תנו לנו רמז
שופטים נכבדים שלום
ברור לנו שגם לאוזניכם גונבה השמועה על כך שכבר למעלה משנה אנחנו בעיצומה של מלחמה. אנחנו משערים שאתם מבינים שמדובר במלחמה קשה וארוכה שבה אנחנו מותקפים בלא מעט זירות. אנחנו גם מעריכים אתכם כמי שמבינים היטב שהקשב של ראש הממשלה בימים כאלה הוא עניין של פיקוח נפש לאומה שלמה.
ברור לנו שמאחר ואתם יודעים איך מתנהל משפט, אתם גם יודעים שלא הגיוני לדרוש מראש ממשלה לפנות ימים שלמים מהלו"ז שלו בימי מלחמה שכזו לטובת הכנתה של עדותו, לרישומי פרטים נשכחים מלפני לא מעט שנים, לעבור הכנה עם סנגוריו, לבחון מסמכים, לבצע סימולציות, לעבור על הקלטות ישנות ולערוך היטב את עדותו. אנחנו גם זוכרים היטב שאתם עצמכם אמרתם שכל המשפט הזה לא נראה מוביל למקום כלשהו וכדאי להתחיל לרדת מהאישומים שבו.
אנחנו יודעים שאתם אנשים ריאליים ומבינים שלא יתכן שבאמצע עדותו של ראש הממשלה, שתתפרס על פני כמה וכמה ימים, יפריעו לו כל פעם עם פתק שידווח על הזדמנות לחסל בכיר איראני\חיזבאללאי\חותי\חמאסי כלשהו, או עם פתק שידווח על עוד אירוע קשה באחת הגזרות, או לחישה של מזכיר צבאי באוזנו של ראש הממשלה ובה הוא מדווח על... בעצם אנחנו לא ממש יכולים לגלות על מה, ובוודאי לא עם צורך לקטוע שוב ושוב את העדות כדי לכנס את הקבינט לקבלת החלטה קריטית כי חוליית מחבלים עושה את דרכה משכם לכיוון פתח תקווה.
בקיצור, את כל זה, רבותי השופטים, אתם יודעים היטב ואפילו טוב מאיתנו, ובכל זאת בחרתם שלא להיענות לבקשתו ולהורות לו להתייצב במועד שנקבע למתן עדות. לכן אין לנו ברירה אלא להבין שיש כאן משהו שהוא מעבר... אז רבותיי, אם מישהו מאיים עליכם אל תישארו לבד, סמנו לנו איכשהו. בואו נסכם ששתי קריצות בעין שמאל בפעם הבאה שדמותכם תיראה על המרקע תבהיר לנו שקורה משהו. לא שנוכל לעשות עם זה הרבה, כי כידוע לא בידינו המושכות, אבל לפחות שנדע במה מדובר.
אין חדש תחת השמש
וגם עכשיו, אחרי ששומעים על המינויים של בכירי ממשל טראמפ, הם עדיין חושבים שעדיפה הייתה האריס עם חבריה מתעבי ישראל, פרו איראניים שיש בהם גם מי שבני משפחותיהם עדיין מוברגים עמוק באליטה האיראנית בטהרן, על כל המשמע מכך?
ממש מכמיר לב היה לשמוע את כל הפרשנים והכתבים נאלצים להודות שהמינוי הזה וההוא והזה וגם הזה (וגם ההוא וההיא והלולילו) אוהבי ישראל תומכים במדינת ישראל, רוצים בשלמות ארץ ישראל וביטחונה. נכון שכדי שלא להרוס לעצמם את מצב הרוח הם הוסיפו את ה"זה לא אומר שלא יהיו חיכוכים וקשיים" האוטומטי, אבל את העצב שניבט מעיניהם למשמע מינויי טראמפ קשה היה להסתיר.
צריך רק לזכור שבדרך כלל מדובר במי שכל משהו טוב שקרה כאן בשנים האחרונות העגים את רוחם והעציב את נשמתם, מה שנקרא, במערב אין כל חדש.
ואפילו בהסתרה
יש משהו לא ברור באותה "פרשה ביטחונית עאלק חמורה":
מישהו נמצא במעצר שב"כ בתנאים קשים מאוד כי הוא נחשד שהעביר מסמך לידיעת ראש הממשלה.
המסמך כידוע נשמר מעיניו של ראש הממשלה (בניגוד לכל היגיון ותקינות) כחלק מאותה דוקטרינת ההסתרה, זו שלפיה ראשי מערכת הביטחון לא צריכים לדווח למי שממונה עליהם, כלומר לראש הממשלה ולשר הביטחון, והם כבר יסתדרו לבד. כך היה עם המידע הקריטי בלילה שלפני טבח השבעה באוקטובר, וככל הנראה (אם יותר לי לפרשן) זה מה שקרה עם המסמך המוסתר והגנוז.
במידה ואכן מדובר בעדות נוספת לדוקטרינת ההסתרה, הרי שמי שחשודים בכך שזו תפיסת עולמם הם גם ראשי השב"כ, לא? לכאורה גם הם לא מצאו לנכון להעביר מידע לראש הממשלה, אז האם אין ניגוד עניינים בכך שאותו שב"כ הוא זה שחוקר ועוצר את מי שכנראה כן העביר המסמך?
איפה הם ואיפה הם
מסתבר שלא פסו חוצפנים מן הארץ, והשבוע ספג זאת חבר הכנסת אוהד טל כששוב הוטחה בפניו הטענה החצופה (והמנותקת מעובדות, אבל לא זה מה שחשוב) לפיה אם החטופים היו מהמגזר שלו עמדתו הייתה שונה.
אז מעבר לזה שכאמור עובדתית האמירה הזו שקרית וחסרת בסיס, בין החטופים גם לא מעט בני הציונות הדתית, כאמור, זה ממש לא הסיפור. הסיפור, וצר לי שאני נאלץ לחזור על מה שכבר כתבתי כאן בעבר, אחר לגמרי.
בין אם החטופים מתנחלים ובין אם קיבוצניקים, בין אם דתיים או חילוניים, בין אם אנשי כפר או קרת, בין אם מהמרכז או מפריפרייה, אנשי הציונות הדתית נמצאים בחוד המאבק לשחרורם, אבל בחוד האמיתי של המאבק.
בני הציונות הדתית אולי פחות נמצאים בהפגנות (שיש לפחות ספק אם הן מועילות או בדיוק להיפך), הם אולי פחות נמצאים באיומים ובתביעות (שיש לפחות ספק אם הם לא מעלים את המחיר שדורש החמאס על השבת החטופים), הם אולי פחות באולפנים ובפאנלים הפרשניים (שיש לפחות ספק אם הם יודעים משהו, או רק מוציאים אוויר חם רק כדי למלא זמני שידור). הם נמצאים במקום בו באמת מקריבים חיים ומוסרים נפש, המקום בו עוצרים את חיי השגרה, המשפחה, הכלכלה האישית, הלימודים ועוד ועוד כדי להשיב את החטופים. הם נמצאים בעומק רצועת עזה. נכון, הם ממש לא לבד. איתם חברים ואחים אמיתיים לנשק מכלל המגזרים, אבל הם שם ומהיום הראשון למלחמה, וכדאי שכל מעלילי העלילות יתמלאו בענווה ובצניעות כשהם מאשימים אנשים כמו אוהד טל או כל ציוני דתי באדישות לגורל החטופים.
אני מקווה שלא אצטרך להזכיר את הדבר הפשוט כל כך הזה שוב, אבל אם לא תהיה ברירה וההבל הזה ימשיך וייאמר, יתכן שעוד ניפגש עם אותה הערה.
קבלו אותו
זה לא שאני חושב שאסור ליואב גלנט ללכת להופעה של שלמה ארצי. ממש לא. להיפך, שילך, שייהנה, שישיר ושירקוד, הכול בסדר. אלא שהתגובה הנלהבת של המוני הצופים בהופעה ובכלל של התקשורת שלנו וכל האצטרה שמסביב, מלמדת אותנו שוב שהכול, אבל הכול, פוזיציה.
אתם הרי יכולים לנחש איך היה נראית כניסתו של כל שר אחר לאותה הופעה ממש, ואפילו איך הייתה נראית כניסתו של אותו יואב גלנט אם הוא רק היה חושב קצת קרוב יותר לעמדת ראש הממשלה. היינו שומעים מיד את קריאות ה'בושה, בושה', את המוחים התורניים שהיו מניפים אל מול פניו את המצלמה הסלולארית וקוראים לעברו 'איך אתה לא מתבייש להגיע להופעה כשיש עוד חטופים בעזה?', 'ההפקרת וגם רקדת?' ומיד פוצחים במחול הקללות והגידופים המוכר והידוע.
אבל כל זה לא קרה, ונקווה שבמהלך ההופעה דאג שלמה ארצי לצטט את עבד הממהר שקבע ובצדק ש"הכול פוליטיקה".
דמוקרטיה, נוסח השמאל
יוסי ביילין ממליץ לממשל ביידן לנצל את הימים שעוד נותרו לו בבית הלבן כדי לקבוע עובדות מדיניות בשטחי המזרח התיכון. במילים אחרות ניתן לשער שכוונתו היא להוביל להכרה אמריקאית במדינה פלשתינית. אפשר לכנות את האירוע הזה בהרבה מאוד שמות, אולי עקשנות, התמדה, אמונה בצדקת דרכו, אבל משהו אחד זה לא, דמוקרטיה.
מילא שלא מעניינת אותו ההצבעה הישראלית בקלפיות. לזה התרגלנו כשראינו שהוא ממשיך בקידום תכניותיו המדיניות כאילו הוא עדיין שר משפטים או סגן שר חוץ במשרה מלאה, למרות שבפועל מפלגתו הצטמצמה והלכה עד שנמוגה אל מתחת לאחוז החסימה וכעת כדי לשוב לרלוונטיותה היא הייתה זקוקה נואשות לאיחוד עם מפלגת העבודה הגוועת בפני עצמה. אבל לא ידענו שגם הבוחר האמריקאי מעניין אותו כקליפת השום.
יבחרו הם בטראמפ, ונבחר אנחנו בנתניהו, זה ממש לא מעניין. עזבו אותו מעמדותיהם של הילידים הישראלים והאמריקאים הבלתי מפותחים. ביילין דוהר אל השקיעה באין מפריע ובאמונה ששם, מאחורי ההרים הרחוקים הצבועים כתום מחכה לכולנו עתיד ורוד, וחלאס עם הקשקוש הנודניקי הזה של הדמוקרטיה.
עומד בפרץ
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלום
אני משוכנע שאתה עושה לא מעט דברים חשובים במשרד האוצר ובמשרד הביטחון ותבורך על כל אלה, אבל אם רק לרגע בו אתה בולם את תשלום הסנגוריה על מחבלי הנוח'בה הגעת למלכות, דייך.
עוד יבואו לחצים מבפנים ומבחוץ, עוד יהיו ניסיונות לכפות עליך או לעקוף אותך כדי להגיע למימון המתועב הזה. עמוד איתן מול כל אלה.
להערות ולהארות שלכם: [email protected]