
התקשורת חגגה השבוע על חשיפת התכתובות מ"הכוורת" של איתמר בן גביר, כאילו מצאה את האקדח המעשן שיפיל את השר לביטחון לאומי.
ציטוטים נבחרים בקפידה, הקלטות שנשלפו מהקשרן, וניסיון נואש ליצור דרמה מתוך שגרת העבודה של לשכת שר.
החגיגה התקשורתית הזו הזכירה את המשל על קבוצת העיוורים שנתקלה בפיל ענק. במשך דקות אחדות אחזו בו חברי הקבוצה כדי לפענח מה עומד מולם כשכל אחד אוחז בחלק אחר ומספר סיפור שונה לגמרי.
כי מעבר לכותרות הצעקניות והספינים התקשורתיים, התמונה המצטיירת שונה לחלוטין ממה שמנסים למכור לנו.
מה שנחשף בתחקיר, למרות כוונות עורכיו, הוא דווקא פוליטיקאי שיודע את המלאכה. בן גביר מוכיח שוב ושוב שהוא מבין את כללי המשחק הפוליטי ומשתמש בהם כדי להשיג את מטרותיו.
כן, לפעמים זה כולל תרגילים פוליטיים שמעלים גבות בחוגי השמאל. כן, לפעמים זה דורש מאבק חזיתי מול ראש הממשלה. וכן, לפעמים זה כולל שימוש בכלים שהשמאל שמר לעצמו במשך שנים. אבל בסופו של יום, כשמסתכלים על השורה התחתונה, התוצאות מדברות בעד עצמן, והן מדברות בקול רם וצלול.
"הנה כמה עובדות שקשה להתווכח איתן, למרות שהתקשורת מנסה להתעלם מהן בעקביות", תיאר בפניי השבוע גורם בסביבת בן גביר. "מאז כניסתו לתפקיד, הוקמו כאלף כיתות כוננות ברחבי הארץ, מצוידות בנשק ומוכנות להגן על היישובים. בכל יישוב לאורך ולרוחב המדינה. זו לא סתם סטטיסטיקה – זהו שינוי רדיקלי בתפיסת הביטחון האזרחי.
"עוד עובדה שאי אפשר להתעלם ממנה: מזרח ירושלים, שהייתה במשך שנים חבית נפץ מתקתקת, נמצאת בשקט יחסי חסר תקדים מאז 7 באוקטובר. אותם מומחי ביטחון שצפו התפרצות אלימה במזרח העיר נאלצים היום להודות, גם אם בשקט, שהמדיניות הנחושה של בן גביר מוכיחה את עצמה. זה לא קרה במקרה, וזה בוודאי לא קרה בגלל הגישה הרכה שדגלו בה קודמיו בתפקיד".
לדבריו, עם כל סקר שמתפרסם ובו נרשמת עליה בכוחו האלקטוראלי של בן גביר – השמאל הישראלי יוצא מדעתו. "הפיינשמקרים במגדל השן האקדמי והתקשורתי זועקים חמס על כך שהשר לביטחון לאומי מעז להשפיע על מדיניות המשטרה. הם התרגלו לשרים-עציץ שתפקידם היחיד הוא לחתום איפה שפקידי האוצר והיועצים המשפטיים אומרים להם.
"אבל המציאות, העקשנית הזו, מדברת אחרת: 18 ניצבים חדשים מונו במשטרה, שינוי דרמטי בהנהגת הכוח המשטרתי. חוקים חדשים עוברים בכנסת, והמדיניות משתנה מן היסוד. זה לא שינוי קוסמטי, אם תרצו - זו מהפכה. אפשר לאהוב אותה, אפשר להתנגד אליה, אבל אלו שינויים. כשמדברים על משילות ימין – לסוג הזה מכוונים".
"ניקח את הקרב האחרון על תקציב המשטרה כדוגמה מובהקת לאסטרטגיה של בן גביר. כשהצביע נגד התקציב יחד עם מפלגתו, רבים ראו בכך צעד נואש. אבל מי שמכיר את המערכת הפוליטית מבין שזה בדיוק הסוג של מהלך שמניב תוצאות", הוא טוען.
"הסימנים כבר נראים בשטח - גם הפעם ידו תהיה על העליונה, והתקציבים יגיעו בסוף בדיוק כפי שדרש. זו לא קפריזה פוליטית - זו אסטרטגיה מחושבת היטב", .
"מה שמפחיד את תקשורת השמאל, ואולי בצדק מבחינתם, הוא שאחרי שנים של דיבורים על מדיניות ימין, סוף סוף מגיע מישהו שעושה. שמעביר את התיאוריה לפרקטיקה. הם רואים פוליטיקאי שלא רק מצליח להוציא לפועל את מה שהבטיח לבוחריו, אלא גם משנה את כללי המשחק עצמם. אז כמובן שהם יתקוממו, יצעקו, וינסו להציג כל הישג כמחדל וכל הצלחה ככישלון", מסביר הגורם.
"אבל בסוף, כמו שאומר הפתגם העתיק, הכלב נובח והשיירה עוברת. והשיירה הזו, בהובלת בן גביר, לא רק עוברת - היא משנה את פני המציאות הביטחונית בישראל. אפשר לאהוב את זה או לשנוא את זה, אבל אי אפשר להתעלם מזה. וזה, בסופו של דבר, מה שמטריף את דעתם של מתנגדיו".
המאמר הופיע בטורו הפוליטי השבועי של פרשן 'המבשר' מאיר ברגר