בג"צ החליט לדחות את עתירתה של משפחת הנווט הנעדר רון ארד, אשר ביקשה לעכב את ביצוע עסקת השבויים שבמסגרתה ישוחרר מוסטפה דיראני ללא כל תמורה הנוגעת לשחרורו של ארד.
בעתירה ביקשה משפחת ארד להורות ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד דיראני בחשד שהוא עינה את רון ארד לאחר שנפל בשבי בלבנון.
בדחיית העתירה קיבל בג"צ את דעת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, שאמר כי אין בכוונתו לפתוח בחקירה נגד דיראני.
בעתירתה טענה משפחת ארד כי דיראני עומד מאחורי העינויים שעבר ארד בשבי. משפחת ארד תבעה להעמידו לדין על חטיפה, על עינויים ועל כליאה. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין מקום להעמיד את דיראני לדין פלילי, ושופטי בג"צ החליטו, כאמור, שלא להתערב בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה.
נמסר כי למעשה כוונתה של משפחת ארד בהגשת העתירה הייתה חלק מניסיונותיה למנוע את שחרורו דיראני בעסקת השבויים הצפויה עם החיזבאללה, ולהשאירו בישראל כדי שישמש קלף מיקוח שתמורתו יהיה אפשר לקבל מידע על רון ארד, אלא שגם ממשלת ישראל וגורמי הביטחון הכריזו לפני כשבועיים כי דיראני כבר לא נחשב קלף מיקוח וכי כיום אין מניעה לשחררו.
עם מתן ההחלטה אמר דודו ארד, אחיו של רון: "זה עוד יום עצוב. ממשיכים לשכוח שרון הוא חייל שנשלח למשימה, והיועץ המשפטי, כמו ראש הממשלה, ממשיך להפקיר אותו. אני לא יודע מה עוד ניתן לעשות. אני מקווה שיום אחד נתעורר מחלום הבלהות הזה".
יצוין כי דרישתה של משפחת ארד לחקירתו של דיראני נסמכת על עדותו של איש צד"ל לשעבר, שסיפר על עינויים שהתבצעו לנגד עיניו בפיקוחו של דיראני. בית המשפט קיבל את הטענות כי לעינויים שלהם היה עד אותו איש צד"ל לא היה קשר לרון ארד.
עו"ד שי ניצן מפרקליטות המדינה הוסיף כי מעולם לא פנתה אליו משפחת ארד בבקשה להעמיד לדין את דיראני.
עוד נמסר כי בעבר דחה בג"ץ דרישות דומות, כגון הדרישה להעמיד לדין את יאסר ערפאת, וזאת על סמך הקביעה כי בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לשקול האם יש בכך אינטרס ציבורי.
עורך דינו של דיראני צבי ריש טען כי הסיפור כאילו התעלל דיראני ברון ארד הוא עלילה, שמקורה אולי בחוקר השב"כ הישראלי שאותו תבע דיראני באשמה כי הוא התעלל בו.
בעתירה ביקשה משפחת ארד להורות ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד דיראני בחשד שהוא עינה את רון ארד לאחר שנפל בשבי בלבנון.
בדחיית העתירה קיבל בג"צ את דעת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, שאמר כי אין בכוונתו לפתוח בחקירה נגד דיראני.
בעתירתה טענה משפחת ארד כי דיראני עומד מאחורי העינויים שעבר ארד בשבי. משפחת ארד תבעה להעמידו לדין על חטיפה, על עינויים ועל כליאה. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין מקום להעמיד את דיראני לדין פלילי, ושופטי בג"צ החליטו, כאמור, שלא להתערב בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה.
נמסר כי למעשה כוונתה של משפחת ארד בהגשת העתירה הייתה חלק מניסיונותיה למנוע את שחרורו דיראני בעסקת השבויים הצפויה עם החיזבאללה, ולהשאירו בישראל כדי שישמש קלף מיקוח שתמורתו יהיה אפשר לקבל מידע על רון ארד, אלא שגם ממשלת ישראל וגורמי הביטחון הכריזו לפני כשבועיים כי דיראני כבר לא נחשב קלף מיקוח וכי כיום אין מניעה לשחררו.
עם מתן ההחלטה אמר דודו ארד, אחיו של רון: "זה עוד יום עצוב. ממשיכים לשכוח שרון הוא חייל שנשלח למשימה, והיועץ המשפטי, כמו ראש הממשלה, ממשיך להפקיר אותו. אני לא יודע מה עוד ניתן לעשות. אני מקווה שיום אחד נתעורר מחלום הבלהות הזה".
יצוין כי דרישתה של משפחת ארד לחקירתו של דיראני נסמכת על עדותו של איש צד"ל לשעבר, שסיפר על עינויים שהתבצעו לנגד עיניו בפיקוחו של דיראני. בית המשפט קיבל את הטענות כי לעינויים שלהם היה עד אותו איש צד"ל לא היה קשר לרון ארד.
עו"ד שי ניצן מפרקליטות המדינה הוסיף כי מעולם לא פנתה אליו משפחת ארד בבקשה להעמיד לדין את דיראני.
עוד נמסר כי בעבר דחה בג"ץ דרישות דומות, כגון הדרישה להעמיד לדין את יאסר ערפאת, וזאת על סמך הקביעה כי בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לשקול האם יש בכך אינטרס ציבורי.
עורך דינו של דיראני צבי ריש טען כי הסיפור כאילו התעלל דיראני ברון ארד הוא עלילה, שמקורה אולי בחוקר השב"כ הישראלי שאותו תבע דיראני באשמה כי הוא התעלל בו.