על הנייר

מדד הבנקים

בשקט בשקט, רווחי הבנקים מתחילת השנה הגיעו לשיא של כל הזמנים, וכך גם מדד הבנקים המגלם שווי מצרפי של יותר מ־205 מיליארד שקלים.

מדד הוא אינדיקטור העוקב אחר שווי השוק הכולל של המניות או ניירות ערך אחרים הנכללים בו. המדד אינו מכשיר השקעה, והדרך להשקיע בו היא באמצעות תעודות סל או קרנות נאמנות העוקבות אחר ביצועי המדד. מדד ת"א בנקים-5 מורכב ממניות חמשת הבנקים הגדולים בישראל: לאומי הגדול ביותר, פועלים, מזרחי, דיסקונט והבינלאומי שהוא הקטן מהחמישה. מדד הבנקים עלה מתחילת השנה בכ־30% ונחשב לאחד המדדים הגדולים והמובילים בבורסה הישראלית.

בזמן שתקראו שורות אלו, סביר שכל הבנקים כבר פרסמו את דוחותיהם לרבעון השלישי. הראשונים לעשות זאת היו פועלים ודיסקונט ואחריהם לאומי. פועלים דיווח על עלייה של 11% ברווח הנקי ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה, אך ירידה בתשואה להון בשל הוצאות להפסדי אשראי. דיסקונט ולאומי דיווחו על עלייה של 40% ו־30% ברווח הנקי בהתאמה, ועלייה יפה בתשואה להון.

מדד הבנקים חשוב, שכן מצב הבנקים מספק מבט כללי על הכלכלה הישראלית מלמעלה. כלומר, דוחות הבנקים ומאזנם מספרים היטב על המגמות בכלכלה הישראלית, שנראית עובדתית פחות גרוע ממה שנוטים לחשוב.

הכנסות הבנקים מורכבות בעיקר מהריבית על מתן הלוואות לסקטורים השונים - עסקיים ופרטיים, הלוואות לדיור ואשראי והכנסות מעמלות ומהשקעות. מהכנסות אלה יש לנכות את ההפרשות לחובות מסופקים, כלומר שיעור מסוים של הלוואות שלא יחזרו בוודאות.

עיקר הפעילות - הכנסות מריבית

הבנקים למעשה מספקים חמצן למשק באמצעות מתן הלוואת לעסקים ומשקי בית. העולם המודרני אינו יכול להתקדם בלי אשראי. כאשר בנק מספק הלוואה לצרכן, הכספים להלוואה זו יכולים להגיע מכמה מקורות: ההון העצמי של הבנק, הלוואות שהבנק לוקח מבנק ישראל, הלוואות מהציבור וכן פיקדונות הציבור. הרווח של הבנק מגיע מהמרווח בין עלות גיוס הכסף ממקורות אלה ובין הריבית שבה הוא מלווה אותו ללקוחותיו. ככל שמרווח זה גדול יותר, כך הרווח של הבנק גדול בהתאם.

מנגד, כאשר הריבית עולה משמעותית נוצרת פגיעה במשק. ההלוואות הופכות לפחות כלכליות ללווה, ולווים מסחריים מתקשים למחזר חוב - מה שמקטין את הצמיחה ואת ההשקעות החדשות ומגדיל את הסכנה לפשיטות רגל, ובסופו של דבר גם פוגע ברווחי הבנק.

הכנסות מעמלות

ככל שהפעילות במשק גדלה, כך גדלות ההכנסות מעמלות. חלק ניכר מרכיב זה הוא הכנסות מעמלות מפעילות ניירות ערך.

הכנסות מהשקעות

הרגולציה מגבילה מאוד את ההשקעה הישירה של הבנקים במניות ובאיגרות חוב קונצרניות (איגרות חוב של חברות הנסחרות בבורסה) בישראל. לפיכך, עיקר השקעותיהם מגיעות מהצמדות מאזניות, השקעות באיגרות חוב ממשלתיות בישראל והשקעות בניירות ערך בחו"ל.

מה צפוי לנו בתקופה הקרובה?

הבנקים ימשיכו ככל הנראה להציג רווחים גבוהים ותשואה דו־ספרתית על ההון, משום שהריבית הגבוהה והמדד הגבוה ימשיכו להגדיל את רווחי המימון. במהלך השנה הבאה הריבית צפויה לרדת באיטיות. זה לא יפגע בהכרח בהכנסות, וזאת בשל העלייה הצפויה בביקוש להלוואות עם ירידת הריבית.

יש לזכור שאת העלייה ברווחי הבנקים השוק כבר צפה וכבר גילם במדד שזינק לשיא כל הזמנים. על שוק ההון בכלל ועל מדדים בפרט אין להסתכל במבט יומי אלא בראייה ארוכה יותר. לכן אין מה להתרגש אם בימים הקרובים לאחר פרסום הדוחות נראה ירידות קלות, שכן המדד עוד צפוי לעלות.

הכותב הוא מנכ"ל ואנליסט ראשי, 'אלמנדה קפיטל'