רחל גולדברג, אלמנתו של סרן במיל' הרב אבי גולדברג הי"ד שנפל בקרב בדרום לבנון, מתארחת באולפן ערוץ 7 ומספרת על תחושותיה לנוכח שיחות ההסדרה הנרקמות בתיווך אמריקאי, על דמותו המיוחדת של בעלה שנפל ועל דרך ההנצחה הייחודית בה מתכוונים מוקיריו להנציח את שמו.
"מאוד ברור לעם ישראל ולמנהיגים שאנחנו מדברים על שכנים רעים מאוד ואויבים מרים מאוד לעם ישראל, אויבים שמבינים שפה אחת. היו לנו ניסיונות בעבר וגם אני האמנתי שנוכל לחיות תחת הסכם, אבל התבדנו", אומרת רחל.
"ראינו שהם רוצים להמית לכלות ולהשמיד אותנו. אני רוצה להאמין שמקבלי ההחלטות יעשו את מה שנכון לביטחון ישראל לנצח נצחים. אני לא בקיאה בהסכם אבל מרגיש לי שהיו לנו יותר מדי הסכמי כניעה שהביאו לנו עוד מוות עוד קברים ועוד כאב, ואני לא רוצה לראות עוד דם נשפך בישראל. העמדות של האויבים שלנו ברורות במה שהם אומרים בקול ובמה שקורה בשטח". חששה הגדול של רחל הוא מהסכם שמשמעותו בפועל היא כניעה.
לתרומות להנצחת מורשתו של הרב אבי גולדברג הי"ד
על בעלה הרב אבי הי"ד היא מספרת: "אבי הוא איש של אהבת ישראל ויראת שמים, וזה מה שעמד לנגד עיניו. לכן הערך של עם ישראל הוא שהיה חשוב לו ולכן אם צריך להירתם ולהתגייס זה מה שהוא יעשה, וכך החיבור שהוא עשה בין שמים וארץ כמי שנותן את הרוח החוסן והמוטיבציה, נוגע בלבבות של כל הגדוד, וגם באזרחות, יחד עם המון ידיעת ואהבת תורה לשמה כמי שמלמד תורה ועוסק בדברים גדולים ומתוקים בדברי התורה שלו, ועם זאת הוא היה אדם של ידיים, של מעשים וראש גדול ושימת לב למה שצריך. זו יכולת של חיבור שמים וארץ שזכיתי להיות נשואה לו 21 שנים".
שילוב נוסף שגם בו התפרסם הרב אבי הוא השילוב בין עולם הנגינה להיותו לוחם, ורחל מספרת כי עוד קודם לנישואיהם הוא היה נגביסט בגולני אבל גם דיבר על המרחק בין נפשו לקרביות ומחשבתו שהלוואי ולא היה צורך בכל אותם חיי מלחמות וניתן היה לעסוק רק בעולמה של תורה. "אבל כשצריך אז צריך להיות גם הכי מדויק ועם מסירות וחריצות. לשנס מתניים לסחוב להזיע עם הגוף השכל והלב שרוצה את עם ישראל חי המביא אור לגויים".
דבריה של רחל נקטעים בבכי כשהיא שבה ונזכרת בבעלה ובגעגוע הגדול אליו. על עוד ועוד חיבורים שהיו חלק מאורח חייו היא מספרת ומזכירה מיזמים שבהם השתתף לקיומו של שיח בין חלקי העם דווקא בשנה שקדמה למלחמה, שנת המחלוקות וההפגנות הקשות. המפגשים כללו שיח עמוק "גם עם אנשים מאוד שונים בעמדות התרבותיות והפוליטיות שלהם". את השיח ניהל הרב אבי מתוך ענווה וסקרנות, רצון לשמוע ועם זאת לא לבד את עמוד השדרה והאמת שבייעודו של עם ישראל בעולם, ייעוד שאליו כולנו חותרים.
"הגיעו לשבעה שתי נשים שעמדותיהן שונות מאוד זו מזו ובמפגש השיח הן הפכו חברות. הן הגיעו יחד. הגיעו אלפים כי העשייה שלו נגעה לאלפים, בתלמידים, בהורים של התלמידים, בקיבוץ גינוסר שביקש לפני עשרים שנה מניין ביום כיפור והוא היה המוביל של זה, השליחות שלנו בטנסי וגם שם הקהילה שבורה היום".
לתרומות להנצחת מורשתו של הרב אבי גולדברג הי"ד
במהלך השבעה הגיעו עוד ועוד סיפורים על אבי, גם רבים שרחל לא הכירה, "הגיעו בלי סוף", היא אומרת. "אני מלחכה שיהיה לי זמן לרשום אותם. אני לא מופתעת. היה לו בראש מקום לזכור פרטים אישיים וסיטואציות אישיות שנוגעות לאנשים ואחר כך להשקיע ולכתוב על זה הודעת טקסט של התעניינות, כך דם זוגות שהוא חיתן בארגון צוהר וחתנים שהוא לימד. היה לו איכפת וכך תלמיד היה מופתע שהוא שם לב לכך שהוא טרוד. הייתה בו תשומת לב רגישה ומדויקת כמו הנגינה המחוברת לעצם החיים וגם תשומת לב לצרכים ולאפשרויות המעשיות".
משפחת גולדברג היא חלק מקהילת 'באורך' שבירושלים. "הקהילה הזו מוכרת כמאירת פנים, מכניסת אורחים וכזו שעושה הרבה פעולות חסד, בבתי אבות ובתחומים שונים נוספים לאורך כל 16 השנים שהיא קיימת. קהילה שאנשים מופתעים שהיא קיימת בעיר. אני מרגישה אחות של כל החברים, תחושה של משפחה ענקית שעדיין יודעת להכניס אורחים ואבי במיוחד. לא הייתה סעודת שבת שלא היו בה 15-20 אורחים בבית. זו קהילה של אנשים שהלב שלהם עם עם ישראל בין אם בלימוד תורה ובין אם בהתנדבויות ועשייה בתוך ומחוץ לעיר".
ברוח זו של עשייה קהילתית מתכוונת משפחתו של הרב אבי להנציח את זכרו בהקמת בניין מיוחד לקהילה שיהיה מעבר למקום תפילה גם מרכז שיפעל באורו המיוחד תחת הכותרת 'נלך באורך אבי'. "הדגש הוא שהקהילה הקרובה תוכל להיות בו באופן תכוף, אבל המטרה היא שיגיעו למקום אנשים בשלבים שונים של חייהם כדי לקבל מהאור הזה, החל מאנשים שרוצים לדעת מהי שבת, דרך זוגות לקראת חתונה והלאה לגיל השלישי וניצולי שואה שאנחנו זוכים לאמץ".
"מרגש אותי לדעת שיש כאן מרכז שגם כשיבנה בית המקדש הוא יהיה כמרכז תורה שמאיר. זה לא ייפסק. נביא עוד ועוד חיים לעולם, חיים זו תורה וזו משמעות ואלו המפגשים שיכולים להתקיים רק בעם שלנו".
לתרומות להנצחת מורשתו של הרב אבי גולדברג הי"ד
את צעדיו הראשונים של מבצע ההתרמה להקמת המרכז המיוחד החל הרב אבי בעצמו וכעת רחל רואה בעובדה שגיוס המונים ממשיך את המבצע הרבה יותר מסמל. בגלל שהוא נגע בכל כך הרבה מעגלים והמונים", היא אומרת ומספרת ששמעו של הרב אבי הגיע עד השגריר במקסיקו ו"התחושה היא שאין דבר מתאים יותר משותפות של המונים לעשיית הבית הזה דרך הדמות של אבי".
כשהיא נשאלת על האופן בו היא ושמונת ילדיה מתמודדים עם הכאב והאבדן מספרת רחל על בריאותם הנפשית של ילדיה שהם "רגישים וחסרים. אנחנו חסרים את התנועות שלו, את פועלו בבית, האת העצות החכמה והצחוקים שלו. בכל 250 ימי המילואים הללו היה חסר לי חוש ההומור שלו, הידיים שעושות מכל דבר משהו מקסים ומחובר. הייתה בו גם תקיפות של חינוך וזה ה שכל כך חסר ואני מתפללת שה' יתן לי את העצות הטובות לכל ילד בכל שלב בחיים שלו בהמשך".
"מה שחיזק אותי בכל השנה האחרונה היו רק השיחות שלי אתו, וכל מי שמביא לי משמעות וכיוון לעם ישראל, מה שאנחנו מביאים לעולם, רבנים ורבים אחרים, הם שמחזקים אותי", אומרת רחל הקוראת לציבור הרחב לחבור לקמפיין 'נלך באורך אבי'.