בתום דיון שנערך בלשכתו של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין בסוגיית יחסי כנסת-בית המשפט אמר ריבלין: "מעמדו של נשיא בית המשפט העליון כבר מזמן אינו זהה למעמדו של שופט בכיר בלבד. נשיא בית המשפט העליון מעצב את המציאות החוקתית ועומד בראש אחת משלוש הרשויות, ואסור שבחירתו תהיה טכנית או אוטומטית. יש לבחור את המועמד הטוב ביותר ולאו דווקא את הוותיק ביותר".
בדיון השתתפו נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק ונשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר. כמו כן השתתפו בדיון משפטנים נוספים, חברי כנסת בהווה ובעבר ואנשי אקדמיה.
לכתבתנו תמר לשם נמסר כי רק מיעוט מחברי הכנסת הוזמנו לדיון, וכי בין המוזמנים לא הייתה נציגות לדעה המצדדת בהקמת בית דין לחוקה.
בתום הדיון מסר יו"ר הכנסת כי הושגה הבנה, ולפיה תיבדק האפשרות לעגן בחקיקה את סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקיות חוקים.
לטענת השופט ברק, הסמכות כבר קיימת מאז שנת 95', ולכן אין צורך בחקיקת חוק יסוד אלא רק בייסודה של חוקה רגילה. עם זאת הוא סבור כי חקיקת יסוד נפרדת, שתהיה במסגרת חוקה, היא אכן רצויה.
אמנם ברק טען כי הכנסת רשאית לקבוע בחוק יסוד שאין ביקורת שיפוטית חוקתית, וכי בית המשפט לא יוכל לשנות קביעה זו אולם הוא הוסיף: "כל עוד לא קבעה זאת הכנסת הרי שהמצב השיפוטי הקיים הוא שיש ביקורת שיפוטית על החלטותיה של הכנסת, והיא מסורה בידי כל בית משפט".
באשר לפסילת חוקים שהכנסת חוקקה אמר נשיא בית המשפט העליון כי אם בית משפט
יפסול חוק בטענה שאינו חוקתי יכולה הכנסת לגבור על פסילה זו באמצעות הפיכתו של החוק לחוק יסוד.
יצוין כי בכנסת מתנהל הליך חקיקה שמטרתו לקבוע כי בתנאים מסוימים יוכל בית המשפט העליון לפסול חוק שחוקקה הכנסת. הליך זה החל ב 22 באוקטובר כשקיבלה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק "הצעת חוק בתי המשפט (תיקון 'סמכות ביטול חוק' התשס"ג – 03').
את החוק הגישו חברי הכנסת דליה איציק מ"העבודה" וגדעון סער מהליכוד, ועניינו צמצום יכולתו של בית משפט בערכאות נמוכות לפסול חוקי כנסת.
על פי ההצעה, רק בית המשפט העליון, בהרכב מיוחד של תשעה שופטים, יוכל להצהיר על בטלותו של חוק משום היותו סותר הוראות חוק יסוד. הביטול יהיה תקף רק אם לפחות שני שלישים מתוך תשעת השופטים שישבו בהרכב יפסקו לבטלו.
מציעי החוק טענו כי החקיקה "תתרום לוודאות ביחסים בין הרשויות ותבטיח כי רק בערכאה העליונה, בהרכב מיוחד וברוב מיוחד תוכל להיקבע בטלותו של חוק הסותר חוק יסוד".
בעניין זה אמר עורך הדין יורם שפטל לכתבת INN (אינטרנט ערוץ 7) רותי אברהם כי מדובר ב"חוק רע", וזאת מפני שאין בחוקיה של מדינת ישראל חוק כלשהו המסמיך את בית המשפט לפסול חוקי כנסת. בית המשפט נטל סמכות זו על דעת עצמו, אמר שפטל. לדבריו, אם יתקבל החוק תינתן בידי נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק סמכות שמעולם לא ניתנה לו, והיא הסמכות לפסול חוקים שקבעה כנסת ישראל. בעזרת הצעת חוק זו העניין יקבל "קיבוע רשמי", כהגדרתו.
בדיון השתתפו נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק ונשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר. כמו כן השתתפו בדיון משפטנים נוספים, חברי כנסת בהווה ובעבר ואנשי אקדמיה.
לכתבתנו תמר לשם נמסר כי רק מיעוט מחברי הכנסת הוזמנו לדיון, וכי בין המוזמנים לא הייתה נציגות לדעה המצדדת בהקמת בית דין לחוקה.
בתום הדיון מסר יו"ר הכנסת כי הושגה הבנה, ולפיה תיבדק האפשרות לעגן בחקיקה את סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקיות חוקים.
לטענת השופט ברק, הסמכות כבר קיימת מאז שנת 95', ולכן אין צורך בחקיקת חוק יסוד אלא רק בייסודה של חוקה רגילה. עם זאת הוא סבור כי חקיקת יסוד נפרדת, שתהיה במסגרת חוקה, היא אכן רצויה.
אמנם ברק טען כי הכנסת רשאית לקבוע בחוק יסוד שאין ביקורת שיפוטית חוקתית, וכי בית המשפט לא יוכל לשנות קביעה זו אולם הוא הוסיף: "כל עוד לא קבעה זאת הכנסת הרי שהמצב השיפוטי הקיים הוא שיש ביקורת שיפוטית על החלטותיה של הכנסת, והיא מסורה בידי כל בית משפט".
באשר לפסילת חוקים שהכנסת חוקקה אמר נשיא בית המשפט העליון כי אם בית משפט
יפסול חוק בטענה שאינו חוקתי יכולה הכנסת לגבור על פסילה זו באמצעות הפיכתו של החוק לחוק יסוד.
יצוין כי בכנסת מתנהל הליך חקיקה שמטרתו לקבוע כי בתנאים מסוימים יוכל בית המשפט העליון לפסול חוק שחוקקה הכנסת. הליך זה החל ב 22 באוקטובר כשקיבלה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק "הצעת חוק בתי המשפט (תיקון 'סמכות ביטול חוק' התשס"ג – 03').
את החוק הגישו חברי הכנסת דליה איציק מ"העבודה" וגדעון סער מהליכוד, ועניינו צמצום יכולתו של בית משפט בערכאות נמוכות לפסול חוקי כנסת.
על פי ההצעה, רק בית המשפט העליון, בהרכב מיוחד של תשעה שופטים, יוכל להצהיר על בטלותו של חוק משום היותו סותר הוראות חוק יסוד. הביטול יהיה תקף רק אם לפחות שני שלישים מתוך תשעת השופטים שישבו בהרכב יפסקו לבטלו.
מציעי החוק טענו כי החקיקה "תתרום לוודאות ביחסים בין הרשויות ותבטיח כי רק בערכאה העליונה, בהרכב מיוחד וברוב מיוחד תוכל להיקבע בטלותו של חוק הסותר חוק יסוד".
בעניין זה אמר עורך הדין יורם שפטל לכתבת INN (אינטרנט ערוץ 7) רותי אברהם כי מדובר ב"חוק רע", וזאת מפני שאין בחוקיה של מדינת ישראל חוק כלשהו המסמיך את בית המשפט לפסול חוקי כנסת. בית המשפט נטל סמכות זו על דעת עצמו, אמר שפטל. לדבריו, אם יתקבל החוק תינתן בידי נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק סמכות שמעולם לא ניתנה לו, והיא הסמכות לפסול חוקים שקבעה כנסת ישראל. בעזרת הצעת חוק זו העניין יקבל "קיבוע רשמי", כהגדרתו.