במלאת 86 שנים לליל הבדולח מספרת בריאיון לערוץ 7 ד"ר מרגלית שלאין, חוקרת בארגון יוצאי מרכז אירופה, פרטים לא מוכרים מאותם יומיים בהם פרעו ביהודי ארצות הרייך השלישי.
בדבריה מתמקדת ד"ר שלאין בסיפורו של בחור צעיר אחד, אירוע שלדבריה הוא מקרה בוחן המלמד על האופן בו הגיעו הגרמנים לקהילות היהודיות כשבידיהם רשימות מדויקות על בתיהם ועסקיהם של היהודים. כל זאת בהשראתו ובהוראותיו של הימלר. שלאין קובעת כי הגרמנים אספו חומרים ומידע על היהודים והמתינו לשעת כושר שהגיעה לאחר ההתנקשות של הרשל גרינשפן בפון ראט, נציג בשגרירות גרמניה בפריז ומותו.
שלאין מעירה כי באזכור אירועי 'פוגרום ליל הבדולח' ההתייחסות היא בדרך כלל לפגיעה מבוגרים, אך המקרה שבו היא מבקשת להתמקד הוא של צעיר יהודי בגיל 17, האנס מארבורגר מהעיר הקטנה פיינה שבסקסוניה התחתית, בצפון גרמניה.
בבוקר יום חמישי, 10 בנובמבר 1938, הגיעו לפיינה 11 אנשי ס"ס למבצע יסודי מתוכנן מראש שתכליתו פגיעה ברכוש היהודי ומאסר גברים. זאת בעוד תושבי העיר ממשיכים באותו זמן בפעילותם ובתנועתם הרגילה ברחובות.
בבוקר ה-10 בנובמבר 1938, הגיעה כיתת ה-ס"ס לדירתו של הרמן מרבורגר ברחוב דאם על מנת לעצרו, מבלי דעת שהוא נעצר כבר כמה שעות קודם לכן. בדירה מצאו את אשתו רוזה בת ה-50 ואת הבן, האנס מרטין בן ה- 17. הם תקפו את האם, וכשהתערב האנס וניסה לסייע לאימו השתלטו עליו אנשי ה-ס"ס, היכו אותו ולקחו אותו בכוח איתם לרכב שהמתין ליד הבית.
מפקד קבוצת אנשי ה-סס שהגיעו לפיינה שלח אחד מאנשיו, רוברט הנזה, ללכת ולהשיג בנזין. הנזה הצליח להשיג מיכל של 10 ליטר ומסר אותו לאיש ה-ס"ס וילי ריטר, ששפך אותו על בית הכנסת. האש הוצתה בקומה הראשונה והתפתחה לאט כאשר תושבי העיירה מתקבצים מסביב והכבאים שהגיעו למקום רק מונעים מהאש להתפשט למבנים נוספים. בבית הכנסת הבוער היה מוטל האנס מרבורגר שאתו הכירו כל המתקבצים סביב בית הכנסת הבוער. לימים, בשנת 2014, סיפר יואכן ויפו, כי בהיותו בן 12 היה עד ראיה למעשה הנורא בבית הכנסת, צפה בבית הכנסת שעלה באש, שמע שתי יריות "וראיתי את הידיים של האנס מרבורגר מחליקות לאט למטה לאורך שמשת החלון", ומיהר ככל יכולתו להתרחק משם.
מוסיפה ד"ר שלאיין ומספרת כי במקום נכח ילד גרמני כבן 12 שראה את הריגתו של האנס. הקהל שמסביב הצליח להבריח אותו פן יבולע לו מאנשי ה-סס שחששו שדבר האירוע יתגלה.
גופתו של האנס מרבורגר נלקחה מבית הכנסת בלילה, ככל הנראה כדי לחפות על הראיות. היינריך האבניכט, מפקד מכבי האש הצהיר שנסע לבדו במכוניתו שהוכנסה אליה חבית כביסה מאבץ שהכילה את שרידי הגווייה החרוכה של מרבורגר עד לגשר התעלה ברחוב רוזנטלר, ושם זרק את החבית עם תוכנה לתוך המים. לימים נמצאו שרידי הגופה והובאו לקבורה בבית העלמין בפיינה.
באפריל 1942 נעצרו הוריו של האנס, הרמן ורוזה מרבורגר, וגורשו לגטו ורשה. האם, רוזה, לבית מוזס, נספתה שם ב-20 במאי 1942 בהיותה בת 54. האב, הרמן מרבורגר, נספה בגיל 62, במחנה מעצר, ב-8 במאי 1945, ביום סיום המלחמה.
שלאיין מוסיפה ומספרת כי ב-10 בנובמבר 1981 נערך על ידי עיריית פיינה טקס הסרת הלוט מעל מצבת הזיכרון, לזכר בית הכנסת שהועלה באש ב'פרעות ליל הבדולח'. באותו מעמד שינו גם את שם הרחוב המוביל לרחבת בית הכנסת, הנקרא מאז, רחוב האנס מרבורגר, לזכרו של הצעיר שנרצח באותו יום.
את האירוע כולו היא רואה כאירוע אחד מיני רבים המספרים את סיפורם של הפרעות אליהם הגיעו הגרמנים כשהם מצויידים ברשימות מדוקדקות של בתי היהודים, בתי עסק, בתי כנסת ואליהם פנו מיד, גם אם מדובר היה בדירה ספציפית בתוך בניין בו התגוררו גם מי שאינם יהודים.