הדרישה מהעולם החרדי להתגייס הפכה לקמפיין שקרי אדיר, שכל תכליתו לפורר את הקשר בין הציבור הדתי־לאומי לציבור החרדי ולהפיל את הממשלה. המחסור בחיילים והמספרים הנזרקים לחלל האוויר אינם אלא אריזה שבתוכה ה"מוצר" עצמו. בעשור האחרון סגר צה"ל כמה אוגדות, צמצם באופן דרסטי את חיל השריון, ו"לפתע" גילה שחסרים לו חיילים. במקום שהאחראים למחדל יכו על חטא, שלא לומר יוקעו בציבוריות הישראלית, במקום להחזיר את רובם של הלוחמים שעדיין בגיל מילואים למסגרת הצבאית – מפנים את הזרקור לציבור שגם אם יתגייס בהמוניו, ייארך זמן רב עד שיהיה כשיר ללחום. זו יצירת מחסור מדומה למטרה זרה לגמרי. לא זו בלבד, חיילי מילואים רבים שמתחננים להתגייס נדחים בידי המערכת. דוגמה אחת מני רבות היא לוחמי חיל הים הקרביים הפטורים אוטומטית משירות מילואים ברגע שהשתחררו מהסדיר, אף שהם בעלי כושר קרבי ובהכשרה קצרה יכולים להיות לוחמי יבשה. רק שנה לאחר פרוץ המלחמה נזכרו להתחיל במהלך גיוס והכשרה, שמתנהל באיטיות נוראה. ישנם גם חיילי מילואים רבים שנשלחו להם צווים והם לא מופיעים, ולא עוצרים אותם ולא מונעים מהם הנחות.
אם מדברים על אוכלוסיות שלא מתגייסות, הרי תעשיית ההשתמטות של "מדינת תל אביב" ושכנותיה ידועה לכול, אם בפטור על רקע נפשי ואם בדרכים אחרות. יש שמטיחים משפטים קשים נגד החרדים: אצלכם לא דופקים קציני נפגעים בדלת. ובמדינת תל אביב הם דופקים? אבל החרדים נראים לגורמים מסוימים בתור החוליה החלשה (לא באמת. הם חזקים מאוד, וטוב שכך), ולכן כל האש מופנית נגדם. כשנוסיף לזה מסע תקשורתי ממומן עם מודעות מושקעות במאות אלפי שקלים, כבר נבין מה הנושא האמיתי.
מה שקורה במגזר הוא חזרה לשאלה ההיא בבני עקיבא של שנות השבעים בווריאציה חדשה: אם תעלה לאוטובוס ליד מי תעדיף לשבת, משתמט חילוני או בחור ישיבה חרדי? כדאי גם לזכור כי בפעם האחרונה שהציבור שלנו תמך בגזירות כלכליות על הציבור החרדי, שילמנו על זה בתמיכה של הנציגים שלהם בגירוש מגוש קטיף. מישהו מתגעגע? על הוויכוח שבינינו לבין החרדים להתנהל בכבוד בתוך בית המדרש, לא בהתלהמות ולא במסגרת של תקשורת הרודפת אותם.
מכיוון שנאמרו מפי גורמים שונים ביטויים פוגעניים כלפי הציבור החרדי, יש למחות נגד ביזיון התורה. מדובר בציבור עצום של תלמידי חכמים מופלגים, שקטנם עבה ממותניהם של הכותבים הללו. הם ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. שלא לדבר על המנהיגים והפוסקים הגדולים של הציבור הזה. יש מי שהטיח שלחרדים יש "תורה פחדנית". אכן, אשרי אדם מפחד תמיד נאמר על דברי תורה (גיטין נה), לדאוג שלא תבוא על ידו תקלה בעתיד (רש"י). יראת חטא הינה יסוד היהדות, ועלינו להיזהר מאוד. הצבא כפי שהוא כיום מפיל בנו חללים רוחניים רבים, וגורם לעבירות רבות מספור. הפחד מוצדק. הלוואי שגם אנו היינו עומדים על הדרישה לשמירת ההלכה בשירות הצבאי, כפי שדורשים החרדים.
בפגישה של הרב צבי יהודה הכהן קוק ועוד ראשי ישיבות עם משה דיין ושרים נוספים לאחר מלחמת ששת הימים, שאל משה דיין: למה אנו משחררים בחורי ישיבה מגיוס בזמן שאחרים נלחמים ונהרגים? הרב צבי יהודה אמר שהתפיסה היסודית צריכה להשתנות, אין 'הם ואנחנו' אלא כולנו "עבדי ה' וישראל עמו". זו גם ההגדרה של הישיבות בישראל - חלק מהקיום הלאומי שלנו. הישיבות אינן רק מקום לימוד אלא הן יוצרות את התרבות הרוחנית שלנו, ומקימות לנו אנשי חזון ורוח גאונים וצדיקים. כל זה הכרחי לקיום האומה, ואין צורך לבקש את זה. עמדת המוצא שלו נבעה מתפיסת מנהיגות שאינה מכופפת ראשה מפני איש, אפילו לא משה דיין עטור הילת הניצחון של מלחמת ששת הימים. אבל, הוסיף הרב צבי יהודה, "תהליך זה לא יופיע מתוך כפייה. כל סיטונות אסורה. לא ייתכן שכל תלמידי הישיבות ילכו לצבא, וגם לא ייתכן שכולם לא ילכו, אלא יש לערוך בירור אישי על כל אחד ואחד, מתוך גדלות רוחנית ומתוך שייכות הדדית אמיתית בין הישיבה לצבא".
הלוא זה בדיוק מה שראשי הישיבות אומרים כיום, מי שלא לומד שיתגייס, וזה כבר נותן לצבא מה שחסר ויותר מכך. נראה כי לפחות חלק מהמערכת לא באמת רוצה שהחרדים יתגייסו. ברצון טוב מינימלי היו שולחים צווים למי שאינו לומד, אבל מישהו מחפש לריב ולא למלא שורות.
כשהשלטון מפלה קבוצת אוכלוסייה אחת בדווקא, הרי שמבחינת ההלכה הוא אינו דינא דמלכותא, אלא דינא דגזלנותא. אוכלוסיית ערביי ישראל אינה משרתת, וזוכה להטבות כלכליות שכעת רוצים למנוע מהציבור החרדי. חוק שירות לאומי חובה לערבים מעולם לא נחקק, אף שמדברים עליו שנים רבות. האפליה זועקת לשמיים.
זמן מלחמה דורש אחדות רבה ככל הניתן, ויש לנו לא מעט בעיות בתחום זה. הוספת המריבה המיותרת כל כך והמזיקה כל כך עם הציבור החרדי פוגעת במלחמה עצמה. את אש המריבה הזאת יש לכבות ומהר.