השר בצלאל סמוטריץ' היקר, אני מוקיר מאד את ההישגים ביו"ש ובקבינט הבטחוני שבזכותך ובזכות חבריך לממשלה.
אבל אתה חייב לענות לעצמך, לשותפיך ולבוחריך, על כמה שאלות פשוטות לגבי עתיד חבל עזה:
[א] האם יש 'פתרון' שלישי למצב חוץ מאשר חזרת הטובחים או התיישבות היהודים? אם כן, מה הוא?
[ב] אם לא – מתי יגיע הזמן לפעול להתיישבות יהודית בעזה, ומה הוא התאריך שבו נבחרי הציבור המוביל במספר הלוחמים ובמספר החללים צריכים להתחיל לדבר על כך ברבים?
אל תחשוש, התשקורת והשמאל בלאו הכי משמיצים מעל כל במה את "הסמוטריצים והבן-גבירים", אבל הרוב היהודי מצפה לבשורה.
השר איתמר בן גביר היקר,
ראיתי לפני שבוע ראיון מצויין שלך ב'בשבע'. המון דברים טובים נאמרו בו חוץ מן העיקר, שהוא גם עיקר מספר אחד בתורה: בואו ורשו את הארץ אשר נשבע ה' לאברהם, יצחק ויעקב. הקב"ה יצר מציאות כואבת שהדרך היחידה לצאת ממנה היא יישוב חבלי הארץ. היתה התחלה בשנה שעברה בכנס בבניני האומה, שבו השתתפו שרים וחברי כנסת ואפילו גולדקנופף האגודאי. נוכחותך בלטה שם במיוחד. אבל משום מה זה נעצר. יש גרעינים בשטח ויש 'אלי עזה' שמתקרבים אל הגדר בכל פעם יותר במסירות רבה, אבל כדי להצליח הם חייבים לקבל גיבוי מנבחרי הציבור.
אני לא מצליח לישון בלילות מתוך דאגה לעמי ולארצי. רק עיוור לא רואה את יד ה' בארועי השנה האחרונה. הסתר פנים איום ובלתי מוסבר בשמיני עצרת תשפ"ד כאשר צבא גדול וחזק וחיל אויר מעולה משותקים יום וחצי ללא הסבר, ואלחנן קלמנזון ועוד גיבורים רצים להציל. ומצד שני, הצלחות דמיוניות בביפרים ובחיסול שני מנהיגי ארגון הרשע וסגניהם וסגני סגניהם (חיסול סינואר בזימון א-לוהי ללא תכנון מצידנו), ולזה יש להוסיף אין ספור כטב"מים וטילים שברובם אין לנו נפגעים. אין ברירה אלא להוסיף למשוואה האי-שיויונית הזאת את כל הלוויות והנופלים והפצועים שרובם מהמגזר הדתי והמתנחלי ומהפריפריה. האין זו קריאת השכמה לציבור הדתי לאומי שנושא על גביו את משא הלחימה וההתיישבות? למלחמה בעזה ובצפון הגליל שמעבר לקו יכולות להיות בדיוק שתי תוצאות ואין אפשרות שלישית. או שיהיה זה עוד 'סבב' שהפעם עולה במחיר יקר פי כמה מכל הסבבים הקודמים ואחריו יחזרו הרוצחים ויכינו את הסבב הבא, או שעם ישראל ישתחרר מפחד ה'כיבוש' ומקדושת קוי הגבול המלאכותיים, יגרש אויבים ויישב את הארץ. כל הדיבורים על חמולות או קטריים או כח או"ם ובין-לאומי כזה או אחר הם רק משחק ב"נדמה לי". לתדהמתי נציגי הציבור הנאמן אינם מדברים על כך.
הקב"ה שולח לנו שוב את המתנה הגדולה ששמה דונלד טראמפ ואנשיו, אבל הם יוכלו לעזור לנו רק אם נדע בעצמנו ונודיע בלי פחד מה אנחנו רוצים.
בעקבות מלחמת השחרור ביטלנו את גבולות החלוקה ויישבנו המוני עולים וילידי הארץ באזורים שכבשנו, ובששת הימים זכינו לעשות זאת ברמת הגולן, שנקרתה לפנינו ולא היתה בחזון הציוני של מפא"י ואף לא של ז'בוטינסקי, אבל היתה מיועדת לנו בתורת משה.
כך עלינו לעשות עכשיו באזורים שכבשנו ושנכבוש. הכרח להתחיל לדבר בלי הרף ולפעול באופן מעשי להתישבות בחבל עזה ובצפון מעבר לקוים שאינם לא מדאוריתא ולא מדרבנן. הנחמה שלי על נפילת חברי הטוב זאב (ג'בו) ארליך תהיה כשהמבצר העתיק שבו נפל יהיה אתר מטופח בתוך יישוב עברי פורח.
ר' יואל משה סלומון בדורו פעל גדולות ונצורות לבנין המושבות, אבל אבוי היה לבן-גוריון אם היה מסתפק בלהיות יואל משה סלומון משופר והיה יוצא ממלחמת תש"ח עם חזרה לגבולות החלוקה פלוס בנייה והכרה במושבות חדשות. כך אסור לנו ולנבחרינו להישאר 'גוש אמונים' משופר אחרי המבול של תשפ"ד. רק בחשיבה פשוטה וישרה, חדשה ואמיצה, נפסיק לדשדש ולקבור, ונשתף פעולה בשמחה עם גואל ישראל.