העיתונאי והפובליציסט חגי סגל, איש עפרה ומחבריו של זאב (ז'אבו) ארליך ז"ל שנהרג בקרב בלבנון, מספר בראיון לערוץ 7 על תחושותיו עם היוודע דבר נפילתו של חברו ומכרו.
התחושה הראשונית, אומר סגל הייתה "תדהמה, כי ז'אבו הוא לא בגיל של חיילי בסדיר וגם לא מילואימניק, אז מה הוא עושה בגילו, מעל שבעים, בלבנון? אבל לאט לאט דברים הסתדרו והבנתי שהוא היה שם במשימה מאוד אופיינית לו עם לוחמים בעומק השטח, מן הסתם מנסה ללמד אותם על המיקומם הגואגרפי וההיסטורי של המקום, וכך הוא מצא את מותו".
"הוא היה תופעה פנומנאלית של ידענות במקורות שלנו, בחיבור של מה שקרה כאן בתנ"ך ובתקופות אחרות. הוא היה מומחה לארץ ישראל תחת שלטון הטורקים וכתב על זה ספר. המונים שמעו ורצו לשמוע אותו. הוא ידע להעביר דברים בצורה מאלפת ולא בהרצאה יבשושית, מאוד אנרגטי עם נוכחות. מי ששמע אותו פעם אחת לא שכח אותו ולכן הבשורה אתמול הכתה גלים ורבים כל כך הכירו אותו".
בהתייחס לאירוע עצמו אומר סגל כי עצם העובדה שהצבא הכיר בז'אבו כלוחם שנפל בעת מילוי תפקידו מלמד שלא מדובר היה בעבירת משמעת, אלא אולי הייתה בעיה בהתנהלות אותם שהתירו לו את הכניסה למקום. "אני מאמין שהצבא יחקור את זה כמו שצריך וגם יסיק מסקנות. לפעמים אזרחים נכנסים ללבנון וגם אני כעיתונאי נכנסתי ללבנון. זה עושה טוב לחיילים כשנכנסים גם עיתונאים, זה מראה להם שעם ישראל לא שכח אותם, ומן הסתם כך הם הרגישו גם כשז'אבו נכנס. זו ההשערה שלי".
סגל חוזר אל ימי ראשית מגוריו בישוב עפרה, שנת 78' כאשר ז'אבו הגיע לעפרה שנה קודם לכן. שניהם היו אז רווקים "גרנו באותו רחוב, לפחות פעם בשבוע נפגשנו בשטיבל שתחת כיפת השמים או בבית הכנסת. תמיד הרגשת שהוא נמצא בשטח כי הוא דיבר בקול רם, הוא היה גם איש מצחיק, איש טוב שייקח לנו הרבה זמן לעכל את העובדה שאדם חי כל כך כבר איננו".
על רקע האירוע הטראגי נשאל סגל לדעתו אודות המהלכים הנרקמים לסיום המערכה בלבנון, והוא מציין כי בשאלה זו, בניגוד לשאלות אחרות, נראה שהחלוקה אינה בין ימין לשמאל ובשאלה זו נשמעים דווקא טיעונים ענייניים בשאלת ההסדרה והפסקת האש או המשך הלחימה עד לליטאני והצבת נוכחות ישראלית מלאה בגזרה זו. "אין לי תשובה מדוייקת. אני רק חושב שיכול להיות שלעת הזו צה"ל זקוק להפסקה ועובדה שגם הדרג המדיני מיושר אתו בסוגיה הזו ולפעמים במלחמות ארוכות מותר גם לנו לרצות פסק זמן".
"ברור שגם אם יוכרז בשבוע הבא על הפסקת אש המלחמה בלבנון לא תסתיים. לא יהיה מנוס מהתמודדות גדולה ומכרעת, אבל יתכן ולעת הזו אין מנוס מהפסקת אש לזמן מה". סגל מוסיף ומעיר כי כמי שביקר כעיתונאי בחזיתות הדרום והצפון הוא סבור שלו ניתן היה נכון היה שכל אזרח יבקר בחזיות עזה ולבנון, יפגוש את החיילים ויתמלא בתחושה הטובה האופטימיות והאמונה בצדקת הדרך שקיימת בלבבות החיילים, על אף הקושי. "הם פשוט גלולת אופטימיות וטוב לחזור עם זה הבייתה".