
המלחמה המתישה שנמשכת בימים אלו חושפת שינוי מהותי בתודעה הציבורית ובתמיכת הציבור הרחב בלחימה ממושכת.
מלבד הצו המוסרי לצאת למלחמה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והתמיכה הציבורית הרחבה לצאת לקרב, הסיבה המרכזית להמשכיות הלחימה היא עמדת הלוחמים ובני משפחותיהם, המוכנים להמשיך עד לניצחון ברור.
המציאות הנוכחית שונה ממה שהכרנו בעבר. בעשורים האחרונים, לאחר שנים של ניסיונות להגיע להסכמים עם אויבינו ורצון להימנע מסכסוכים ממושכים, המשך לחימה ממושך לא היה מובן מאליו. נכון שישנם מפונים רבים מביתם, מצב כואב שמוסיף לחץ וצורך מוסרי במלחמה, אך ההבנה הרווחת היא שהמציאות השתנתה. לראשונה, ישנו ציבור גדול שתומך בהמשך הלחימה ומבין את הצורך להמתין לניצחון ברור וחד משמעי.
המאפיין הבולט של הלחימה: מעורבות הציבור הדתי-לאומי.
בעוד שבעבר היה חלקם במערך הלחימה קטן יחסית, הפעם הם מהווים מרכיב מרכזי ובולט בכוחות הלוחמים. לוחמים אלו ובני משפחותיהם מבינים שהמלחמה אינה רק עניין של כאב אישי או הקרבה פרטית; הם רואים בה מאבק על עתידה של מדינת ישראל ועל עצמאותה במובנים רחבים ועמוקים יותר. המחיר הכבד שהם מוכנים לשלם, כולל אובדן חיי לוחמים, מדגיש את הנחישות שלהם ומספק גיבוי איתן לדרג המדיני להמשיך בלחימה.
התמיכה הרחבה והבלתי מסויגת במאמץ הלחימה מעניקה לדרג המדיני את הלגיטימציה להמשיך לפעול עד להשגת הניצחון. שינוי זה מתבטא גם בהופעתה של “כיכר הגבורה” – רוח עמידה נחושה ובלתי מתפשרת, שבה השמעת קולות הדוחפים לניצחון זוכה לתמיכה ציבורית נרחבת. מדובר בחידוש חיובי ומשמעותי שלא נראה במלחמות קודמות.
לצד התמונה המעודדת של תמיכת הציבור הרחב, נשמעים עדיין קולות שקוראים לסוגי התרפסות מול האויב מתוך אמונה שזה יביא לשחרור החטופים. זוהי גישה שמסתמכת על עקרונות נאיביים מהעבר ונחשבת כיום לא אחראית, שכן היא עלולה להוביל לתוצאות הפוכות, כפי שנלמד מניסיונות קודמים. המציאות מלמדת כי רק המשך לחימה נחושה, החלטית וללא מצמוץ תוכל להבטיח את שחרור החטופים ואת ההכרעה של האויב.
השינוי בתודעה הציבורית ובנחישות הלוחמים הוא תופעה שיש להכיר ולהוקיר. מדובר במנוע המרכזי שמאפשר למדינת ישראל להמשיך להיאבק עד להשלמת המשימה ולהבטיח את עתידה. המאבק הנוכחי אינו רק מאבק פיזי בשדה הקרב, אלא גם מאבק על הרוח והערכים שמניעים את החברה הישראלית כולה. על כן, חשוב להמשיך ולתמוך במאבק הזה ככל שזה תלוי בנו, כדי להבטיח את ביטחונה ועצמאותה של מדינת ישראל לאורך השנים הבאות.
* הכותב שימש כיועץ להתיישבות לארבעה שרי ביטחון