האפיפיור פרנציסקוס
האפיפיור פרנציסקוסצילום: רויטרס

ד"ר דרור אידר, בעבר שגריר ישראל באיטליה, מתייחס בחריפות לדבריו של האפיפיור ולפיהם "למה שקורה בעזה יש מאפיינים של רצח עם" וכי יש לבחון את הדברים בהיבט המשפטי.

אידר קובע כי לדברי האפיפיור משמעות רבה בשל הדוקטרינה הקתולית הקובעת כי הוא לא יכול לטעות ודבריו אמת. המשמעות היא שמאות מיליוני מאמיניו, ויש 1.2 מיליארד קתולים, מקבלים את דבריו ככאלה. בעיני ד"ר אידר חמורה לא פחות העובדה שהוא מטיל ספק ואומר שיש לבדוק את הדברים. "זו הארסיות פה. מה זה צריך לבדוק?".

"זו עלילת דם ואנחנו יודעים שעלילות דם היו תמיד פתיח ומבוא לטבח ביהודים, ולכן חשובה מאוד העבודה ההסברתית שלנו בעולם, מה שאין לנו. נכון שאויבינו רבים ברשתות החברתיות ובכל מקום אבל ככל שאנחנו פועלים אנחנו נותנים תשובות לאוהדים אותנו וגם עוזרים להודים שמרגישים מותקפים. לכן התעקשתי לכתוב מאמר מאוד תקיף, כי מה שהאפיפיור עשה זה המשך של עלילות הדם של ימי הביניים".

מוסיף אידר ומציין כי יש רבים הטוענים שלא מדובר באנטישמיות אלא בביקורת פוליטית, אך הוא רואה בכך התנגדות קמאית לקיומה של מדינה יהודית, התנגדות ליכולת היהודית להיאבק במי שבאים לכלות את העם היהודי, וזאת כהמשך בלתי נפרד לאנטישמיות. "מי שמתנגד ליכולתה של ישראל להשמיד את אויביה שבאים לכלות אותה מקבל את הנרטיב האנטישמי שהיהודים לא זכאים למדינה משל עצמם ושהם צריכים להיות קרבנות".

אידר, כחוקר פסיכולוגיה של העמים, סבור שמאחורי הגישה הזו עומד הרצון לראות את היהודי שוב כצלוב. מראה היהודי הצלוב הוא המראה שאותו רואה כל נוצרי משחר לידתו. "הצליבה היא הטראומה של העולם הנוצרי-מערבי. כשאדם עובר טראומה הוא מנסה לחזור לנקודת הטראומה מתוך תקווה או צורך נפשי שהטראומה תיפתר בפעם הזו. כל הפוגרומים לאורך ההיסטוריה עד השואה היו חזרה פסיכולוגית לצליבה. היהודים נצלבו שוב ושוב ושוב, וממילא משמעות הקמתה של מדינת ישראל היא שישו יורד מהצלב, מפסיק להיות צלם, מתעטף בטלית וחוזר להיות יהודי גלילי בארץ ישראל, אבל עכשיו הוא מחזיק נשק ולא מאפשר לצלוב אותו. מדינת ישראל משבשת את המיתוס שלהם".

בהקשר זה מציין אידר כי ישנם מי שאינם קתולים, אוונגליסטים, שאינם מקבלים את הגישה הזו, אינם מאמינים בתיאולוגיית ההחלפה שלפיה מאחר והעם היהודי לא קיבל את משיחיות ישו האלוה היפר את בריתו איתנו ובחר בכנסייה שהיא כעת 'ישראל האמיתית' בעוד העם היהודי הוא רק 'ישראל שבבשר', וברוח זו הם קוראים את התנ"ך.

אותם אוונגליסטים, אומר אידר, רואים בעם ישראל העם הנבחר שמי שמברך אותו מבורך ומי שנאבק בו ייענש, וכמצווה דתית הם רואים את התמיכה בישראל. לדבריו במחקר שביצע עלה שאין בסיס לטענה לפיה האוונגליסטים מייחלים להתכנסות העם היהודי בארץ ישראל לקבלת מלכות ישו כחלק ממלחמת אחרית הימים. לדבריו "נכון שהאוונגליסטים מאמינים שבאחרית הימים ישו יחזור, אבל רובם מאמינים שהאדם לא יוכל לעשות כלום כדי לקרב את ביאתו השנייה של ישו. זה לא תלוי בבני האדם, ולכן כשהם תומכים בישראל זה לא כי הם רוצים לקרב מהלך אלא כי התנ"ך מצווה עליהם לתמוך בישראל. הם אומרים שאם נביאי ישראל התנבאו על חורבנו של ישראל וצדקו ומתנבאים שעם ישראל יחזור הביתה לציון עלינו לסייע להגשים את נבואותיהם. בלפור ולויד ג'ורג' היו נוצרים ציונים שהאמינו בדבר הזה".

ובחזרה לדברי האפיפיור. "ברור לי שיש לדברים אימפקט, משוכנע ד"ר אידר. "הוא נותן אישור לאנטישמיותם של האנטישמים באירופה, כי הנה אנחנו עושים רצח עם. בנוסף הוא גם אומר שאין שם אוכל. מה, הם לא בודקים? מאות אלפי טונות של מזון נכנסים לעזה. אין עוד צבא בתולדות ההיסטוריה הצבאית שכמו צה"ל מספק מזון ציון חשמל ודלק לאויבים שלו, ואנחנו יודעים שזה פגע בשחרור חטופינו".

"יש המון סכסוכים צבאיים אכזריים בעולם, בסוריה, באוקראינה, בתימן, בסודן ועוד ועוד והעולם לא מתעניין בזה אלא כדי לצאת ידי חובה. הם מתעניינים רק כשיש יהודים. זו אנטישמיות", אומר אידר ומספר כי כאשר שדאעש התעללו ביזידים וטבחו בהם הפגינה אישה יזידית אחת עם שלט גדול שעליו כתוב שהבעיה של היזידים היא שהאויבים שלהם הם לא יהודים...

על צביעות האפיפיור מרחיב ד"ר אידר ואומר: "הנוצרים במזרח התיכון חצי ברחו וחצי שנשארו נרדפים. הם הפכו להיות כמו היהודים בימי הביניים. הקהילה הנוצרית היחידה שמשגשגת ובטוחה היא רק במדינת היהודים. לכן המלחמה שלנו היא מלחמת הציוויליזציה הנוצרית יהודית, מלחמת המערב כולו נגד עריצות ששואפת לשעבד את העולם החופשי בשמה של אמונת מוות".

אם כן מדוע האפיפיור אומר את הדברים ומאשים את ישראל במה שכל מי שפוקח עיניים רואה שאינו אמת? "התשובה הפרקטית היא שהוא מפחד שיאונה רע לנוצרים שעוד נשארו. מעבר לזה יש לו בעיה עקרונית תיאולוגית עם היהודים ועם קיומה של מדינת ישראל".

אידר חותם את דבריו וטוען: "אנחנו לא מושיטים את הלחי השנייה. הם הועידו לנו את תפקיד הקרבנות הנצחיים, שתמיד נהיה על הצלב, ויהודים שנלחמים באויבים שלהם זה מוזר להם, אבל אנחנו סיימנו את הגלות וכפי נבואות התנ"ך חזרנו לציון והקמנו מדינה יהודית עצמאית ולא נתעלם מעלילת דם שכאילו אנחנו עושים רצח עם בעזה. זה ניסיון לצלוב אותנו שוב".