חנוך דאום, שהתלווה לרמטכ"ל הרצי הלוי במהלך יום בגבול לבנון, שיתף את קוראיו בעיתון ידיעות אחרונות בחוויות מהשטח ומהמפקדים המובילים את הלחימה.
בדבריו חושף דאום את ההשלכות האישיות והכואבות של מלחמת "חרבות ברזל" על משפחתו ועל החברה הישראלית כולה. "יש לי שני ילדים בקבע, כעשרה אחיינים וגיסים שהשתתפו בתמרונים השונים בעזה ובלבנון, שתי קרובות משפחה שאיבדו את בעליהן במלחמה. אני גר ביישוב ששישה מבניו נפלו בשנה הזו. אני בקשר עם עשרות פצועי 'חרבות ברזל' ומלווה גם כמה משפחות שכולות. כולנו מושקעים במלחמה הזו, והיא היסטורית. בעיניי זו מלחמה קיומית".
דאום הדגיש את עוצמת המפקדים שפגש ואת יכולתם לשים בצד את המשברים האישיים והלאומיים למען המשימה: "המפקדים שלנו הם אנשים חזקים. הם הסתערו קדימה למרות המשקל שנשאו על כתפיהם. כשאני שואל אותם על הדרך שלהם להתמודד עם המראות, האבדות והחברים שאיבדו, הם מאוד ברורים: נגיע לזה. יהיה זמן להתאבל. אבל קודם נשלים את המשימה".
במהלך המפגש עם הרמטכ"ל שיתף דאום רגעים אישיים: "סיפרתי לו שהפעם הקודמת שלי על מסוק הייתה עם אורן זריף, כשצעקנו לנירו לוי לצאת מבית האח הגדול. התקדמתי בחיים. ביקשתי מהבת שלי לכתוב לו מסר. היא כתבה משהו יפה ומורכב על הקשיים לצד האמונה בדרך. הוא קרא ומסר לה תשובה יפה דרך המילים שלי. שיתפתי אותו על נופלים שהכרתי, והוא סיפר על חברים שאיבד".
על הלוי אמר דאום: "איש ערכי הרצי. הוא לא יוכל ולא ינסה למחוק את חלקו המרכזי באסון השביעי באוקטובר, אבל איש גם לא יוכל למחוק את האופן בו הרים את המכונה הצה"לית מעפר ויצא להתקפה. גם זה יהיה חלק מהמורשת שלו".
דאום תיאר את ביקורו בגבול הצפון, שם פגש מפקדים בכירים שנמצאים בלחימה למעלה משנה: "הייתי יום בשני צידי גבול לבנון. פגשתי מח"טים, מג"דים ואוגדנרים שנמצאים מעל שנה בלחימה. הקשבתי להם. ראיתי אותם. ואני רוצה שתדעו: אנחנו בידיים טובות".