עצם העניין

שורות הרווח של מאזן המלחמה

מדי יום אנחנו שומעים על עלות המלחמה ועל ההפסדים שהיא מסיבה לנו, אך לצד העלות יש גם רווחים, בהם עלייה בהכנסות התעשיות הביטחוניות והפוטנציאל לצמצם את פרמיית הסיכון של ישראל.

בשבוע שעבר זכתה אלביט מערכות בחוזה אספקה של מערכות הגנה למדינה אירופית תמורת 335 מיליון דולר. צבר ההזמנות של אלביט מערכות עומד על יותר מ־21 מיליארד דולרים, וברבעון האחרון היא צפויה להציג מאזן מכירות גדול עוד יותר. באוגוסט חתמה התעשייה האווירית עם מדינה זרה על עסקה של 1.9 מיליארד דולרים, וגם רפא"ל נמצאת בתקופה של שיא במכירות.

התעשיות הביטחוניות צברו תאוצה במהלך המלחמה הנוכחית, והגיעו להיקף ייצוא ביטחוני ישיר של כ־14 מיליארד דולרים. ארבע החברות הגדולות - אלביט מערכות, התעשייה האווירית, רפאל ותע"ש, הן גם מהחברות הגדולות בעולם בתחום.

מלבד ארבע הענקיות, פועלות בארץ יותר מ־60 חברות תעשייה ביטחונית, שרובן נהנות כעת מצבר הזמנות גדול מאוד בשל הביקוש המקומי, וחלק לא מבוטל מהגידול בתקציב הביטחון יופנה אליהן. המלחמה כבר חידדה את יתרונות הייצור המקומי, והבנה זו עוד תעמיק ותגרום לגידול בו – הן במונחים של מספר המועסקים בתחום, והן במונחים של צמיחה בייצור, בהכנסות ובייצוא.

לוחם הוא יזם טוב יותר

כן, מלחמה זה רע. אנחנו מאבדים את טובי בנינו, רבים נפצעים בגוף ובנפש, והפעם יש לנו גם חטופים. רבבות פונו מבתיהם, ויש נזקי רכוש כבדים והוצאה לאומית גדולה. אך כנגד עלויות כבדות אלו יש גם רווחים. תקציבי הביטחון הם גם תקציבי חינוך, משום שחיילים לומדים בצבא מקצועות שהם הכשרה לחיים. לוחם הוא יזם טוב יותר ומנהל טוב יותר. ויש גם טייסים, חובשים, אנשי לוגיסטיקה, מודיעין ומחקר ועוד.

המחקר והפיתוח של התעשיות הביטחוניות הביא חדשנות לחיי האזרחיים. המחקר הביטחוני בתחום האופטיקה הביא לפיתוח כלי אבחון רפואיים. רשת האינטרנט וה־GPS ופיתוחיו, כמו אפליקציית ווייז, מקורם במחקר ופיתוח ביטחוני. גם תעשיית הרכב התקדמה בזכות תעשיית החלל, שהתפתחה מתקציבי הביטחון. תקציבי הביטחון המאמירים יביאו להוצאה גדולה יותר למחקר ופיתוח, ואלה יביאו לפריחה של פיתוחים אזרחיים שיתרמו לצמיחה.

ניצחון כלכלי

המלחמה הזאת מצמצמת את הסיכונים המוחשיים של ישראל, ולכן היא גם תקטין את פרמיית הסיכון שישראל תשלם בשנים הבאות. בעשורים האחרונים, מאז החל דירוג האשראי של ישראל, היא משלמת ריבית גבוהה יותר מהריבית המקובלת לדירוג שלה. לפער הזה קוראים "פרמיית סיכון", והוא משקף בעיקר את הסיכון הגאופוליטי, כלומר הסיכון למלחמה ופעולות טרור. על סיכון משלמים, ולכן על סיכון מופחת משלמים פחות.

הכותב הוא העורך הראשי של ערוץ הכלכלה www.ch10.tv באינטרנט ובקרוב ערוץ 10 בטלוויזיה