הסיוע ההומניטרי הוא לא "עוד משהו" בעזה. נכון להיום הוא ליבת האירוע והסיבה המרכזית לזה שאנחנו לא מצליחים להשיב את החטופים.
צריך להבין, לחמאס כרגע יש מטרה אחת - לשרוד ככח הכי חזק ברצועת עזה עד שתיגמר המלחמה. המערכת הצבאית של חמאס פגועה אנושות, מערכות השלטון כמעט ולא רלוונטיות כרגע,
צה"ל כבר חיסל את מרבית הנהגת הארגון, אספקת האמל"ח והציוד הופסקה לחלוטין, אין לו מקורות הכנסה למימון הארגון ומערכות הפו"ש שלו כמעט ולא מתפקדות.
הידיעה שהשהיה ליד אנשי חמאס עלולה לעלות בחיים מרחיקה מהם כל מי שחפץ בחיים. במצב כזה, אנשי חמאס אמורים היו כבר מזמן להנמק למוות במנהרות ולאבד את השלטון או לכל הפחות להסכים לעסקת כניעה להצלת חייהם תמורת השבת החטופים שלנו.
אלא שהסיוע ההומניטרי הוא זה שמשנה את תמונת המצב מהקצה אל הקצה. חמאס משתלט על הסיוע שמגיע אליו בחינם, מאכיל ברווח את אנשיו ומוכר את השאר בכסף כדי לממן את הארגון. בכך הוא גם משאיר את תושבי עזה תלויים בו לחלוטין. ברגע שכל תושבי עזה תלויים בצורה מוחלטת בחמאס כדי לקבל אוכל ומוצרים מינימליים אין לך דבר שמבסס יותר את שלטון הרשע.
בתחילת המלחמה הצהיר ראש הממשלה כי כל סיוע שחמאס ישתלט עליו יופצץ, בפברואר כבר הכריז גלנט על פיילוט סוחרים שיחלקו במקום חמאס. במרץ גם ראש הממשלה אמר שבוחנים חלופות. בתחילת יוני הנחה הדרג המדיני את צה"ל להציג חלופות. מאז עברו 5 וחצי חודשים וזה לא קרה.
במשך התקופה, כמעט בכל ישיבת קבינט הנושא עלה, אבל עד עכשיו אין שום שינוי בשטח. יואב גלנט שר הביטחון הקודם התנגד לרעיון כי פחד מהחלקה לממשל צבאי. הצבא גרר רגלים ולמרות ההתנהלות ההזויה הזו אני יכול להבין למה רה"מ חיכה עם פיטורי גלנט.
השבוע הודיע ראש הממשלה כי הנחה את צה"ל להציג לו עד מחר (יום חמישי) תכנית לביצוע. העברת הסיוע לחמאס היא חרפה ערכית ומוסרית שמנציחה את שלטון הרשע ומונעת את השבת החטופים מעזה.
המלחמה בעזה היא הצודקת ביותר והמיטב של החברה הישראלית נפל במהלך הקרבות.
לא יתכן שאנו ביד אחת נכתוש את האויב מבחינה צבאית ונמסור על כך את מיטב בנינו, וביד השנייה נמנע את הניצחון ונחזק את שלטון האויב.
כעת, לאחר ששר הביטחון הוחלף, אין אף מקום לתירוצים. את הדברים הבאים אני כותב דווקא כחבר קואליציה ובזאת אסיים: אם הממשלה תמשיך להנשים לאורך זמן את חמאס על ידי הסיוע ההומניטרי - אין לה זכות קיום.