ח"כ שמחה רוטמן
ח"כ שמחה רוטמןצילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת החוקה המשיכה היום להכין לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק מניעת מימון ייצוג מחבלי הנוח'בה שיזם היו"ר ח"כ שמחה רוטמן.

לפי הצעת החוק, שכר הטרחה של סניגור שמינה בית המשפט למי שנחשד, נאשם או הורשע, שחלו לגביו הוראות התקנות לשעת חירום של מלחמת חרבות ברזל, למעצר והארכת מעצר חשוד בעבירות ביטחון, יקוזז ע"י שר האוצר, בסוף כל חודש מתוך הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית.

יצויין כי החוק יחול גם על שכרו של סניגור שמינה בימ"ש לחשוד או נאשם החל מ-7.10.23 ועד תחילת החוק.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן אמר בתום הדיון החסוי: "הדיון החסוי והדיונים הגלויים הובילו אותי להבנה שהיישום הפרקטי של ההרחבה שמאוד רציתי לפיה הצעת החוק תחול מעבר למחבלי הנוח'בה, גם למקרים עתידיים, יביא ליותר נזק מתועלת מכיוון שהחוק לא ייושם. הקושי בחיבור הפרטני הארגוני, להפיכת המדיניות המוצגת בהצעת החוק בתיק ספציפי, יהפוך את ההצעה לאות מתה, ועלול לפגוע גם במקרים עתידיים. אמת ויציב- יציב עדיף, ואני מעדיף לייצר חוק שאפשר לעבוד איתו. זה יהיה הנוסח שנפיץ להסתייגויות והצבעות".

"האמירות בעניין הרש"פ נותרו בעינן, אך יישום החוק למקרים עתידיים ידרוש תהליך פרוצדורלי שמבלי להיכנס לפרטים, יביא למצב שאף הוא לא ייושם, כשם ששלילת האזרחות או התושבות לא מיושמת, בשל המנגנון הפרוצדורלי שנקבע לה בוועדת הכנסת. התוצאה תהיה שיהיו מחבלים שייפסק להם סניגור ומשרד האוצר יצטרך לשלם לסניגורם ולא יהיה מאיפה לקזז את התשלום, כי הדבר ידרוש בחינה פרטנית, האם מעשי הטרור נעשו בהתאם למדיניות הרש"פ, ואת זה אף גורם לא מוכן לבצע. על כך לא אוכל להרחיב כדי שלא להפר את הדיון החסוי".

עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים אמרה בדיון, "את הדיונים ערכנו על הנוסח הקיים ואם הוא משתנה, נצטרך לבחון את הנוסח שוב".

עו"ד מוריס הירש טען בדיון, "איך ייתכן שגורמי ביטחון יציגו עמדה הפוכה מאשר תצהיר ועדות של נציג הרש"פ בבימ"ש על תשלום לכל הפלסטינים שנעצרו. כשהרש"פ או חמאס פועלים מיו"ש לבצע את אותה פעולה של 7.10, נמצא עצמנו שוב במקום בו נרצחי הטרור משלמים בפועל על ייצוג רוצחיהם ואת זה החוק הישראלי לא אמור לקבל".

היו"ר רוטמן השיב, "עד 7.10 החוק לא עסק בסוגיה ו-99.9% מהמקרים שאתה מדבר עליהם אינם נכללים, כי הם לא מועמדים לדין לפי החוק הישראלי בבתי דין ישראליים. לצד זאת, יש מחיר כבד בהיבט הפרקטי כשכל מי שחותם על הוראת תשלום, יצטרך חוו"ד שתקשר אותו למדיניות הרש"פ. זה יהרוג את החוק. אני לא רוצה לחוקק חוק לפרוטוקול אלא חוק שעובד".

עו"ד יסכה בינה, ראשת התנועה למשילות ודמוקרטיה אמרה בדיון, "לא יכול להיות שהחוק ישונה בגלל בעיות פרוצדורליות שאתה לא מפרסם לציבור, צריך לדעת מי מונע את האפשרות של ישראל לחסום מימון מחבלים. המסקנה מהדיון היא שאנחנו עדיין ב-6.10 מבחינת גופי הביטחון וזכות הציבור לדעת למה מכספי המיסים שלנו אנחנו מממנים את גרועי רוצחינו ואנסינו".

היו"ר רוטמן השיב לה, "אפשר לומר אמירות מאוד נאצלות ולצאת סופר צודק אך החוק לא ייושם, או שאני בא לפתור בעיה, כשלא ייתכן שאזרחי ישראל יממנו את אירועי 7.10. ההצעה מחכה כבר מחודש יוני לשאלה מדוע כל גורמי הביטחון של המדינה לא עושים עבודתם בהקשר מאוד דומה לשלילת תושבות, כפי שהם אמורים, אז או שאני לא מחוקק את החוק עד שאני מתקן את כל הגופים הללו, או שאני נותן מענה לעוול המוסרי שגרם לי להציע את ההצעה בעקבות אירועי 7.10 ומשאיר לוועדת חוץ וביטחון ולשר הביטחון הנכנס לשקם את מערכת הביטחון מהקונספציה שמלווה אותה באופן עמוק עד היום".

"בשאלה אם משאירים את המדינה ללא מענה ואומרים לאזרחים שימשיכו לשלם על ייצוג הנוח'בות, עד שתשונה הקונספציה העמוקה במערכת הביטחון, אני אומר- לא נשלם כי זה לא מוסרי, לא צודק ולא נכון. התפיסה הנכונה בעיניי היא להמשיך לתקן במקביל, למצוא פתרונות לדברים שאנחנו נתקלים בהם כמו פיצויים לקורבנות הטרור או שלילת תושבות ואזרחות".