מעל 1000 ימים חלפו מאז ראשית המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ועם סופי קובזנצב, חוקרת רוסיה במכון משגב לביטחון לאומי, ביקשנו להתעדכן על האירועים האחרונים כשברקע איומי פוטין בנשק גרעיני והשימוש האוקראיני בנשק אמריקאי.
"רף האיומים אמנם עלה, אבל זה לא האיום הרוסי הראשון להשתמש בנשק גרעיני. מה שקרה כעת הוא שאחרי שביידן אישר שימוש בטילים אמריקאיים ארוכי טווח רוסיה בתגובה הורידה את תנאי הסף לשימוש בנשק גרעיני, כלומר הוא רק מדבר על האפשרות להשתמש בנשק טקטי".
המשמעות, אומרת קובזנצב, היא שפוטין מבקש רק להזכיר שבידיו היכולת לעשות שימוש שכזה במקרה שנאטו תגביר מעורבות באוקראינה. "אני לא חושבת שהוא רוצה להיגרר למלחמה, מעריכה קובזנצב הסבורה כי מדובר בשיפור עמדות לקראת כניסת טראמפ לבית הלבן בעוד חודש וחצי, ומיצובה של רוסיה במקום טוב יותר לקראת אפשרות של מו"מ עם אוקראינה על רקע דבריו של טראמפ לפיהן הוא שואף להביא לסיום המלחמה שם בתוך 24 שעות מרגע כניסתו לתפקיד.
לזאת מוסיפה קובזנצב ומציינת כי רוסיה שמה עין גם על האזור שלנו ושתי הזירות, זו שלנו וזו שלהם, כרוכות זו בזו וכל הסלמה שם יכולה להשפיע גם עלינו. "רוסיה לא תרצה הסלמה בטונים גבוהים כאן כי היא רוצה לשמור על בעלות הברית שלה במעמד סביר אחרי שכבר הוחלשו במהלך המלחמה, אבל מלחמת התשה נגד ישראל משרתת את רוסיה כי היא מגבירה לחצים על ישראל ומפנה את תשומת הלב הגלובאלית מרוסיה וממנף לחצים על המערב כמו שראינו בתקיפת החות'ים את הספינה 'אברהם לינקולן'".
לפי שעה, מזכירה קובזנצב, טראמפ עדיין לא התבטא בנושא מאז נבחר והמהלכים מתקיימים על רקע אמירותיו הקודמות של טראמפ, מהחודשים שקדמו לבחירות בארה"ב. דבריו אז על רצונו להגיע לתום המלחמה בין רוסיה ואוקראינה מביאות גם את אוקראינה להבנה שעליה לשפר עמדות ו"יכול להיות שגם בגלל זה ביידן אישר את השימוש בטילים אמריקאיים ארוכי טווח על ידי אוקראינה, מעין מענק לקראת מו"מ כדי שאוקראינה תוכל לשפר עמדות".
"אנחנו לא יודעים מה טראמפ יגיד. הוא לא התבטא מאז הבחירה הרשמית שלו לגבי המדיניות שלו במזרח אירופה ובאיזור שלנו. זו גם הזדמנות לנו ולאירופה למנף לחצים כדי שמדיניות החוץ של ארה"ב תהיה קשוחה יותר כלפי רוסיה".
שאלנו את קובזנצב איך המערכה כולה עדיין לא התדרדרה למלחמה חזיתית בין ארה"ב לרוסיה על אף שההתייצבות האמריקאית לצד אוקראינה ברורה. "יש שיקולים פנימיים רבים. רוסיה עובדת מאוד קשה כדי למצב את עצמה כמעצמה גלובאלית ומייצרת ביטחונות דרך בריתות עם סין, איראן, צפון קוריאה והדרום הגלובאלי. היא רוצה להגיע לכל שיח במצב חזק יותר ממה שהיא נמצאת בו. ב-2020 היא הייתה בעמדה נחותה יותר, היא נפגעה במלחמה ולא בטוח שהיא רוצה להגיע למלחמה עצימה בכל העולם. זה יגרע ממנה עוד כוח אדם שאין לה".
להערכתה של קובזנצב "פוטין מבין את משמעות המלחמה הגרעינית וההרתעה הגרעינית כמי שחי את המלחמה הקרה, ולא נראה שהוא רוצה להגיע למקום הזה. הוא רוצה להביא לשינוי הסדר העולמי ולא בטוח שמלחמה עולמית תביא אותו לזה, אבל כאוס אזורי במזרח התיכון יעזור לו להגיע למעמד הזה ואכן הוא התחזק וחיזק גם את מעמדו באפריקה ובדרום הגלובאלי. זה מביא אותו למקום טוב יותר במאזן הכוחות העולמי ויכולת שלו לדרוש מקום בשולחן העגול של המעצמות העולמיות".
עוד שאלנו את קובזנצב אודות הדיווחים לפיהן צפון קוריאה צפויה לשלוח עוד מאה אלף חיילים שיחברו לחייליו של פוטין, וקובזנצב מסבירה: "רוסיה שילמה בהרבה כוח אדם והרבה חיילים שנהרגו מאז תחילת הלחמה. צפון קוריאה שולחת עשרת אלפים חיילים לרוסיה ועכשיו מדברים על עוד מאה אלף חיילים שיופנו כנראה למחוז קורסק, כדי לכבוש אותו מחדש אחרי המתקפה האוקראינית שם שהצליחה יפה. פוטין ימקד את הכוחות שם. עבור הצפון קריואנים זה אימון מעולה כי הם לא נלחמו ולא התאמנו על רטוב, כך שזה משחק לשני הצדדים".
האם לנוכח מאמצי פוטין לבצר את מעמדו וכוחו בבריתות שהוא חותם, יש לטראמפ סיכוי להביא לסוף המלחמה בתוך 24 שעות מרגע שייכנס לכהונה? "צריך לחיות ולראות. בנתיים טראמפ לא הציג מדיניות סדורה לגבי הנושא. יש כעת מאמצים אירופיים וישראליים על מנת לחייב את טראמפ למדיניות קשוחה. צריך לזכור שהדמון הגדול של טראמפ בכהונה הקודמת היה סין ושם הוא ריכז משאבים. אולי פוטין מהמר על זה ומקווה שירדו לו מהגב. נדרש מאמץ מדיני מהרבה בעלות ברית של ארה"ב שיציגו לו את המציאות בצורה ברורה יותר".