דבר תורה במכולת. לאחרונה למדתי שאפשר לקטוף דברי תורה גם מבעל מכולת בזמן העמידה בתור. הוא התעניין בשלומו של אחד מהבנים המגויסים שלנו, וכשהשבתי לו שהשינה שלי בלילות טרופה כבר שנה ויותר בגלל הבנים, הוא השיב "לפום גמלא שיחנא", ופירש: לפי הכוחות הוא המסע. זאת הייתה אמורה להיות מחמאה בשבילי, אבל אני דחיתי אותה בנימוס ואמרתי שאני מסופקת מאוד באמיתות הדברים. אני מנסה בכל כוחי להיות חזקה, אבל אני מועדת לא מעט. בכל מקרה, נראה לי שאכן אפשר לומר את האמרה הזאת על מצבו של עם ישראל בעת הזאת, עם ישראל שמופיע במלוא סגולתו, הודו והדרו. והמציאות מאירה לנו פנים במקומות שנראים על פניו אפלים - למשל, הכלכלה.
הבום ביום שאחרי. לאחרונה מדברים רבות על הנושא הכלכלי. התקשורת זורעת ייאוש, מאיימת שאנחנו על סף קריסה כלכלית. ההוצאות שיש למדינת ישראל בעקבות המלחמה הן אדירות, דוגמת ההוצאות הצבאיות לנשק ותחמושת, כאשר כל טיל חץ עולה מיליונים. ולמרות זאת מדינת ישראל ממשיכה לתפקד ולא חסר דבר בחנויות, וזה ממש פלא בעיניי. יש אלפי פצועים, ועם כל זה יש תקציבים כדי שבתי החולים יתפקדו ויטפלו בהם בצורה מיטבית ובמכשור החדיש ביותר. אלפי מפונים גרים בבתי מלון, חלקם הגדול נותר ללא פרנסה, ומדינת ישראל נושאת זאת על כתפיה. המשק ממשיך לתפקד, השקל שומר על מעמדו, ולא נראית שום קטסטרופה באופק. אנחנו חיים במציאות שהיא מעל הטבע. וזה עוד לא הכול.
יש מומחים שמדברים כבר על היום שאחרי, וטוענים שמבחינה כלכלית הולך להיות בום כלכלי אדיר, הולך להיות עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. לדעתם הטכנולוגיה הישראלית ובעיקר תעשיית ההייטק והבינה המלאכותית עורכות כעת ניסוי כלים "על רטוב" בקנה מידה אדיר, ותוצאת הלוואי של המלחמה הקשה הזאת תהיה שדרוג עצום של הכלכלה שלנו. אי אפשר לנתק את זה מהראש הכלכלי של הממשל החדש בארצות הברית בראשותו של טראמפ וידידו אילון מאסק – הם לא ייתנו להזדמנות הזאת לחמוק, והם יעשו כל מאמץ להרוויח מהמלחמה הזאת עלייה ברמת ההייטק העולמי. לנו זה רלוונטי כי רוב התעשייה מבוססת ההייטק והבינה המלאכותית בישראל קשורה בטבורה במידה זו או אחרת לכלכלה של ארצות הברית. למעשה לא הייתה בהיסטוריה מלחמה כל כך הייטקית כמו המלחמה הזאת, בעיקר מצד ישראל. הרחפנים והטילים והמודיעין מבוססים על הייטק, וזה שווה הרבה כסף.
למה טראמפ אוהב אותנו. חלק ניכר מהתחזיות קשור לזכייתו של הנשיא טראמפ. טראמפ הוא אדם מוכשר, שצמח כלכלית מעסק שירש מאביו והגיע למקום מכובד בקרב עשירי ארצות הברית. בעבר הוא הנחה תוכנית טלוויזיה פופולרית. אין להכחיש שהוא מתנהג באופן בריוני ולא תמיד מוסרי, ולמען האמת לא הייתי רוצה להיות בחברתו. אבל כנשיא ארצות הברית, כמו בנושאים אחרים, הוא יודע למקם תופעות ואישים בחריפות על הרצף שבין שחור ללבן. הוא יודע להגדיר מי הם הטובים ומי הם הרעים בעיניו, ומתייחס אליהם בהתאם. ובנקודה זו, מדינת ישראל זכתה להימצא במקום גבוה בין הטובים בעיניו. הסיבות לכך רבות ומגוונות: כי היא נלחמת באסלאם הקיצוני, כי היא עומדת באומץ מול איראן, כי היא חזקה ויודעת להסתדר - והוא אוהב אנשים ועמים כאלה, ובעיקר כי היא ידידת אמת של ארצות הברית כבר עשרות שנים.
לכן, למרות שרוב הקול היהודי בארצות הברית אינו מצביע לו, הוא קיים מה שכבר נשיאים רבים הבטיחו ולא קיימו והעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים. אל יקל הדבר בעינינו, זהו צעד חשוב מאוד מבחינה מדינית והיסטורית. טראמפ הוא הנשיא הראשון שהכיר בריבונות הישראלית בגולן, והצליח עם הסכמי אברהם שלו לחולל שלום בינינו ובין כמה ארצות ערב. טראמפ מדבר בשבח העם היהודי תדיר מעל כל במה. ולכן, אני אישית מתפללת שהנשיא טראמפ יהיה בריא וחזק למרות גילו המתקדם, וימשיך להנהיג את ארצות הברית עוד ארבע שנים, ויוסיף עוד ועוד בפועלו למען חיזוק מדינתנו, ראשית צמיחת גאולתנו.
לא נדע מה יהיה מחר, וגם לא מחרתיים. אבל מומחים אומרים שעל פי דרך הטבע מדינת ישראל ניצבת בפני עידן כלכלי מדהים, והיא עומדת להפוך לאחת המדינות המובילות בעולם מבחינה טכנולוגית וכלכלית. אני מניחה שהסכמי אברהם, שדשדשו בתקופת ביידן, יחזרו עם טראמפ לקדמת הבמה, וגם הם ייתנו דחיפה עצומה לכלכלה של מדינת ישראל, ויהיו לכך השלכות מדיניות וחברתיות גדולות. לא במקרה נטל השר סמוטריץ' את התיק האוצר הכבד על כתפיו, למרות חוסר הפופולריות הציבורית שהוא בהכרח גורר בעקבותיו. הוא אדם שרוצה לפעול, להניע מהלכים גדולים, בחומר וגם ברוח, ובעל המאה הוא בעל הדעה, ואם אין קמח אין תורה.
חגור מלא אהבה ופרגון. אבל התחום שבו אנחנו מובילים בעיקר הוא התחום האנושי. אני מראיינת נשים גיבורות, אלמנות צה"ל, וכבר כתבתי על ההשתאות שלי מגבורתן ומגובה רוחן. אבל לאחרונה התבוננתי במשהו נוסף. הן מדברות כולן על חברות מאוד עמוקה שהייתה בינן ובין האיש שלהן, ומציירות את החברות הזאת בצבעים של הערצה גמורה, פרגון מלא, קירוב לבבות מושלם, קשרים שיש בהם המון רגש, אחווה ורעות. לי נראה שזה חלק חשוב מהסיפור. הדור הנפלא של הצעירים יודע להתחבר עמוק לרגש ולתבוע את נוכחותו המלאה בקשרים הזוגיים, וזהו מנוע של כוח. הקדושים הללו יצאו לקרב עם חגור שיש בו לב ואהבה ופרגון. זה הכוח הסודי שלהם, ובזה הם מביאים גם את הניצחון. אבל יש גם הרבה כאב בדרך.
אנחנו במלחמה קשה וארוכה. תחילתה באירוע טרור ענקי, אסון לאומי שלא היה כמוהו מאז השואה, וסופה כולל את החרבת רצועת עזה וחלק מדרום לבנון, וניצחון גדול שהולך ומסתמן על כוחות הרשע באזור, ניצחון שישפיע בעזרת ה' גם על העולם כולו. עם ישראל יכול להם. אז מה חסר בכל אופן? לי נראה שהמצרך הכי חשוב בתקופתנו הוא סבלנות. כל כך הרבה דברים טובים קורים ועוד יותר יקרו. קצת סבלנות והרבה תפילות ואנחנו כבר שם, הגענו ליעד.
לתגובות: chanakatan@gmail.com