שמחת ברית המילה לאחיינו של חלל צה"ל טוראי נריה אהרון נגארי הי"ד, התקיימה היום (שלישי) ביישוב כוכב השחר.
הוריו של התינוק בחרו להעניק לו את השם יוסף נריה, על שם הדוד האהוב שנפל בקרבות בעוטף עזה.
הרגע המרגש, שנערך באווירה של שמחה לצד זיכרון כואב, מהווה תזכורת למורשתו של נריה הי"ד ולחיבור העמוק של המשפחה למסורת ולערכים שהנחיל. האב השכול, הרב רפאל נגארי, התכבד בסנדקאות.
לפני כשנה סיפרו הוריו של נריה הי"ד לערוץ 7 על דמותו המיוחדת של בנם, שנפל בקרב על בסיס זיקים במתקפת השבעה באוקטובר.
"בליל שמחת תורה, הלילה האחרון בחייו, הוא זכה להיות מאוד שמח ולשמח. אנחנו יודעים זאת מהמשפחה שהגיעה לבסיס, הוא שר ושימח את כולם", מספרים הוריו בפתח השיחה.
שרון האם מפרטת על סיפור הקרב: "בשבת בבוקר ב-6 וחצי החל מטח רקטות ומיד הכניסו את כל הטירונים, המפקדים, הקצינים והמ"פים למיגונית, וכן גם את המשפחה שהגיעה לשמח. כל פעם קראו לקצין בקשר, הוא יצא ולא חזר. חוץ מקצין אחד, כל הקצינים נפלו".
בשלב זה, הטירונים, שהתגייסו רק חודשיים לפני, נשארו לבד במיגונית. "היסטריה ובכי במקום אך נריה תפס פיקוד, מכניס מחסנית, מחלק הוראות לחיילים, מחבק ומרגיע מי שצריך. בשלב מסוים הם קיבלו בקשר שסמלת מעמדת הפיקוד נפצעה.
אם המשפחה שבאה לשמח היא אחות במקצועה, והיא אמרה: 'אני באה לטפל, מי בא איתי? נריה הוא הראשון שאומר 'אני', כאשר נוספים אליו עוד שלושה חיילים. הם יוצאים, סוחבים את החיילת באלונקה ובהשגחה פרטית מחליטים לא להכניס אותה למיגונית. היא פצועה בצורה לא פשוטה ובשל העובדה כי החיילים מספיק היסטריים הם מחליטים לשים אותה בחדר פיקוד ליד המיגונית".
נריה היה מאלו שסחבו את הסמלת על האלונקה כאשר בהמשך החיילת הפצועה נכנסת למבנה לצורך טיפול. "שני חיילים שמרו במבנה ליד הדלת, ונריה ועוד חייל שמרו מחוץ למבנה. באיזשהו שלב מגיע מחבל למקום, היה להם מפות והם היו מחופשים לחיילי צה"ל. בכוונה הם קודם שלחו רקטות כדי שכולם ייכנסו למיגונית ואז הם יגיעו למיגוניות כי יש להם מיקום מדויק שלה.
המחבל מגיע, יורה בחייל מצד אחד של המבנה אך נריה לא רואה את המחבל, הוא רואה שהחבר נפצע לכן הוא רץ אל הפתח המבנה לבקש שיעזרו לו להכניס את החייל הפצוע פנימה כדי שהאחות תטפל בו. כשהוא מפנה את הגב, המחבל יורה בו בראש ונריה שלנו נופל מיד, הוא לא סובל בכלל".
לאחר נפילתו של נריה, חייל בשם דניאל מנסה להילחם במחבל. "חייל בשם דניאל קופץ על המחבל ומעיף לו את הנשק. המחבל שולף סכין ודוקר את דניאל בראש. ואז איימן מחסל את המחבל.
בשלב הזה כולם חוזרים למבנה והגופה של נריה בחוץ. דניאל, פצוע ראש, זוחל החוצה וסוחב את נריה לתוך המבנה, בזכות דניאל זכינו להביא את הבן שלנו לקבורה בארץ ישראל, הוא מנע מצב שחלילה היו חוטפים אותו. בשלב הזה, דניאל מספר לאביו שהוא קצין בכיר במשטרה אודות המצב והאבא מתחיל להזרים כוחות כדי לחלץ".
האם מספרת כי המיקום של נריה הציל את אנשי המיגונית. "חשוב להגיד: המחבל ראה את נריה עומד ליד המבנה של הפיקוד ולא ליד המיגונית, לכן הוא חשב שכל הפלוגה נמצאת שם, נריה משך את האש לשם. כל הפלוגה במיגונית ניצלה וגם המשפחה שהייתה שם. זהו סיפור הקרב".
הרב רפאל נגארי מרחיב על הגבורה של בנו נריה הי"ד: "הגבורה שלו שהצילה את החיילים זה החיים שלו. האכפתיות והדאגה לשני. המסר שלנו שכל עם ישראל מתאחד ויש ערבות הדדית, צריכים להמשיך את הערבות והעוצמה, לקום ולהכות באויבנו, לא לפחד, לעשות זאת בצורה המלאה ובלי היסוסים.
קוראים לכל המפקדים, למנהיגים ולראש הממשלה בראשם: יש לכם את הכוח, הזכות והחובה לחסל את אויבנו בלי רחם. כמו שהם לא ריחמו ומרחמים על טף וזקן, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הרחמים המדומים, עלה לנו מספיק בדמים יקרים, קדימה, לקום ולא להתחשב לדעת העולם שיצטרף אחרינו.
בע"ה כולנו נכנס לדרך של אחדות, הקשבה ולמידה אחד מהשני, בע"ה נזכה לגאולה השלמה", סיכם האב.