לפני התמרון הקרקעי של צה"ל בדרום לבנון שבתי וטענתי שכדי לנקות את האזור הסמוך לגבול מהתשתיות הצבאיות שהקים שם החיזבאללה ב-15 השנים האחרונות, צריך לכתוש את השטח באמצעות הפצצות מהאוויר וארטילריה.
אולם, במטכ"ל החליטו, באישור הקבינט, לצאת למהלך קרקעי שבו הושמדו כבר 37 כפרים ועיירות סמוכות לגבול, וכ-40 אלף יחידות דיור.
את הישגי התמרון הקרקעי ניתן היה להשיג באמצעות התקפות מהאוויר וארטילריה. יש הטוענים שאי אפשר היה להשיג את מלוא המטרות המבצעיות בתקיפות מהאוויר.
אני כופר בטענה זו, אבל גם אם היינו משיגים רק 80% מהמטרה בדרך שהייתה מונעת את מותם של כ-35 חיילים שנפלו בתמרון הקרקעי, ואת פציעתם של מאות חיילים נוספים, עדיף היה.
לצערי הרב, אף אחד לא מנסה לאתגר את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון באשר לתוכנית המלחמה של צה"ל בדרום לבנון, וכרגיל, הכתבים הצבאיים שבפועל משמשים כדוברי צה"ל בהתנדבות, לא מעלים את השאלה למה יצאנו לתמרון קרקעי ביישובים הסמוכים לגבול ולא למהלך כתישה מהאוויר שלהם.
זהו כישלון נוסף בשרשרת הכישלונות של הרמטכ"ל ושר הביטחון במלחמת "חרבות ברזל". ויש להזכיר שראש הממשלה נתניהו נושא באחריות גם לכישלון הזה, היות שהוא אישר את התמרון הקרקעי.