אילוסטציה
אילוסטציהצילום: ISTOCK

פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, מספר בראיון לערוץ 7 על השינויים עליהם החליטה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון על מבוטחים סיעודיים שתנאיהם יורעו מכאן ואילך.

מדבריו של פרופ' בריק עולה כי חברת הביטוח שאצלה מבטחת קופת חולים כללית את הביטוחים הסיעודיים הגיעה למסקנה כלכלי שלא משתלם לה עוד לבטח את מבוטחי הכללית והודיעה על הפסקת הביטוח. בקופה פתחו מכרז לחברת ביטוח אחרת, אולם אף לא חברה אחת הגישה מועמדות. מאחר וכך הוחלט ברשות ההון ביטוח וחיסכון על שינוי במספר סעיפי ביטוח במגמה להפחית את מספר המבוטחים הזכאים לקצבה. סעיפי אלה, אומר בריק, מרעים באופן חמור את תנאיהם של רבים מהקשישים הסיעודיים בישראל.

בריק מזכיר בדבריו כי כבר בשנה שעברה ירד סכום הקצבה אותה מקבלים הזכאים מ-6000 שקלים ל-5000 שקלים, וכעת נוספות הגזירות החדשות. עוד הוא מזכיר כי מספר מבוטחי הכללית נאמד בכמיליון וחצי אזרחים, כלומר שהדברים נוגעים לאוכלוסיה רחבה מאוד, ההולכת וגדלה שכן רבים ממשיכים להצטרף לקופה.

את הרעת תנאי הסיעודיים החליטה רשות ההון ביטוח וחיסכון להשית על מבוטחי כלל הקופות, ככל הנראה למנוע מעבר של מבוטחים לקופה אחרת, מה שלא יפתור את הבעיה אלא יוביל חברות ביטוח אחרות להודיע הודעה דומה לזו שהתקבלה בחברת הביטוח של הכללית.

על הסעיפים המרעים את תנאי הסיעודיים מפרט פרופ' בריק ומספר כי בעוד עד כה מתוך שישה תפקודים שנבדקים על מנת לקבל אישור לקצבת סיעוד, כלומר התלבשות עצמאית וכיוצא באלה, היה המבוטח מקבל קצבה אם אינו עומד בשלושה מבחנים, הרי שכעת יקבל את הקצבה רק מי שלא עמד בארבעה מבחנים. המשמעות היא שמספר רב של אנשים סיעודיים שהיו זכאים לקצבה יצאו ממעגל מקבלי הסכום.

מגבלה נוספת נוגעת לשימוש בעזרים. עד כה מי שיכול היה להתגבר על קושי תפקודי בעזרת עזרים היה נחשב כמי שלא עבר את מבחן התפקוד, ומעתה מי שמשתמש בעזרים לא ייחשב כמוגבל. בנוסף, מציין בריק, "מי שזכה בביטוח יצטרך להביא מסמך שמאשר שיש לו טיפול סיעודי בכל שעות היממה. כלומר שאם הוא זכאי רק לכמה שעות הוא לא יהיה זכאי לאותו תיקצוב".

שאלנו את פרופ' בריק אם ברור שכעת לאחר הטלת הגזירות הללו, כאשר מספר רב של מבוטחים לא ייחשבו כזכאים לקצבת סיעוד תימצא סוף סוף חברת הביטוח שתהיה נכונה לקבל על עצמה את ביטוח הקצבאות, והוא משיב כי הדבר עדיין לא נבדק ולפי שעה כלל לא ברור שתהיה חברת ביטוח שהרעת תנאי המבוטחים תשכנע אותה ליטול על עצמה את האחריות. הוא עצמו אינו מאמין שהמהלך יפתור את הבעיה באופן אמיתי.

במכתב ששיגר לרשות ההון מציין פרופ' בריק כי באחרונה הוא היה שותף לכנס במרכז טאוב ובו הוצג מחקר שבחן גם את הסוגיה הספציפית הזו. בדיון השתתפו נציגי הקופות, נציגי ממשלה ומומחים בענייני ביטוח וסיעוד. המענה שעלה שם לבעיה היה העברת סוגיית הביטוח הסיעודי לאחריותה של המדינה על פי חוק. כעת קיים חשש גדול שעם סגירת דלתות הסיעוד בפני רבים, הם יפלו למעמסה כלכלי ואחרת על בני משפחותיהם.

בריק מלין על החיפזון בה התקבלה החלטת הרעת התנאים, בה בשעה שלא רק אנשי רשות ההון אמורים לעסוק בסוגיה, אלא לקיים דיון רחב בו ישתתפו גופים נוספים שיוכלו להעלות הצעות נוספות לפתרונות. העתקים ממכתבו לרשות ההון העביר בריק גם לשרי הממשלה. לפי שעה לא ידוע לו אם מישהו מהשרים עוסק בסוגיה, אם כי לטעמו שרי העבודה והבריאות אמורים היו להיכנס לעובי הקורה, להעלות ולהציע רעיונות ולא להותיר את הסוגיה בידי רשות ההון בלבד.