לפני מספר ימים זכה אריאל אקון בן ה-9, תושב מזכרת בתיה במדליית זהב בינלאומית בתחרות קראטה אליה הצטרף כמעט ברגע האחרון. בראיון לערוץ 7 הוא ואימו, נופר, מספרים על החוויה.
אריאל מספר על התחרות שכללה גם רגעי לחץ אבל גם לא מעט רגעי שמחה והצלחה "כשראיתי שלא כולם הצליחו זה נתן לי את החשק להילחם וכשעליתי לזירה הבנתי שזה לא ממש מלחיץ", הוא אומר.
המתמודדים מולם התחרה אריאל הגיעו לתחרות מגרמניה וצ'כיה. אריאל מתאר את ההתקדמות בתחרות משלבי הבתים לבית הגמר שבו המנצח מתקדם הלאה לקרב הבא. אריאל מתאר את הניצחונות ואת ההפסד הבודד ומספר גם על פרטי הקרב שבו הרגיש הכי טוב, היה זה מול המתמודד הגרמני.
לעולם הקראטה הגיע אריאל לפני כחמש שנים. תחרויות בינלאומיות לא היו אז בתכנון, אבל עם ההצלחות זה פשוט קרה, דרך החוג בו הוא משתתף ובמעטפת של בית הספר, אותה מקפידה נופר, אמו, להזכיר.
על הרגע בו הוא מתייצב על הפודיום, אוחז בדגל ישראל רגע לפני קבלת המדליה, אומר אריאל: "ההרגשה מדהימה. לא הבנתי את הסיטואציה", הוא מספר ועל קבלת הפנים שחיכתה לו בבית הספר, אמו מספרת ומציינת את המסיבה המיוחדת שנערכו לו ולמשפחה יחד עם חברים שלא מפסיקים לפרגן.
וכשאנחנו שואלים לאן הוא מתכוון להתקדם, אריאל לא ממהר להוציא את המילה הרחוקה ההיא, אולימפיאדה. אנחנו מנסים בכל זאת. "אין לי שמץ", הוא אומר.