שבוע לאחר הניצחון הברור והדי מוחץ של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, מתחילים גם להיסגר המינויים הבכירים בתוך הממשל, ונראה שישראל יכולה להיות מאוד מרוצה מהצמרת המסתמנת שתנהל את ענייניה של ארצות הברית לצד הנשיא.
בתפקיד מזכיר המדינה עתיד לכהן הסנאטור הרפובליקני מרקו רוביו - אולי האנטיתזה הכי גדולה לאנתוני בלינקן שמכהן בתפקיד בממשל ביידן. רוביו, שנחשב תומך מובהק של ישראל, יזם חוק להגבלת פעילותו של ארגון חיזבאללה. בשנת 2020 הוא יזם חקיקה הקוראת למתן סיוע שנתי לישראל בסך 3.3 מיליארד דולר. לפני כשנה התעמת עם פעילים אנטי־ישראליים ואמר להם כי מבחינתו ישראל צריכה "להרוס כל מרכיב בחמאס".
טראמפ גם אייש את תפקיד היועץ לביטחון לאומי ובחר במייקל וולץ, איש צבא לשעבר שלחם במלחמת אפגניסטן ומשמש כיום חבר קונגרס מטעם מדינת פלורידה.
וולץ נחשב אף הוא לתומך של ישראל. בשנת 2022 הוא חתם על מכתב של המחוקקים הרפובליקנים בבית הנבחרים שהזהירו את הנשיא ג'ו ביידן מפני חתימה על הסכם גרעין עם איראן. באופן כללי הוא נחשב לאחד המתנגדים הגדולים לאיראן, ודרש בעבר יותר מפעם אחת לטפל בתוכניתה הגרעינית לצד הטיפול בהכוונת הטרור שלה.
לאחרונה, לאחר שישראל חיסלה את מנהיג חמאס יחיא סינוואר, כתב וולץ ברשת החברתית X: "המוח של הטבח ב־7 באוקטובר יחיא סינוואר בילה שנה כשהסתתר מאחורי בני ערובה ואזרחים כמו פחדן. כעת הוא יכול להצטרף לשותפיו לרוע - מוחמד דף, הנייה ונסראללה. תמשיכו כך ישראל. אנחנו איתכם".
שר ההגנה החדש של טראמפ יהיה מגיש 'פוקס ניוז' פיט הגסת', ששירת כקצין בצבא ארצות הברית באפגניסטן ובעיראק ועוטר במהלך שירותו בשני כוכבי ארד. מדובר בתומך גדול של ישראל וההתיישבות, שהתבטא נגד רעיון שתי המדינות ותומך בגישה תקיפה מול איראן.
"פיט העביר את כל חייו כלוחם עבור הכוחות ועבור המדינה", אמר טראמפ, "פיט הוא קשוח, חכם ומאמין אמיתי ב'אמריקה תחילה'. עם פיט בראש, אויבי אמריקה מודעים לכך - הצבא שלנו יהיה נהדר שוב, ואמריקה לעולם לא תיסוג. פיט יהיה אלוף אמיץ ופטריוטי של מדיניות 'שלום דרך עוצמה' שלנו", נימק טראמפ את הבחירה.
מינוי משמעותי נוסף, במיוחד מבחינתה של ישראל, הוא זה של מייק האקבי לתפקיד שגריר ארצות הברית בישראל. מדובר באחד מהתומכים הנלהבים של ישראל בארצות הברית, כפי שהוא מגדיר את עצמו, ומתומכי ההתיישבות הגדולים. הוא ביקר בישראל פעמים רבות מאוד לאורך השנים ונחשב למתנגד חריף לתוכניות להקמת מדינה פלשתינית, ומנגד הוא תומך גדול בהחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.
בשנת 2018 אמר האקבי בביקור באפרת כי "בכל ביקור אני נדהם לראות את הבנייה, ההתקדמות וההתפתחות בישראל. מה שנבנה כאן זה גשר לשלום. ראינו בעינינו עשרות אלפי פלשתינים באים לעבוד כאן ולא מקבלים משכורת רעב אלא משכורת ראויה. כאן הם מקבלים תנאים טובים יותר מאשר אם היו עובדים ברשות הפלשתינית. כאן יש חירות, שוויון ודמוקרטיה".
הוא הוסיף כי "התנחלות זה בעיני חלק מהאמריקנים יעורר מחשבה של אוהל או אתר קרוואנים, אבל כאן רואים יישוב פורח שכל אחד היה רוצה לגדל את ילדיו בסביבה כזאת ובאיכות חיים כזו. הקפאת הבנייה לא תהיה כאן יותר, זאת כדי לאפשר לאחרים לבוא ולגדל כאן את ילדיהם".
השבוע אמר בריאיון לגלי צה"ל כשנשאל בנושא הריבונות כי יבצע את מדיניות הנשיא, אבל רמז שטראמפ ילך בכיוון זה. "טראמפ כבר הוכיח במהלך כהונתו הראשונה שאין נשיא אמריקני שתמך יותר לבסס את ההבנה בריבונותה של ישראל. מהעברת השגרירות לירושלים, ההכרה ברמת הגולן וירושלים כבירת ישראל, איש לא עשה יותר מהנשיא טראמפ, ואני מצפה שזה יימשך".
שורת המינויים האלה מעבירה שני מסרים מרכזיים לישראל: האחד הוא שמי שדאג שטראמפ של הכהונה השנייה יפעל באופן שונה מבכהונה הראשונה יכול להירגע. השני הוא שהממשל שם בכל עמדות המפתח את ידידי ישראל, וזה אמור לשחק לטובתה בהרבה מאוד מובנים.
ניצחון בכל פרמטר
ומה לגבי האפשרות שטראמפ ירצה לקדם תוכנית מדינית שבסופו של דבר תעניק מדינה לפלשתינים? גורמים רפובליקנים בכירים טוענים כי הרצון של הנשיא החדש להדק יחסים עם סעודיה עלול להביא לעסקה סיבובית של נורמליזציה בין ישראל לסעודיה בתמורה להתגמשות ישראלית בנושא הפלשתיני.
ד"ר עדי שורץ, חוקר בכיר במכון משגב, מעריך שממשל טראמפ לא מכוון לשם כלל. "אני לא חושב שהסיפור הפלשתיני נמצא באופן רציני על הפרק. אולי יהיו דיבורים בנושא, אבל לא תהיה התקדמות. לא נראה לי שמישהו בממשל טראמפ הולך לשבור את הראש על הסיפור הפלשתיני.
"אני מאמין, אגב, שהסעודים בפרט והמנהיגים הערבים בכלל מדברים בשני קולות. הם מדברים מול תומכי הפלשתינים נגדנו ומאשימים אותנו ברצח עם, אבל בחדר סגור ייפגשו עם נתניהו וילחצו לו את היד. להערכתי, הנושא הפלשתיני נמצא בתחתית העניין של מלך סעודיה", אומר שורץ.
ומה לגבי ההתבטאות של השר סמוטריץ' בנוגע לכך שעם הממשל הזה אפשר להחיל ריבונות ביהודה ושומרון?
"לדעתי, צריך לשקול כל התבטאות ולחשב את צעדינו. שום דבר טוב לא קורה בדרך כלל ביחסים בין־לאומיים מהצהרות פומפוזיות. צריך לפעול נכון וחכם ולא תמיד בהצהרות כדי להגיע לתוצאות".
ממשל טראמפ לדעתך עומד להטיל את כובד משקלו על האזור בגלל המלחמה?
"האג'נדה של טראמפ הייתה בעיקר ענייני פנים. ברור שיכולות להיות הפתעות, אבל בסיס התמיכה שלו הוא אנשים שרוצים שיטפל קודם כול בבעיות בית - יוקר המחיה, הדיור וכיוצא בזה. הנושא העיקרי שמעסיק אותו הוא קידום חקיקה נגד הגירה, וצריך לקחת בחשבון שרוב הקשב שלו בשלב הראשון יופנה פנימה לתוך ארצות הברית.
"בזירה הבין־לאומית המתמודדת המרכזית מול ארצות הברית על ההגמוניה הלאומית היא סין - בכל מיני מובנים ובראשם ההיבט הכלכלי. יש לו הרבה מאבקים גלובליים שהם מרכזיים מבחינתו לפני המזרח התיכון. זה יכול להיות חיסרון ויתרון. בממשל הנוכחי ראינו את אנתוני בלינקן פעם אחר פעם מנסה להתערב במלחמה, ולדעתי נראה דברים כאלה קורים פחות ופחות. תהיה תמיכה והדברים ייעשו מרחוק. הממשל ייתן לנו יותר יד חופשית ויהיה מעורב הרבה פחות פיזית באזור מבחינה מדינית. אני מעריך שכל הנושא של אמברגו על חימושים ירד מעל הפרק, ושתהיה תמיכה מובהקת יותר במהלכים שישראל צריכה לעשות. מי שחושב שארצות הברית תטיל כאן את כל כובד משקלה או תתקוף באיראן, יתאכזב. טראמפ לא מעוניין לפתוח במלחמות חדשות, אבל כנראה הוא וממשלו יעשו לנו פחות בעיות אם אנחנו נחליט לתקוף באיראן. זה גם ניכר מאוד בדמויות שהוא ממנה לממשל. אלה אנשים שפחות יביעו התנגדות, שהאג'נדה שלהם פחות תעסוק בסבל הפלשתיני".
שורץ מתייחס גם לשאלות על הסיבות שהביאו לניצחון הכל כך משכנע של טראמפ. "אפשר לומר שהייתה כאן הפתעה. המהירות והפער והעובדה שטראמפ ניצח לא רק בספירת האלקטורים אלא גם בפופולריות - הפתיעו. כל הסקרים דיברו על פער שנמצא בתוך אחוז הדגימה, וההנחה הייתה שקמלה תנצח בהצבעת הפופולריות, שאותה בסוף טראמפ לקח בהפרש של כשלושה מיליון קולות - כשני אחוזים. התוצאות היו הרבה פחות צמודות ממה שחשבנו".
למה זה קרה? בגלל שציבורים מסוימים שמסורתית הלכו עם הדמוקרטים שינו את עמדתם הפעם?
"ניתן לראות שעל פי תוצאות הבחירות טראמפ התחזק כמעט בכל פרמטר או חתך שאתה בודק. כלומר אם ננסה לבחון את התוצאות דרך חתך גילים, מגדר, מיעוט, בכולם הוא מנצח. דיברו למשל על הקול של הצעירים ואמרו שהם נוטים שמאלה ומאוד תומכים במפלגה הדמוקרטית. זו הנחה שהתבררה כלא נכונה, כי טראמפ התחזק מאוד בקבוצה הזאת. דיברו גם על כך שההיספאנים בכיס של הדמוקרטים - וגם ההנחה הזאת הייתה שגויה.
"זה אומר שטראמפ לא גרף קולות ממגזר ספציפי, אלא שכל החברה האמריקנית נתנה לו יותר קולות, בכל מגזר שהוא. הוא שיפר את מצבו כמעט בכל המגזרים לעומת הבחירות בשנת 2020, וזה מה שעשה את ההבדל".
המפתח בבתי הנבחרים
השגריר לשעבר יורם אטינגר, שכיהן כקונסול וציר בשגרירות ישראל בארצות הברית, מעריך כי תוצאות הבחירות בארצות הברית מלמדות על פוטנציאל גדול מאוד בהעמקת שיתופי הפעולה בין ישראל לארצות הברית. "מדובר כאן גם על שינויים דרמטיים ברשות המבצעת הנוכחית, שלא קשורים רק לתפיסות העולם השונות של טראמפ או ביידן, אלא לעובדה שהרוב בסנאט עבר מהדמוקרטים לרפובליקנים", הוא אומר ומוסיף: "זה יוביל לכך שיושבי הראש של ועדות קריטיות לישראל, כמו ההקצבות לתקציב הביטחון או לסיוע חוץ, יישלטו בידי הרפובליקנים. זה אומר שהמדיניות של אותם יושבי ראש דמוקרטים שהולכים בתלם של מחלקת המדינה האמריקנית, שהיא ביקורתית ועוינת לישראל וכושלת באופן שיטתי בהבנת המזרח התיכון, תשתנה משמעותית. הם יפנו את מקומם לנציגים רפובליקנים שכולם אוהדי ישראל, רואים בצורה חיובית את שיתופי הפעולה איתה ולא מסתמכים על מחלקת המדינה כגורם שאפשר להסתמך עליו במאת האחוזים".
בישראל יש חשש שטראמפ של הקדנציה השנייה יהיה מחויב פחות מזה של הקדנציה הראשונה.
"מי שחושש שטראמפ יהיה פחות מחויב מתכחש למהות השיטה הפוליטית האמריקנית. היועצים של הנשיא טראמפ כבר עכשיו חושבים על בחירות אמצע הכהונה, בעוד שנתיים. אם טראמפ יגיע לשם עם רוב בשני בתי המחוקקים ויפסיד אותו, הוא עלול להפוך למה שמגדירים 'ברווז צולע'. לטראמפ, בניגוד לביידן, יש רקורד עשייה משמעותי בכל הקשור לישראל, והוא קיבל החלטות היסטוריות. כמובן ייתכנו חילוקי דעות, אבל אנשים מנסים להעצים ולייצר ספקולציות שהוא בלתי צפוי או כועס על נתניהו. ההישגים שלו מדברים בעד עצמם בקדנציה הראשונה, וכשבראש הוועדות יעמדו אוהדי ישראל הם יאותתו לנשיא בכל נושא, כולל לגבי הצרכים של ישראל".
מה אנחנו יכולים ללמוד מהמינויים של טראמפ לצמרת הממשל עד כה?
"מינויו של מרקו רוביו יהיה משב רוח רענן, משום שתפיסת עולמו שונה לחלוטין מזו של מחלקת המדינה האמריקנית. גם מייק וולץ, שמונה ליועץ לביטחון לאומי, הוא אוהד ישראל ומתנגד נחרץ לאיראן. כמו כן הוא מכיר בצורך להכריע את הטרור האסלאמי ותומך בזכותה של ישראל לא רק להגן על עצמה אלא להכריע את אויביה.
"ברור שטראמפ ירצה קודם כול להשיג הישגים בנושאי פנים, ולכן הוא כנראה יעדיף שישראל תפעל כפי שהיא מוצאת לנכון וייתן לנו מרחב תמרון מאוד גדול. אני מעריך שגם אם נשמע מכיוון הבית הלבן או מחלקת המדינה הסתייגויות, הן יהיו רפות מאוד, וטראמפ יעדיף שישראל פשוט תפעל. ההערכה שלי היא שאם ישראל תפעל באופן 'טראמפיסטי', זה ישחק לטובתה".
עניין אחד שאין בו ספק הוא שממשל טראמפ ירצה לקדם את הסכמי אברהם, אבל ישנה הסכמה בין המומחים לארצות הברית שלא בטוח שהסוגיה הפלשתינית תהיה האבן המשמעותית בתהליך.
אשר פרדמן, מנכ"ל ישראל של מכון הסכמי אברהם לשלום וחוקר במכון משגב, מתייחס לסוגיה מתוך הערכה שטראמפ יהיה מעוניין קודם כול לקדם את הקשר בין ישראל לסעודיה. "אני לא בטוח שהסעודים בכלל מעוניינים להתעסק בסוגיה הפלשתינית לעומק. טראמפ ירצה מאוד להעמיק את הנורמליזציה של ישראל, לא רק עם סעודיה אלא גם עם מדינות אחרות, בהן אינדונזיה. נושא הסכמי אברהם לא היה גבוה בסדר העדיפויות בממשל ביידן, ואני חושב שבממשל טראמפ הוא יעלה למקום הרבה יותר משמעותי".
זה יהיה משהו שהאמריקנים יעסקו בו רבות בממשל הנוכחי?
"אנחנו נראה עיסוק והשקעה אמריקנית בתחום הזה. בסופו של דבר חשוב לנו להציב מראש את הקווים האדומים. אם מדינה פלשתינית היא קו אדום מבחינת ישראל במהלך קידום הסכמים חדשים - חשוב להניח הכול על השולחן. אנחנו צריכים להתעקש על הנושאים הללו, כי עד היום טראמפ ואנשיו הבינו תמיד את הצרכים הביטחוניים של ישראל ולא פעלו באופן מנוגד להם. אם הדברים יוסברו כמו שצריך ויהיו על השולחן, אני לא חושב שהדבר הזה ישתנה".
ישראל הולכת לקראת תקופה טובה יותר ביחסיה עם ארצות הברית, בכך אין כמעט ספק. הכוורת של טראמפ שהולכת ומתמלאת, יועציו הקרובים, השרים הבכירים שלו וגם גורמי מפתח בממשל - כולם מסתמנים כפרו־ישראליים. בטווח הזמן הקצר נראה שבכל הקשור לניהול המלחמה, אם היא לא תסתיים עד שייכנס לבית הלבן לקראת סוף ינואר, הממשל הרפובליקני יגבה את ישראל בהתנהלותה. השאלה שעדיין פתוחה היא לגבי הטווח הארוך. הטרור האיראני מעסיק גם את ישראל וגם את ארצות הברית, והשאלה היא אם ממשל טראמפ יהיה מוכן להתערב באופן משמעותי, כשאנחנו עדיין זוכרים כיצד הנשיא יצא באופן חד צדדי מהסכם הגרעין בקדנציה הקודמת. בירושלים נערכים באופן זהיר להתפתחויות חיוביות בעיקר, ואין דרך אחרת להסתכל על כך - תוצאות הבחירות בארצות הברית הן בשורות גדולות לישראל בעת הנוכחית, ועם קצת אופטימיות - לכל ארבע השנים הקרובות.