עומר בן חמו, סמנכ"ל תנועת "המילואימניקים דור הניצחון", שלחם בעזה ובלבנון עד לפני כשבועיים, מספר לנו השנה האחרונה בחייו ועל היוזמות לטובת לוחמי המילואים שתנועתו מקדמת.
ספר לנו קצת על עומר של לפני ה-7.10
סיימתי תואר במשפטים התמחיתי בפרקליטות המדינה, חשבתי לעשות תואר שני בארה"ב אחרי ההתמחות וראיתי את עצמי ממשיך במסלול המשפטי. לא חשבתי שאחזור פתאום בגיל 30 לשנת לחימה יותר אינטנסיבית מהשירות שלי באגוז.
עכשיו המילואימניקים צריכים אתכם! תרמו עכשיו>>>
מה עשית בצה"ל מתחילת המלחמה?
בחודשיים הראשונים של המלחמה היינו בצפון, בעיקר התאמנו והגנו מפני פלישה. לאחר מכן לחמנו חודשיים בצפון ובמרכז רצועת עזה, לקחנו חלק במבצעים לפיצוץ מנהרות, כיבוש שכונות ואיבטוח צירים. כרגע אני עדיין בימי מילואים אחרי שסיימנו פעילות בלבנון של השמדת מנהרות.
איך לדעתך מנגנוני המדינה רואים/מתייחסים היום לציבור משרתי המילואים?
לדעתי לא מספיק טוב. עשינו השנה משהו שאף אדם במדינה מערבית מתקדמת לא עשה במשך עשרות שנים - לקחו אזרחים ופשוט הפכו אותם לחיילים במשך יותר משנה, העמיסו על הבתים, על הזוגיות, על הילדים, עול שאף אחד לא העלה על דעתו שבכלל אפשרי. החזירו ציבור שלם לסוג של קבע. אבל כשאני חוזר לאזרחות אני לא מרגיש שהמדינה רואה או מתייחסת לתרומה ולהקרבה במישור האזרחי, אולי להיפך.
מה השינוי שצריך לקרות לדעתך?
שני שינויים עיקריים: ראשית, אנחנו לא אזרחים רגילים, אנחנו חיילים, על כל המשתמע מכך מבחינת ההשלכות על הבית. לא יכול להיות שהמדינה לא תכיר בנו ותתגמל אותנו באופן שונה ממי שבחר לא לשרת בצבא או שלא משרת במילואים. שנית, חייב להיות הבדל משמעותי בין לוחמים לבין השאר, לא דומה שירות מילואים שבסוף היום חוזרים הביתה וגם חצי שבוע או יותר מצליחים להגיע לעבוד או לתפעל את העסק, למי שיכול להיעלם לחודש בלי פלאפון בלבנון או בעזה ומסכן את חייו בגיל 40. אם אנחנו רוצים לשמר את הכוח הלוחם ולמשוך צעירים לקרבי, עלינו לשאת את הלוחמים על כפיים מבחינה ציבורית ולתגמל אותם הרבה יותר מבחינה כלכלית. אין סיבה שאדם שמסכן את חייו למען המדינה במשך מעל ל-200 יום בשנה לא יקבל קרקע בחינם למשל, רוב הקרקע בישראל היא בבעלות המדינה, כמו שיודעים לבקש, שיידעו גם לתת.
איך אתם, כארגון שמייצג את לוחמי המילואים פועלים כדי לדאוג לטובתם?
קודם כל יש את נושא החקיקה. אנחנו פעלנו וכתבנו סט חוקים שאמור לשים את משרתי המילואים בראש רשימת מקבלי ההטבות במגוון נושאים ציבוריים, יחד ואפילו מעל מגזרים אחרים במדינה, בכל מקום שבו יש הטבה מתקנת היא חייבת לבוא בראש ובראשונה לטובת מי שנתן, נלחם והקריב את עצמו עבור המדינה.
מה לדוגמה?
לדוגמה נקודות מיסוי ששוות הרבה כסף לאנשים שהפרנסה שלהם נפגעה מאוד בשנה האחרונה (גם משרתי המילואים וגם נשות משרתי המילואים שמצאו את עצמן לבד בבית עם כל העומס הנלווה לכך). בנוסף חוקים הנוגעים בהקלות בקבלה למוסדות אקדמיים, למשרות בשירות הציבורי ועוד. חשוב לציין שהגשה וקידום החוקים ייעשה בעזרת חברי הכנסת קרוייזר, קלנר והשכל שנרתמו למטרה שלנו ועושים המון ע"מ שזה יצא לפועל.
בנוסף יש גם את פרויקט גרעיני ההתיישבות שאנחנו מקדמים, שהוא שילוב של ציונות, הכרעה ושימת משרתי המילואים במרכז.
לא עוצרים עד שמנצחים, עזרו לנו להגיע ליעד! לחצו כאן>>>
ספר קצת על הפרויקט
זוהי יוזמה שלנו בשיתוף משרדי הממשלה, שתכליתה לחזק את איזורי קווי העימות בגליל, בנגב, ובבקעת הירדן, על ידי הקמת גרעיני התיישבות שמורכבים מאנשי מילואים שסיימו שירות במלחמת חרבות ברזל. לוחמים רבים ששירתו באזורי הגבול חוו את הפגיעה הגדולה, גם הפיזית וגם המנטלית, באותם ישובים שהתרוקנו ובסביבתם, ומעוניינים להמשיך את העשייה הציונית של ללכת ולהקים את ביתם "דווקא שם". יש פה תחושה יוצאת דופן של חלוציות, ציונות והקרבה. אנחנו מקבלים פניות מזוגות ומשפחות רבים, חלקם אפילו מעוניינים להקים גרעין אורגני של היחידה שבה הם משרתים במילואים, ובעזרת השם זה יצא לפועל בתקופה הקרובה.
איפה/מתי נפל לך האסימון שצריך לקום ולקחת יוזמה?
ב-7 באוקטובר, פתאום זה הכה בי שאין מבוגר אחראי. למרות כל הדרגות והחליפות והמאבטחים, עם ישראל וצה"ל מונהגים על ידי חדלי אישים. עוצמת הכישלון מול יריב כל כך נחות, מחיר הדמים הנורא שהולידה הזחיחות, חוסר ההבנה מי האויב ומה כוונותיו למרות שהוא צועק את זה יום יום במשך שנים, הביאו אותי להבין שהעם חייב לקום, אין מה לצפות ממי שלמעלה.
איך הפעילות שלך בארגון "המילואימניקים דור הניצחון" תעזור בכך?
אנחנו פועלים בכל כוחנו שהקונספציה לא תחזור, האנשים שהביאו את ה7- באוקטובר עדיין בתפקידם, וגם הלך המחשבה של "סבבים", "הפסקות אש" ו"הסדרות" לצערי עוד לא נעלם בחיינו. בתור לוחם בדרג השטח, ממש הרגשנו בעזה איך הפיקוד הבכיר עוצר אותנו, איך שיקולים שהם לא רק ניצחון וביטחון החיילים מדריכים את הצבא. אני לא מדבר על דרג השטח הלוחם של המג"דים/מח"טים, אני מדבר מעבר לזה. אנחנו פועלים כדי שהבן שלי לא יצטרך גם יום אחד לעשות 200 ימי מילואים בשנה, כדי שההזדמנות ההיסטורית הזאת לשנות את מערך הכוחות במזרח התיכון ולהרחיב את גבולה של מדינת ישראל כעונש והרתעה כלפי אויבנו לא תתבזבז. הדור הקודם השאיר לנו בלאגן אדיר, קנינו שקט בריביות של שוק אפור, אנחנו פועלים להשאיר לילדים שלנו מורשת טובה יותר ומדינה בטוחה יותר.
למה דווקא אתם?
בסוף, הארגון הזה הוא לא ארגון של רמטכ"לים ואלופים. זה ארגון של חיילים, מ"פים ומג"דים, אנחנו מאגדים את הכוח הלוחם בשטח של צה"ל, אנחנו מביאים את דרישת הלוחמים להכרעה וקטלניות, את הסקפטיות כלפי האפשרות לתת לגוף שהוא לא מדינת ישראל לדאוג לביטחוננו, ואת האופטימיות לגבי יכולות צה"ל להכריע את האויב לו רק ישוב ויראה בניצחון כערך מוביל ומוחלט.
מה הצעדים הבאים שצריך לנקוט לדעתך?
אחרי השנה הזאת, עלינו לגבש את כול משרתי המילואים ומשפחותיהם כתנועה עממית רחבה אחת שתשמיע את קול הציבור המשרת, בתקיפות ביטחונית כלפי חוץ, ותפעל לשינוי סדרי העדיפויות של מדינת ישראל כלפי פנים. אחרי השנה הזאת לא ניתן להמשיך את אותו הסדר בו מי שלא משרת מתוגמל יותר ממי שמסכן את את חייו ואת מצבו הכלכלי עבור המדינה.
עכשיו המילואימניקים צריכים אתכם! תרמו עכשיו>>>
