בספרו האלמותי של אלדוס האקסלי 'עולם חדש מופלא' אנחנו נחשפים לעולם מושלם שבו כל האנשים חיים באושר, כל אחד יודע את מקומו והאנושות הצליחה להשלים עם עצמה. אומנם במהרה אנחנו למדים שהעולם של האקסלי הוא ההפך ממושלם, ומגלים שזהו עולם דיסטופי שסט הערכים שלו מעוות, ולמעשה זה עולם שתלוי על בלימה.
זוהי אירופה של 2024, והמקרה האחרון של אוהדי מכבי תל אביב מוסיף עוד סדק לזכוכית שמסתירה את האמת שכולם מרגישים בה. כל אחד מוזמן להגדיר את האירוע בעצמו: "לינץ'", "תגובה טבעית לאגרסיביות הישראלית", "ליל הבדולח 2" או כל שם אחר שתבחרו. העובדות, על כל פנים, מוסכמות: מאות אוהדי מכבי תל אביב הותקפו, לפני שלושה שבועות, על ידי חוליות מאורגנות של אנטישמים שפעלו בתיאום ברמה מסוימת. אותם אנטישמים, רובם אם לא כולם, הם מוסלמים. חלקם, אני מניח, נולדו בהולנד והם צאצאים של מהגרים מאפריקה או מהמזרח התיכון.
אפשר לתאר בהרחבה איך אירופה הלבנה מתאבדת, כמו שכתב כבר ב־2017 דאגלס מארי, הפילוסוף המפורסם מאוקספורד. ובכן, כל זה נכון, יש קרב בין אירופה הלבנה לאירופה החדשה, ובשורה אחת אגיד שאם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה זה שהאירופאים נחמדים עד שהם מפסיקים להיות נחמדים, ואז הם ממש לא נחמדים. בקיצור, למוסלמים אין סיכוי לשרוד באירופה לאורך זמן אם ימשיכו בדרך הטרור.
אבל כל הסיפור הזה, לדעתי, לא צריך לעניין את היהודים. האנטישמיות היא אומנם בעיה ישנה שמגיעה מקבוצה חדשה, אבל גם אנחנו היהודים עם ישן עם כמה טריקים חדשים. אחרי הטבח במינכן ב־1972, מדינת ישראל החליטה לצאת למבצע "זעם הא־ל" שבו היו אחראים אנשי המוסד לחיסול חברי 'ספטמבר השחור', אותו ארגון שביצע את רצח הספורטאים שלנו. הסיבה שאני מזכיר את מבצע זעם הא־ל היא שיש משהו שאנחנו כחברה צריכים להפנים. אף אחד, ואני ממש מתכוון אף אחד, לא הולך לפתור את הבעיות שלנו בעולם, לפחות לא בזמן הקרוב. לפיכך, מכיוון שיש לנו בעיה, והיא גדולה בהרבה ממה שאנחנו חושבים, צריך לפתור אותה. האנטישמי המצוי הוא כמו דג פיראנה, מריח דם וקורא לחברים שלו להצטרף לזלילה.
אם אשתמש במושג ממדע המדינה "תלות מסלול", מושג של החוקר פול פירסון בספרו Politics in Time, אזי ככל שאנחנו מתרחקים מאירוע מסוים, כך אפשרויות החזרה לנקודת המוצא מוגבלות יותר משום שהמחיר כבד יותר. לדוגמה, אם כבוד ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל היה מפנה את ההתיישבות בסבסטיה כבר ב־1975 אז המחיר היה קטן. היום לפנות את כל ההתיישבות ביהודה ושומרון, יותר מחצי מיליון בני אדם, זה אפשרי, רק במחיר חברתי אדיר. למעשה זה נשמע דמיוני, לפחות כמו תסריט שבו קניון DCITY במעלה אדומים מוקף שוטרים לבושים בשחור.
ובכן יש לנו בעיה שהולכת וגדלה. זה עוד לא בדיוק טרור במלוא מובן המילה, אבל בסוף יהודים לא יסתובבו באירופה, פשוט כך, ולכן מדינת ישראל צריכה לעשות משהו. המשהו הזה הוא כלי יעיל בשם פחד. הפחד אפילו לא חייב להיות אמיתי, העיקר שהוא שם. לפיכך, בשביל שיהודים יסתובבו בחופשיות בעולם, האנטישמים שחשבו שזה מצחיק לזרוק יהודי לנהר צריכים לשמש דוגמה.
אני חלילה לא אומר שצריך להרוג אותם כמו את חברי ספטמבר השחור, אנחנו עוד לא שם. אני רק אומר שמישהו צריך למצוא כמה "חביבים" כאלה, ולעשות להם משהו, ושאותו מישהו ידאג שלא תופסים אותו, ובאותו הזמן לדאוג שזה לא יישאר יותר מדי בהסתר, בשביל להפחיד "חביבים" אחרים. למעשה, המטרה היא שכל מי שרוצה לפגוע ביהודי יחשוב פעמיים, כי הוא בטוח, ממש בטוח, שיש סוכן סמוי בתיבת הדואר בקצה הרחוב.
אירופה, כמו העולם של האקסלי, בסוף תתעורר מהחלום הדיסטופי שלה. עד שזה יקרה, עלינו לדאוג שמי שמפחד ברחובות לא יהיו יהודים. לא עכשיו, ולא בעתיד.
הכותב הוא דוקטורנט בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית