כולל הדיינות ארץ חמדה הביא לידי ערוץ 7 מכתב נדיר שטרם התפרסם של הרב שאול ישראלי זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב וחבר בית הדין הרבני הגדול שכיהן כנשיא הכולל, בו הוא מתייחס לחובת השירות הצבאי גם לבחורי ישיבות.
בתשובה לרב אליהו שלזינגר, רב שכונת גילה מה-15 ביוני 1992, הוא מונה באריכות את הסיבות, כאשר מסקנותיו העיקריות הוא חיוב הגיוס לבחורי ישיבות, כאשר בשולי הדברים הוא מאפשר ליחידי סגולה להמשיך ללמוד בישיבות, כאשר הוא מדגיש שגם מאלו יבורך מי שמצליח גם ללמוד וגם להתגייס.
"כיון שעדיין לא הגענו אל המנוחה והנחלה מבחינה רוחנית וביטחונית יש מקום להמשיך בהסדר זה ולאפשר למוד רצוף לאותם יחידי סגולה שהם בעלי מידות תרומיות בעלי כשרון התמדה וכשרון לימודי. ויבורכו אלה המסוגלים לשלב שני הדברים יחד. כל השאר (איש איש לפי הדרכת רבותיו בזמנו) אינם פטורים מהחובה להגן על עמם ועל מולדתם כמאמרו של יואב "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו" אינם רשאים לעמוד מנגד מדין "לא תעמוד על דם רעך" וחייבים להתגייס למלחמת מצווה לפחות בבחינת "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". (רמב"ם פ"ה מ' ה' מלכים)", כתב הרב ישראלי.
בפתח המכתב מציין הרב ישראלי: "יישר כוח למר על תרומותיו ומילות העידוד ששלח, עוד יישר כח למר על שאלתו החשובה שע"פ דבריו "זה זמן רב מעיקה ומרגיזה" נשתדל לענות למר ע"פ הדרכת חז"ל- "לאחד קראתי נעם, אלו ת"ח שבארץ ישראל המנעימים זה לזה בהלכה".
אמנם תנאי יסודי הכרחי אך בלתי מספיק ללימודים בכולל "ארץ - חמדה" הוא שירות צבאי בצה"ל. ע"כ מן הראוי לברר עניין חשוב זה. נקדים הקדמה כללית ואח"כ נפרט הסיבות".
הרב ישראלי מפרט באריכות את הנימוקים לחובת הגיוס כמבואר במכתב המצורף כאן:
"בכל הדורות בהם היה עם ישראל עצמאי בארצו, דווקא תלמידי החכמים הם הם שהתגייסו "לעזרת ד' בגיבורים", הם שנבחרו בבחינת "בחר לך אנשים", הם שידעו לחגור חרבם במלחמתה של תורה וגם להילחם את "מלחמות ד" כנגד הערלים. רק "הירא ורך הלבב מעבירות שבידו" היה פטור (ממלחמת רשות בלבד). עקרון זה נשמר מיציאת מצרים, כשתלמידו של משה - יהושע מנהיג את המלחמה בעמלק ופינחס בן אלעזר יוצא עם אלה ששקולים כנגדו ועד מרד בר-כוכבא, המנהיג מבחינה צבאית את תלמידיו של רבי עקיבא. מאז קרוב לאלפיים שנה, אבדה לעם ישראל הזכות להיות עם חופשי מעבודת זרים ועובד את אלוקיו על אדמתו, וממילא גם נפטרו ממצוות המוטלות על הכלל כגון מלחמת מצווה וכד'.
ברם, בלי להיכנס לשאלה האם יש להיות שותפים במפעל הציוני, (שאלה שהוכרעה למעשה בימינו ע"י רובו הגדול של העם) אנו תלמידיו של מרן הראי"ה זצ"ל אשר ידע להכיר במומים של אנשים פורקי עול תורה ומצוות, ואשר שאפו לבנות את ארץ ישראל, אם כי לא תמיד ע"פ הדרכה של תורה (ולעתים אף גרוע מכך) ועם זאת הדגיש מרן הרב זצ"ל את הפן הסגולי של "כולך יפה רעיתי ומום אין בך". זאת היא דרכנו עד היום, שותפות מלאה בבנין האומה בארצה, ללא ויתור כהוא זה על דקדוק בהלכותיה של תורה, קלה כבחמורה.
על כן זאת היא שאיפתנו לכתחילה, לעודד את הכוחות המעולים השואפים לגדול בתורה מכול הבחינות. המוכנים להמית עצמם באהלה של תורה מתוך קבלת עול תורה, והמסוגלים מתוך מעלתם הרוחנית, לקדש שם שמים בשרות צבאי ולקיים גם מצווה חשובה זו.
כך קמו "ישיבות ההסדר" המאחדים ספרא וסייפא. אין, ואף לא היתה מגמתן של ישיבות מטיפוס זה לשמש מתחרות לישיבות הקיימות. אולם היה צורך חיוני ליצור מסגרת מתאימה גם להללו החותרים ליצור טיפוס של תלמידי חכמים שמוכנים גם לשרת בצבא, ולתרום בזה לשיפור רמתו ותדמיתו של החייל בצבא ההגנה של המדינה. ואכן הצליחו הללו מבלי לגרוע מדבקותם והתמדתם בתורה להיות גם דוגמא נאה למסירות במילוי המשימה בצבא, ומצוינים לשבח כמפקדים בצה"ל.
מן הראוי להדגיש עוד שבדורנו - דור התקומה ואתחלתא דגאולה, מורגש בקרב השכבות הרחבות של הציבור במדינה צמאון לדבר ה' ורואה צורך במנהיגות דתית רוחנית שיחד עם היותם גדולי תורה בקיאים בש"ס ופוסקים, יהיו גם מזדהים עם תקומתו הלאומית של עם ישראל בארצו, וונושאים בעול בצרכי הביטחון החיוניים של המדינה. לזאת, דרושה מסגרת לימודים גבוהה מתאימה לדור החדש של בני תורה - תלמידי ובוגרי ישיבות ההסדר המצליחים לשלב העמקה והתמדה בלימוד תורה עם שירות צבאי. מסגרת זו צריכה לכלול לימוד גמרא (עיון ובקיאות), הלכה, מחשבה, תנ"ך מתוך תשומת לב לצרכי הדור בעולם המודרני להכשרה לתפקידים אלו בעתיד ולהשתלבות התלמידים בפעילות קהילתית. כדי לענות על צרכים אלה קם מכון "ארץ חמדה".
מסיבות שונות, עד לפני כמה שנים, לא היתה קיימת מסגרת שמאפשרת לתלמידי חכמים מצטיינים בעלי השקפה כזו להמשיך לימודיהם בתוכנית מסודרת גם אחרי שקיבלו היתר הוראה באו"ה. כולל "ארץ-חמדה" הוקם במטרה זו, לתת את האפשרות גם לציבור זה להמשיך ולגדול בתורה, להגיע להישגים הגבוהים ביותר בזכות התמדה והתאמצות אנושית עם כשרון וסייעתא דשמיא הבאה ליראי ה' ולחושבי שמו. מטרה זו הוגדרה ביסוד הכולל, והיא הוכנסה לתקנוננו ברוח דברי מרן הראי"ה קוק באורות התורה (י"ב, ז')
"כשם שאין כנסת ישראל מוציאה אל הפועל את סגולותיה כי אם בארץ ישראל, כן אין אדם מישראל מוציא סגולותיו הרוחניות כי אם על ידי התורה"
תלמידי החכמים בוגרי כולל "ארץ חמדה" ייצאו בעזה"י לשרת את העם בקודש, לאחר שגדלו בתורה מתוך הקשבה לקולות המצוקה הרוחנית הבוקעים ועולים מן הציבור, ומתוך שותפות מלאה עם הציבור. דבר זה יקנה להם מעמד של השפעה מצד אחד ויאפשר להם להכיר את הציבור על כל שכבותיו, מצד שני. "ארץ חמדה" עושה למען פיתוח התכונות ההכרחיות לכל מי שעתיד לשרת בקודש. עניין זה יושג, נוסף על הלימודים המגוונים בע"ה וגם ועל ידי העבודה הקהילתית המתקיימת בהתנדבות כחלק מתוכנית הלימודים בכולל.
ואם בשרות צבאי עסקינן נוסיף עוד ונאמר. לענ"ד חובה על כל בחור וטוב בישראל ללמוד בישיבה גבוהה תורה לשמה במשך תקופה משמעותית, כחלק מקיום מצוות תלמוד תורה שאין לה שיעור וכבסיס לכל בניין חייו בהמשך. בתקופה זו ירכוש כל אחד את הידיעות הנחוצות ובעיקר את ההבנה שבכל דבר בו יעסוק בימי חייו, תורתו תהיה עיקר והשאר בבחינת טפל. בבחינת תורתו קבע ומלאכתו ארעי. כשם שכל אחד ואחד חייב בהקדשת אותם שנים ללימוד תורה כך גם כל אחד ואחד חייב להתייעץ במוריו ורבותיו בשאלה עד מתי ימית עצמו באהלה של תורה ומתי עליו לצאת מן הישיבה ולעבוד את קונו בתחום המתאים לכישרונותיו ולנטיות נפשו.
מקובלת עלינו התפיסה שבדור שלאחר השואה, בה איבד עם ישראל שליש מבניו, ועוד יותר מזה מבחינה רוחנית כשעולם הישיבות והקהילות של שומרי תורה ומצוות יחד עם אחיהם עלו בסערה השמימה. וטוב עשתה שהחליטה מדינת ישראל לבקשת גדולי ישראל וגם ביוזמת ובעידוד מנהיגי הציבור הדתי לאומי לאפשר לכל בחור שהחליט ללמוד בישיבה גבוהה לדחות את גיוסו עד גמר לימודיו. בבחינת "עת לעשות לה' הפרו תורתך" למרות המצב הביטחוני החמור . החלטה נבונה זו היא שאפשרה את שיקומו של עולם התורה וב"ה מעולם לא היו כל כך הרבה לומדי תורה, כ"י, כשם שיש היום בארץ ישראל ובזכות מדינת ישראל.
כיון שעדיין לא הגענו אל המנוחה והנחלה מבחינה רוחנית וביטחונית יש מקום להמשיך בהסדר זה ולאפשר למוד רצוף לאותם יחידי סגולה שהם בעלי מידות תרומיות בעלי כשרון התמדה וכשרון לימודי. ויבורכו אלה המסוגלים לשלב שני הדברים יחד. כל השאר (איש איש לפי הדרכת רבותיו בזמנו) אינם פטורים מהחובה להגן על עמם ועל מולדתם כמאמרו של יואב "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו" אינם רשאים לעמוד מנגד מדין "לא תעמוד על דם רעך" וחייבים להתגייס למלחמת מצווה לפחות בבחינת "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". (רמב"ם פ"ה מ' ה' מלכים).
וכמאמר מוסגר לשבחו של צבא הגנה לישראל ייאמר שהוא כיום הוא הגוף הכלל ישראלי היחיד בעולם שבו ההלכה היא העומדת מעל כל החוקים ומעל כל הפקודות, כל פקודה הנוגדת את חוק התורה איננה חוקית גם מבחינת חוקי הצבא ופקודות מטכ"ל. ולא עוד אלא שהיום נעשים מאמצים מרובים כדי שכל חייל יוכל לשרת בצבא ולהמשיך לשמור על כל ההידורים לפי כל השיטות (כולל בשר חלק או ירקות ופירות בשמיטה לכל אחד לפי פסק רבותיו).
היחידות של בחורי ישיבות ההסדר מתנהלות באווירה של תורה ויראת שמיים מכל הבחינות עם שילוב החובה והמצווה של השירות הצבאי. לזאת אין סתירה בשהות תלמידי ישיבות ההסדר בצבא לרוח שהביאה אתם מהישיבה, שאליה גם חוזרים עם סיום תקופת שרותם.
הבה ונתאחד כולנו לומדי התורה בארץ ישראל למען המטרה הקדושה של העלאת הרמה הרוחנית של מדינתנו אנו, לא נטשטש את הבדלי ההשקפות אבל גם נדע לכבד איש את רעהו וע"י כך נרבה אור תורה שכל מי שיראה תלמיד חכם יקום ויאמר "אשרי יולדתו". הרב שאול ישראלי נשיא מכון "ארץ חמדה'".