הודעת דובר צה"ל מיום שני השבוע, על תפיסת אמצעי לחימה בתוך שיירת סיוע ברצועה, הגיעה בדיוק בזמן בשביל נשות לוחמי המילואים בגדוד 8149, המוצב כעת באזור כיסופים ברצועת עזה.
ההודעה בישרה, באופן לא מאוד מפתיע אבל לראשונה חד וחותך, כי שיירת סיוע שעברה מצפון הרצועה לדרומה הייתה פחות סיוע הומניטרי, ויותר סיוע מיליטרי. מעבר השיירה המתואמת של הקהילייה הבין־לאומית היה נתון למעקב של כוחות צה"ל, והללו חשדו בתנועה בלתי שגרתית בתוך השיירה. בעקבותיה נעצרה השיירה לבידוק ביטחוני במעבר בציר ההומניטרי שבין צפון הרצועה לדרומה, ובבידוק איתרו כוחות צה"ל שק המכיל תחמושת לנשק חם. כוחות צה"ל עצרו את המעורבים ואת אנשי השיירה, ואלו הועברו לחקירת שטח על ידי יחידה 504 והמשך טיפול מול כוחות צה"ל וגורמי הביטחון.
נשות הלוחמים של הגדוד קראו את הידיעה ותחושתן הקשה רק העמיקה. מדובר בלוחמי גדוד שמסירותם אינה מוטלת בספק: הם מגויסים כבר לסבב שלישי. בשמחת תורה הוקפצו לדרום ומשם עלו לגזרת ג׳נין. בסבב ב' גויסו ליו"ש ובסבב הנוכחי ירדו כאמור לכיסופים. אלא ששם התברר להם, לתדהמתם, שבנוסף למשימות הגנה חשובות שאליהן נדרשו עליהם לאבטח את בניית הטרמינל החדש בכיסופים שדרכו יעברו משאיות סיוע. כעת, משהסתיימה הבנייה, הם נאלצים גם לאבטח את המעבר ואת משאיות הסיוע העוברות דרכו בפועל לידי חמאס.
משימת אבטחת הסיוע ההומניטרי, אירוע שנוי במחלוקת בלשון המעטה, קוממה מאוד את נשות הלוחמים, שמעניקות מהעורף גב מתמשך ללחימה, אבל לא למשימות מסוג זה. גילוי אמצעי התחמושת בשיירת הסיוע השבוע רק חיזק את רצונן לעשות מעשה.
במכתב ששלחו כמה מנשות לוחמי הגדוד אל המג"ד, הן הביעו זעזוע עמוק מהמשימה שהוטלה על הבעלים: "אנחנו מתפקדות כבר כמעט שנה עם כל הקושי, עם התמודדויות שונות. הריונות, ילדים, עבודה, מעבר דירה וכו', כמעט לבדנו. ואנחנו עושות את זה בשמחה וחיוך על מנת לשלוח חיילים חזקים ומחוזקים מהעורף. לפני כמה שבועות הבעלים הגיבורים שלנו התגייסו לצו שלישי תוך שנה, בעוצמה ובגאון", מספרות הנשים במכתבן.
"הזדעזענו עמוקות מהמשימה שקיבלו הבעלים שלנו בסבב המילואים הנוכחי! הם קיבלו הנחיה לשמור על משאיות הסיוע שיתחילו השבוע להיכנס דרך המעבר החדש בציר כיסופים, הישר ללוע האויב! זו ממש פגיעה ישירה בבעלים היקרים הגיבורים שלנו, בנו, בילדים שלנו, בחטופים ובכל עם ישראל.
"אנחנו מרגישות מושפלות, הבעלים שלנו מרגישים מושפלים, והגאווה היהודית שלנו נרמסת. לא נשתוק על העוול הנוראי הזה, הבעלים שלנו צריכים להילחם ולנצח ומה שהם עושים זה לבסס את השלטון של האויב האכזרי... אנחנו מתביישות, זועקות וכועסות, ולא יודעות איך לקום ולתפקד כל בוקר עם עוצמה כשאנו יודעות שכל המאמץ וההתמודדויות הם כדי לבסס את האויב, למנוע ניצחון במלחמה ולפגוע בחטופינו האהובים. מי שלא רוצה בטובת ניצחוננו במלחמה ומספק סיוע לאויב, מוזמן להניח את המפתחות ולתת לאנשים אמיצים לנצח".
מפקד הגדוד, שקיבל את המכתב, הביע נכונות לשוחח עם הנשים על דרישתן, אך מטעמי לו"ז השיחה טרם התקיימה. אריאלה ליפשיץ, אחת מחותמות המכתב, אומרת ל'בשבע' כי "אנחנו ככלל נשים שקטות, אבל כעת נורא כועסות על הדבר המזעזע הזה. אנחנו יושבות בבית ופשוט בוכות שבשביל זה שלחנו את הבעלים. רצינו לעורר על זה רעש כלשהו, חשוב לנו המאבק הזה", היא מסבירה את היוזמה לכתיבת המכתב. "כשנודע לנו על המשימה המבישה הזאת, לא יכולנו לשבת בשקט. הרגשנו מושפלות ונבגדות על ידי המדינה, לאחר ששלחנו את הבעלים שלנו והקרבנו הרבה כדי להביא לניצחון אמיתי ולביטחון למדינת ישראל".
"התחלנו לשוחח בינינו", ממשיכה ליפשיץ לתאר, "לשתף, לראות איפה אנחנו בסיפור. ואז פורסם שעל משאיות סיוע התגלה אמל"ח. באותו רגע פרסמנו את המכתב שלנו ושלחנו לכל מי שחשבנו שיוכל לעזור לנו ולהפיץ אותו הלאה. אנחנו לא נשים של מאבקים, יש לנו בית להחזיק, עבודה ודאגות, אך על זה לא יכולנו לשתוק".
ליפשיץ וחברותיה מבקשות להבהיר שכל הנאמר והנכתב בנושא, וגם המכתב עצמו, הוא על דעתן בלבד, ואין באפשרותן לייצג בדברים את בעליהן, "מפני שלהם אסור לדבר. אנחנו מבקשות להדגיש לטובת חוקרי השב"כ, המוסד, המשטרה הצבאית, דובר צה"ל, הרמטכ"ל ופרקליטות המדינה שלא יבזבזו את זמנם לחקור את החיילים", הן מציינות באירוניה מרה, "אלה מילים שלנו ולא של חיילי צה"ל, שלהם אין יכולת להתבטא. בתקופה האחרונה ראינו איך מערכת המשפט מטפלת רק בצד הימני של המפה", הן מנמקות את זהירותן.
נשות הלוחמים מוסיפות ואומרות כי "אנו ממליצות מאוד למדינה לא להביא אותנו לנקודת שבירה. בלי עורף יציב, חזק, תומך ומלא אמונה - לא יהיו לוחמים". ליפשיץ חוזרת ומחדדת את דרישתן: "לא להשתמש בחיילים למשימה מבישה ומשפילה כזאת, שמביאה להחלשת הלחימה מצד ישראל. מטרתו של צה"ל להילחם, להגן ולתקוף. לא לאבטח שיירות אספקה לאויב שיורות לצה"ל עצמו ברגל. ואם אנו מחויבים להבאת סיוע", היא מוסיפה, "הוא צריך להיות אך ורק מים וקמח! בטח אחרי הגילוי הלא מפתיע שהמשאיות מובילות תחמושת כדי להביא להרג חיילינו".
"אף פעם לא מפסידים מעזרה ליהודי"
אוהדי מכבי תל אביב שהותקפו בליבה של אמסטרדם, העידו שוב ושוב כי המשטרה והרשויות המקומיות לא בדיוק הגישו להם כתף תומכת בעיצומו של הפוגרום נגדם. כך אגב הודה גם ראש העיר עצמו, שאמר כי הוא והמשטרה נכשלו במשימתם מול הפורעים המוסלמים. אבל הערבות היהודית המפורסמת, זו שבישראל יש מי שמנסים לנפץ השכם והערב, עמדה לאותם אוהדים בניכר, כשאף אחד אחר לא באמת דאג לשלומם.
הרב עקיבא קמיסר משמש כבר 14 שנה כשליח חב"ד ורב הקהילה הישראלית באמסטרדם. על פי רוב החיים בעיר מתנהלים על מי מנוחות, על אף שאין להתכחש לעלייה הדרמטית במספר המהגרים המוסלמים שמציפים אותה: לדבריו, הללו מהווים כבר כ־12 אחוזים מאוכלוסיית העיר, שיעור יחסי גבוה מאוד (לעומת המדינה כולה, שם מדובר באחוזים בודדים). ההתפרעות האלימה נגד אוהדי מכבי הישראלים הייתה אומנם חסרת תקדים, אך לא הייתה הפתעה גמורה. "הם הרימו ראש, ומעכשיו זה יהיה כדור שלג", מעריך בחשש הרב קמיסר, "הם לא הולכים לשום מקום, יש להם פה תנאים ויש פה הרבה חוליגנים שרוצים להשתולל. המצב לא טוב וזה עלול להתגלגל, אלא אם יקרה משהו דרמטי. משהו התפוצץ כאן, אנחנו עוד באמצע האירוע. הם הרימו ראש ומרגישים שמותר להם, ורוצים ליצור לעצמם לגיטימציה. אני מקווה שמי שצריך יתעורר".
הטלפונים שצלצלו בבית חב"ד בשעות הקטנות של יום חמישי בלילה, בישרו לרב קמיסר על המתרחש. "האוהדים חטפו מכות, ברחו למלונות וננעלו שם וחיפשו דרך לצאת ולהגיע למקום בטוח. הם התקשרו באמצע הלילה לבית חב"ד, ובהתחלה לא ידענו מה לעשות. בסרטונים המצב היה נראה לא טוב". אבל אז נוצר קשר בין בית חב"ד ליהודים מהקהילה המקומית, שהודיעו לרב קמיסר שהם מתייצבים לעזרה. "התארגנו חמישה־שישה חבר'ה מפה שלא חששו לצאת, שלחתי להם כתובות של אנשים שפנו אלינו והם לקחו אותם מהמלון והקפיצו אותם לשדה התעופה. ביניהם היה גם ראש עיר ישראלי, שאותו אסף יושב ראש הקהילה היהודית והביא אותו אל שדה התעופה".
שיתוף פעולה נוסף עם עמותת מכבי הולנד הביא לתגבור של כוחות החילוץ, ואנשי העמותה סייעו בחילוץ הישראלים אל מקום בטוח של העמותה באמסטרדם. "יש להם בניין, ולשם הזרמנו את האנשים במהלך הלילה. הגיעו לשם אנשים שלא היו להם טיסות והיו צריכים להתעכב. שם הם קיבלו אוכל ושתייה ודאגו להם".
המבצע הפיראטי המאולתר נמשך עד ארבע לפנות בוקר. למחרת, יום שישי, הגיע הרב קמיסר למשרד של בית חב"ד ושם החל לתפעל את הסיוע בצורה מסודרת. אנשי צוותו הפיצו בקבוצות רלוונטיות טפסים שבהם מילאו הישראלים את פרטיהם, הצרכים שלהם, היכן הם שוהים ולאן הם צריכים להגיע. ההתגייסות הייתה למעלה מכל דמיון: "פתחנו קבוצת ווטסאפ של הקהילה הישראלית באמסטרדם ותוך כמה דקות התגייסו לא פחות מ־110 נהגים. אימתנו את הטפסים והנהגים יצאו לשטח לאסוף את האנשים שפנו ולהסיע אותם אל מחוז חפצם. בצורה הזאת הוצאנו מאות אנשים ממרכז אמסטרדם, במבצע שארך כמה שעות. כך הצלחנו עד שבת להעביר כמעט את כולם למקום מבטחים או לשדה התעופה. בנוסף לכך גם סיפקנו מזון למי שהיו נצורים בחדריהם במלון והיו שם ללא אוכל".
התגובות להיחלצות המיידית של בית חב"ד והיהודים המקומיים היו מרגשות, והדבר ניכר בקולו של הרב קמיסר כשהוא משחזר את הדברים. "אנחנו מקבלים תגובות בלי סוף, וכל הזמן. אנשים מודים מאוד לבית חב"ד. יש סבתא אחת ששלחה לנו תרומה אחרי שחילצנו את הנכד שלה. צריך להבין שאנשים היו בחרדות, חששות מאוד גדולים, למרות שמדובר באמסטרדם, עיר מערבית מתקדמת. אגב, אפילו הרשויות המקומיות פנו אלינו: עובדי העירייה והמשטרה, שלא עזרו למותקפים הישראלים, נפגשו איתנו ורצו לשמוע איך תפעלנו את החילוץ".
תחושת הפחד, הוא מספר, לא עזבה גם את היהודים המקומיים, חלקם ישראלים יורדים. "יש פה ישראלים שעזבו את ישראל בגלל הפחד לגור שם, ועכשיו הם עושים שוב רילוקיישן כי הם לא רוצים לגדל את הילדים שלהם בפחד. נעשתה פה בעצם גם לוחמה פסיכולוגית: עכשיו יש משפחות שחוששות לצאת מהבית. אמא אחת סיפרה לי שהבן שלה לא יצא מהחדר שלו מיום שישי עד יום שני. מישהו אחר כתב: ניצלתי מהנובה ועכשיו אני מותקף באמסטרדם. אנחנו מקווים מאוד שהשקט יישמר, אבל כרגע המצב לא פשוט. הוא יצא מכלל שליטה. אומנם אסרו על קיום הפגנות, אבל ביום שני הם שרפו קרון רכבת, קראו "יהודים סרטן", והם ממשיכים. בינתיים הם לא הגיעו לרובע היהודי, מדובר רק במרכז אמסטרדם. בסופו של דבר, המקום היחיד שבטוח ליהודים הוא ארץ ישראל. ואת זה אני אומר למרות שהבת שלי לומדת בישראל באזור הקריות, ונמצאת תחת איום של טילים".
הצפי הלא מעודד מבחינת גל האנטישמיות בעיר, הביא את אנשי הקהילה להתארגנות מיידית שתסייע לשמירה על שלומם וביטחונם להבא. נזכיר כי הפוגרום באוהדי מכבי התקיים במידה רבה באמצעות נהגי המוניות בעיר, שרבים מהם מוסלמים, והם שהובילו את האוהדים שנסעו עימם אל סמטאות חשוכות, שם חיכו להם הפורעים ותקפו אותם. "כעת אנחנו מפתחים אפליקציה של מוניות מוכרות. אנחנו אוספים שמות של נהגי מוניות שאנחנו מכירים וסומכים עליהם, נערוך רשימה מסודרת שלהם, וכך אנשי הקהילה היהודית יפנו בקריאות אליהם בלבד".
וכמו חב"דניק אמיתי, הרב קמיסר מבקש לסיים בסיפור שלקח מעשי יהודי בצידו: "אחת הישראליות מקהילת אמסטרדם שהתנדבו להסיע את האוהדים, ציפתה לריאיון עבודה חשוב שנקבע ליום שישי בבוקר. בשעה היעודה פנה אליה המעסיק ובירר אם היא תתייצב לריאיון. הבחורה השיבה שהיא לא יכולה, היא עסוקה בחילוץ ישראלים. המעסיק הזהיר אותה שאם לא תגיע לריאיון היא תאבד את מקום העבודה, אך היא לא נרתעה והשיבה: אני מבינה, אבל יותר חשוב לי להעביר עכשיו יהודים למקום בטוח. זמן קצר אחר כך התקשר אליה המעסיק ואמר: את לא צריכה להתראיין, העבודה שלך", מסיים הרב קמיסר את סיפורו, ומזכיר: "ככה זה, אף פעם לא מפסידים מעזרה ליהודי".
לתגובות: Hagitr72@gmail.com