעתו הרשמית ב־20 בינואר, צפוי טראמפ לקבל תדרוכי מודיעין יומיים ולהתעדכן בכל הסוגיות המרכזיות על סדר היום הלאומי והבין־לאומי. הנשיא ביידן כבר הודיע כי הנחה את כל משרדי הממשלה לפעול בשיתוף פעולה מלא עם הצוות של טראמפ.
השאלה העיקרית שאיתה תתמודד המערכת המדינית היא אם טראמפ של הקדנציה הראשונה, זה שהכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר את שגרירות ארצות הברית אליה וזה שהביא את הסכמי אברהם, יפעל לטובת ישראל באופן דומה גם בקדנציה השנייה.
הצהרתו בנאום הזכייה לפיה יפעל לסיום מלחמות בעולם, כשהוא מכוון למלחמה בעזה ולבנון וגם למלחמת רוסיה-אוקראינה, אינה אומרת דבר על הצעדים שינקוט. "אני לא הולך להתחיל מלחמות, אני הולך לסיים אותן", טען טראמפ והשאיר מקום רב לפרשנות.
ההערכה העיקרית היא שהקדנציה השנייה שלו תהיה מתונה יותר. אין ספק שטראמפ ירצה מאוד לקדם עוד את הסכמי אברהם, כשהיעד הוא כמובן להביא לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה - עניין שממשל ביידן ייחל לו, אבל כמו ממשלים דמוקרטיים אחרים בעבר, לא הצליח להגיע אליו. טראמפ, האיש שמדבר תמיד על עסקאות, מציג את הרחבת הסכמי אברהם כאחד מיעדיו. ייתכן מאוד שנראה שוב גם רצון שלו לפתור את הסכסוך הישראלי-פלשתיני באופן כלשהו, אף שייתכן מאוד שבנושא זה המלחמה טרפה באופן משמעותי את הקלפים.
פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארצות הברית, מעריך שעדיף לא לפצוח בחגיגות. "כל מי שחושב שתקופת הכהונה השנייה שלו תהיה דומה לתקופה הראשונה, שבה היה שיתוף פעולה מדהים בינו לבין נתניהו, כדאי שיירגע. נשיא בתקופת הכהונה השנייה פועל אחרת לגמרי. יש לו תוכנית שלום גרנדיוזית בשם עסקת המאה, זוכרים? היא מדברת על הקמת מדינה פלשתינית על 70 אחוז מהשטח, כתנאי להמשך הסכמי אברהם. הוא נחשב אולי למי שיכול תיאורטית לתמוך בישראל יותר מקמלה האריס. מכיוון שהוא לא צפוי, ובגלל האוריינטציה הבין־לאומית הבעייתית שלו, אני חושב שנאכל ממנו הרבה מרורים".
גלבוע גורס שגם בסוגיה האיראנית, שבה בטוחים במערכת הביטחון שבואו של טראמפ יסייע לישראל, ייתכן שיהיו הפתעות. "הוא אמר שאם ישראל תתקיף את איראן, אין בעיה. ישראל לא יכולה להתקיף את איראן בלי סיוע אמריקני מסיבי, והוא לא ירצה שישראל תגרור אותו. גם ככה הוא חושב שנתניהו גרר אותו למקומות שהוא לא רצה להגיע אליהם, יש דם רע בינו לבין נתניהו".
ישראל נכנסת עכשיו לתקופת המתנה מול ארצות הברית. מצד אחד ציפייה דרוכה לדרך שבה יפעל ממשל ביידן עד שיעזוב את הבית הלבן, ומצד שני היערכות לכל מיני תרחישים שבהם יכול הנשיא החדש לפעול. בטווח הקצר, ההערכות בירושלים הן שטראמפ יהיה עזר גדול לישראל בכל הקשור במלחמה ובסיומה בדרך שבה ישראל מבקשת לסיים. המבחן יהיה ביעדים הבאים ובעיקר במערכת היחסים בין טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו, שידעה עליות ומורדות. השניים אומנם טענו שיישרו את ההדורים, אבל נצטרך לראות על פני השטח כיצד יפעל טראמפ מול נתניהו לאחר שייכנס לבית הלבן.
בינתיים מיהר נתניהו להיות בין הראשונים שבירכו את טראמפ. "דונלד ומלניה טראמפ היקרים, ברכות על הקאמבק הגדול ביותר בהיסטוריה. החזרה ההיסטורית שלך לבית הלבן מציעה התחלה חדשה לאמריקה והתחייבות מחדש עוצמתית לברית הגדולה בין ישראל לאמריקה. זה ניצחון ענק. בידידות אמת, שלכם, בנימין ושרה נתניהו", כתב ראש הממשלה לנשיא החדש. האם זו תחילתה של דרך חדשה וטובה בין השניים וגם ביחסים בין ישראל לארצות הברית? נדע בעתיד הקרוב.