יש מקום שמקשיב מהלב למתמודדים
יש מקום שמקשיב מהלב למתמודדיםצילום: ללא

רבים מהאנשים הדתיים המתמודדים עם משיכה לבני אותו המין חווים בדידות. הם חיים בהסתרה מתמדת, ובתחושה שתהום פעורה בינם ובין המשפחה, החברים הקרובים, הקהילה.

הם נושאים בתוכם סוד, שכמו חור שחור מאיים כל הזמן לבלוע אותם מבפנים - ואין להם דרך לשתף, לפרוק ולהתייעץ.

הצורך באוזן קשבת, לב רגיש שמבין אותם וגם עצה טובה הוא צורך קיומי עבורם - אבל קשה להם מאוד למצוא אותו.

הקו החם של עמותת חוסן נולד מתוך ההבנה הזאת. מתנדבים רגישים ומנוסים מאיישים אותו, והם עושים בעיקר דבר אחד: מקשיבים. בלי שיפוטיות, בלי אג'נדה – פשוט לתת את האוזן ואת הלב למי שהכי צריך.

הנה כמה סיפורים, אמיתיים לחלוטין, ממוקד חוסן. פרטים מזהים טושטשו, והשמות שמורים במערכת.

ההחלטה לשתף

יוסי (שם בדוי) היה נער ישיבה בסוף שנות העשרה שלו. הוא התמודד בהסתרה מוחלטת עם משיכה לבני מינו, ועבר תקופה סיוטית. במשך חודשים ארוכים יוסי רצה להתקשר לקו החם של עמותת חוסן, אבל לא הצליח להביא את עצמו להרים את הטלפון ולהתקשר. בכל פעם שהרגיש שהוא מספיק אמיץ, הוא רק לחץ על המספר במכשיר שלו וניתק מיד, בחרדה ובתחושת אשמה. רק בפעם השמינית הצליח סוף סוף לשמוע את הקול של המתנדב מהצד השני. הוא נשאר בשקט, והשניים ישבו בשתיקה שנמשכה דקות ארוכות.

“אני פה בשבילך, כשתרצה ותוכל לדבר" חזר ואמר המתנדב אחת לכמה דקות. כעבור חצי שעה, יוסי פרץ בבכי. “אני לא יודע אם אני יכול לדבר" אמר. ואז הוא סיפר. זו הייתה הפעם הראשונה בה הצליח לספר על ההתמודדות שלו. הוא הרגיש שהוא נמצא בעולם שאין בו מקום בשבילו, ושאין לו עם מי לדבר. המשפחה לא הבינה, והחברים? אפילו לא העז לנסות לשתף אותם. כשהמתנדב אמר לו שהוא פה בשבילו, יוסי הבין – לראשונה – שהוא לא לבד. כך התחילה השיחה הראשונה שלו, שהפכה לתהליך שבועי קבוע וממושך של חיזוק, תמיכה ואמונה בעצמו.

בסוף אותה שיחה ארוכה, יוסי נשמע שונה. הוא כבר לא בכה, והקול שלו היה שקט ושלו יותר. “תודה שלא ויתרת לי,” אמר למתנדב. “זו פעם ראשונה שאני לא מרגיש שדוחים אותי, שלא אומרים לי שאני רע". השיחה הזו הייתה תחילתו של מסע ארוך, אבל כבר באותו הרגע התחולל שינוי – יוסי לא הרגיש יותר שקולו נעלם. היה מי שהקשיב.

מוזמנים לדבר איתנו בצ'אט (דיסקרטי לחלוטין)>>>

שיחה שבועית במשך שנים

במקרים רבים, הקו החם של חוסן הופך ליותר ממוקד סיוע חד-פעמי. כפי שמתאר אחד מהמתנדבים הוותיקים של הקו: “בהתחלה חשבנו שמוקד סיוע הוא כמו שירות חירום: אתה מתקשר פעם אחת, מקבל הכוונה, עזרה ראשונית, וזהו. אבל גילינו שזה הרבה מעבר. קו הסיוע הפך למקום של שיתוף קבוע עבור אנשים רבים. זה המקום שמחזיק אותם, שמקשיב להם שוב ושוב, פעם בשבוע, שבוע אחרי שבוע, לפעמים במשך חודשים ואפילו שנים.”

"מגיעים לכאן אנשים מכל קשת הגילאים: צעירים בני עשרים, וגם קשישים בני שבעים. לא כולם מגיעים לטיפול מקצועי. יש כאלה שרק רוצים מקום בטוח בו יוכלו לספר את מה שמעולם לא אמרו בקול רם, מקום להיפתח, לפרוק, מבלי לחוש ביקורת. זהו מקום שמבין אותם לעומק ומאפשר להם לדבר בחופשיות על פחדים, תקוות ושאיפות, במקום שבו הם יודעים שאף אחד לא ישפוט אותם. עבור אותם מתמודדים, הקו החם הוא לא צעד לקראת טיפול, אלא מקום שמעניק פיסת קרקע יציבה כשכל העולם רועד מתחת רגליהם.

ישנם מקרים בהם הפונים ממשיכים לפנות לקו החם במשך שנה, שנתיים, ואפילו שלוש. “יש לנו מתמודדים שמתקשרים אל אותו מתנדב בכל שבוע,” מספר אחד ממתנדבי הקו, “ובכל שיחה הם עוברים יחד תהליך – הם לא לבד במאבק שלהם. אנחנו איתם לאורך כל הדרך, והם יודעים שתמיד יש להם לאן לחזור.”

כשסיפורם של הפונים נוגע בלב

לא תמיד מדובר בשיחות קצרות. הסיפור של משה (שם בדוי), למשל, משקף עד כמה חשוב המרחב הבטוח הזה. משה היה גבר נשוי ואב לחמישה ילדים, שהרגיש במשך שנים שהוא “תלוש”, וחי בתוך חיים שלא מתאימים לו. הוא לא רצה ללכת לטיפול, חשש להתעמת עם המורכבות של המשיכה שלו לגברים, ולא האמין שמשהו יכול להשתנות. השיחות איתו, שנמשכו כמעט שנה, לא היו "טיפול" במובן הקלאסי. “אני יודע שאתה בטח חושב שאני כישלון, שאני לא מצליח להתקדם", חזר ואמר שוב ושוב לאיש מעבר לקו, אך כשהגיעו רגעי המשבר, דווקא הקשר הקבוע הזה, השיחה השבועית עם אדם שמכיר אותו, הצילה אותו. “אם לא היה לי את המקום הזה לפרוק, הייתי עושה אחת משתי אפשרויות – בוגד באשתי, או מתאבד".

זהו כוחו של הקו החם – המקום שמאפשר לשמור על השפיות גם כאשר נדמה שכל העולם סוגר עליך.

תופעת החשיפה הראשונה

מעבר לתהליך הטיפולי עצמו, אחת התופעות הייחודיות בקו הסיוע של חוסן היא מה שנקרא "החשיפה הראשונה". כ-30% מהפונים לקו מספרים בפעם הראשונה בחייהם על המשיכה המינית שלהם. זו לא רק שיחה, זו פריצת דרך. “רוב האנשים מתקשרים אחרי שנים של שתיקה,” מספר אחד המתנדבים במוקד חוסן. “הם מרגישים שאין להם אף אחד בעולם שיבין אותם, שהם לא יכולים לשתף אף אדם קרוב. כשהם מצליחים לספר לנו, אפילו רק ברמזים, זה רגע מכונן עבורם.”

היכולת של הקו החם להוות את המקום הראשון בו מותר לספר, מותר להיחשף – היא עוגן של תקווה עבור אותם אנשים. הם לא חייבים להחליט על טיפול, הם לא חייבים לשנות דבר בחייהם – רק לספר. “אנחנו כמו הגשר הראשון לעולם החיצון. זו הזדמנות ראשונה שלהם להרגיש שהם לא לבד, שיש מישהו שמוכן לשמוע אותם בדיוק כמו שהם, בלי שיפוטיות, בלי לחץ, בלי ציפיות. זו התחלה של תהליך שעשוי להוביל אותם למקום שבו הם סוף סוף מרגישים שהם מסוגלים להתמודד".

שינוי אמיתי או פשוט מקום להיות בו

“אנחנו לא מנסים להכתיב מה זה הצלחה" מספר מתנדב בקו החם. "יש אנשים שבוחרים לא להגיע לטיפול מקצועי – וזה בסדר. יש כאלה שבוחרים להמשיך ולהתמודד עם המשיכה שלהם. מה שאנחנו מציעים זה אוזן קשבת, קבלה, ואמונה שלכל אחד יש זכות למצוא את המקום שלו בעולם".

לעיתים, המרחב הזה הוא תחילתו של שינוי אמיתי, ולעיתים הוא פשוט מקום להיות בו. אם יש לכם תחושה שאתם זקוקים למקום הזה – אל תהססו לפנות. הקו החם של עמותת חוסן מזמין אתכם לספר את הסיפור שלכם, בפעם הראשונה או בפעם העשירית, ולגלות שאתם לא צריכים להתמודד לבד אנחנו פה בשבילכם!

הקו החם של עמותת חוסן פעיל בימים ראשון, שלישי וחמישי בשעות 20:00 עד 23:00, במספר 02-3762100.

בשאר הזמן אתם מוזמנים לדבר איתנו בצ'אט (דיסקרטי לחלוטין), וגם לקרוא עוד על נטייה תוך מינית ועל מוקד חוסן באתר שלנו>>>