ערב שבת קודש, אחרי עוד שבוע מלחמה שמסתיים בהישגים גדולים בכל הזירות אבל גם עם מחירים רבים וכואבים, אני מבקש להעלות על נס את תא"ל במיל' אסף אגמון, סבו של סמל גור קהתי הי"ד, לוחם גולני שנפל השבוע בלבנון.
על פניו, תא"ל אגמון מגלם את ההיפך הגמור מכל מה שאני מאמין ומייצג. הוא פעיל מחאה בולט כנגד ראש הממשלה ומוביל קול מחאה בולט נגד הממשלה שאני חבר בה בקפלן ובמקומות נוספים. מבחינתו אני מסמל את התגלמות כל מה שרע ומפחיד אותו ואת חבריו במדינת ישראל ובכיוון שהיא צועדת אליו תחת הנהגתנו.
דבריו הקשים בלוויה של נכדו גור פילחו את ליבי בכאב. מבחינתו הוא קובר נכד על כלום ושום דבר, על מזבח של ממשלה משיחית שמקדשת את המוות ושולחת לוחמים אל מותם המיותר.
התחושה הזו של לאבד ילד או נכד על כלום היא נוראה ואיומה. אני כמובן רואה זאת אחרת לחלוטין. בראייתי, ולהערכתי גם בראיית הרוב המוחלט של העם בישראל, גור הוא גיבור שמסר את נפשו על הגנת המולדת ועל קיומו ועתידו של העם היהודי ומי שמת עבור מטרות נעלות שהן שנותנות לחיים את משמעותן. כואב לי על משפחתו של גור שחשה את שתאר הסבא, אסף, מדם ליבו.
ודווקא מכאן, מן הנקודה הכואבת הזו, ההערכה הרבה שלי אליו ולמשפחתו. העובדה, שלמרות התחושות הקשות ולמרות חוסר האמון המוחלט בממשלה ובמי שמוביל את המדינה ואת מהלכי המלחמה, משפחת קהתי והסבא אסף שולחים את הבן לצה"ל, לגולני, לשירות קרבי ולמלחמה שהם אינם מאמינים בצדקה ומטרותיה, זאת בשעה שאסף, כקצין בכיר ובעל ניסיון קרבי עשיר, יודע בדיוק איך נראית מלחמה, מה סכנותיה ולאן הוא שולח את נכדו האהוב - העובדה הזו משקפת אחריות לאומית עד כדי ביטול מלא של ה"אני" הפרטי מול ה"כללי" של מדינת ישראל המשותפת לכולנו.
הלוואי ונלמד כולנו מאסף מהי שותפות אמת, מהי אהבה שאינה תלויה בדבר והתגייסות ללא תנאי להגנת מדינת ישראל. עם ולמרות המחלוקות הנוקבות.
אז תודה אסף, תודה לך ולהורים של גור שגידלו וחינכו אותו להכיל את המורכבות הזו ולהתייצב ללא תנאי. תודה על גבורתו ומסירותו ותרומתו של גור. חשוב לי לומר לך שאני אוהב ומעריך אותך. שאני מאמין שלמרות שאנחנו כנראה חושבים אחרת ומסתכלים אחרת על לא מעט דברים, למרות שכנראה נמשיך לחלוק ולהתווכח, אני משוכנע שיש לנו בסיס ליצירת מכנה משותף.
חשוב לי לומר לך שאני לוקח מנפילתו של גור אחריות לעשות עוד צעד כדי להיות שר אוצר גם שלך ושל משפחתך ושל המחנה שלך, להשתדל לייצג גם אותך ולגרום לכם להרגיש כך. לראות גם אותך ואת גור נגד עיניי כשאני מתבטא או מקבל החלטות. זה כנראה לא ישנה בבת אחת את מי שאני ומה שאני וגם לא את עמדותיי והחלטותיי מן הקצה אל הקצה. אבל זה בהחלט ישב שם עמוק, וישפיע. אני משוכנע בזה.
אני מתפלל שנמצא יחד את המסילות איש לליבו של אחיו ורעהו, נמצא את הדרך לדבר, להקשיב, להבין, להתחשב ולהפיג חששות, לשלב ידיים ולצקת תוכן משותף למפעל התחיה הלאומי שלנו. כדי שכולנו נרגיש שיש לנו עבור מה להילחם ולהקריב כל כך הרבה. כדי שאף אחד מאיתנו לא ירגיש שהמחיר היה חלילה לשווא.
תנחומיי מעומק הלב על הכאב הגדול בנפילתו של גור. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים לעולמים.