עם עו"ד יונתן יעקובוביץ', מייסד המרכז למדיניות הגירה ישראלית, שוחחנו על התקדים בו קבע בית הדין למשמורת כי ניתן לגרש מסתנן אריתראי אלים חזרה לארצו.
"מדובר במסתנן שהורשע בעברה חמורה של דקירה אחרי שפצע אדם אחר בצורה קשה מאוד. הוא קיבל שש שנות מאסר ולאחר מכן הועבר למשמורת שאמורה להיות עד שמרחיקים אותם מישראל", מספר יעקובוביץ' את סיפורו של האריתראי המדובר.
הנוהל הקיים במקרים כאלה עד כה הוא העברה למשמורת על מנת שלא לשחרר אדם מסוכן לחברה לרחובות. יעקובוביץ' מציין בדבריו כי בפועל מרבית המסתננים הנאלימים שוחררו לאחר תקופה מסוימת של מספר חודשים מבלי להמתין עד להשבתם לארץ המוצא.
"במקרה הזה הדיין אסף נועם אמר שעל פי אמנת הפליטים של האו"ם מי שמבצע עבירה חמורה לא זכאי להגנת אמנת הפליטים, ולכן ניתן להחזיר אותו לאריתריאה", אומר יעקובוביץ' ומציין כי "לא מדובר בהעלאה בכוח למטוס, אלא בהחזקה במשמורת עד שישתף פעולה עם הרחקתו". בנוסף "הממשלה שם לא משתפת פעולה עם הרחקה בכפיה, אבל מי שמבקש מהשגרירות לחזור חוזר וכארבעת אלפים כבר חזרו".
התקדים הנוכחי מגיע "בניגוד לעבר שבו טענו בתי הדין שלא ניתן להחזיר לאריתריאה, גם כאשר מדובר ברוצחים ואנסים אחרי שהשתחררו. הטענה הרשמית של המדינה הייתה שהם לא פליטים לפי האמנה, כי הם ערקו מהצבא, אבל בגלל המצב שם והחשש מהיחס שיקבלו מהמשטר מחילים עליהם מדיניות הגנה קבוצתית והמדינה לא מרחיקה בכוח לאריתריאה".
לתפיסת המרכז למדיניות הגירה מדובר במדיניות ממשלתית מוטעית, אלא שהיא התקבעה במרוצת כמה וכמה שנים ו"הממשלה מתקשה מאוד לפוצץ את הבועה הלא מוצדקת שהיא עצמה יצרה ועד כה לא נקבע שאפשר להרחיק לאריתריאה, וכאן יש ערכאה משפטית שאומרת שגם אם הייתה לו הגנה של אמנת הפליטים הוא לא זכאי לה, כי הוא עבריין מסוכן".
הקביעה השנייה של בית הדין היא שמדובר בבחור שמעולם לא הגיש בקשת פליטות. כל עוד מדובר באדם מסוכן שלא הוכיח פוזיטטיבית שהוא לא יכול לחזור לאריתריאה אין סיבה לשחרר אותו ונמשיך להחזיק במשמורת עד שישתף פעולה ויוחזר לארצו.
יעקובוביץ' מעיר בדבריו ומציין כי התקדים בולט על רקע המציאות ארוכת השנים בבתי המשפט ו"בעבר היה דיין שנהג לשחרר עבריינים סדרתיים כולל עברייני מין כולל אחד שהטריד ילדות תוך כדי תקופת הדיון המשפטי. כעת אנחנו רואים שינוי לטובה", הוא אומר ומציין את ההשפעה של שרי המשפטים האחרונים על זהותם של שופטים ודיינים השמים דגש על לשון החוק ופחות על שיקולים הומניטאריים.
ברור שמדובר בתקדים שמתייחס לאדם בודד ועוד צפויות לפסיקה זו משוכות בדמות ערעורים לערכאות גבוהות יותר. יעקובוביץ' מקווה שאכן הפסיקה תחזיק מעמד גם שם ומעיר כי כאשר הפסיקות היו הפוכות הקפיד משרד המשפטים להשתמש בתקדימים פרטניים בערכאות נמוכות גם למקרים רבים אחרים כל עוד לא הושלם הליך הערעור בערכאות הגבוהות יותר. כעת הוא מקווה שכך ינהגו גם כאשר מדובר בפסיקה הפוכה התואמת את לשון החוק, בעיקר כאשר מדובר באדם המהווה סכנה מובהקת לציבור וניתן להשיבו לארצו.