הלווייתו של הרב צבי קוגן הי"ד בכפר חב"ד
הלווייתו של הרב צבי קוגן הי"ד בכפר חב"דצילום: אריק מרמור, פלאש 90

בגשם שוטף ליוו השבוע (שני בלילה) אלפי בני אדם למנוחת עולמים את שליח חב"ד הרב צבי קוגן, שנרצח בברוטליות באיחוד האמירויות. מסע הלוויה יצא מכפר חב"ד אל בית ההלוויות שמגר בירושלים ומשם לקבורה בהר הזיתים. במהלך הלוויה ספדו לו רבנים, אישי ציבור ובני משפחה. הרב שניאור אשכנזי, מבכירי חב"ד, קרא בדמעות: "צבי, מה רצו ממך חיות הטרף האלו? למי עוללת רע? הרי מעולם לא הסרת את החיוך מעל פניך. מעולם לא הזקת לזבוב. רק הארת, רק אהבת, רק נתת".

הרב הראשי לישראל, הרב קלמן בר, ספד: "אנחנו מבקשים ממך, תנענע את הכיסא שם למעלה. עם ישראל לא יכול יותר. אתה קורבן ציבור, אתה יכול. תעורר רחמים על השלוחים, חסידי חב”ד ועל כל עם ישראל". יושב ראש ועד כפר חב"ד הרב שמעון רבינוביץ' פנה לאלפי הנוכחים ואמר: "אנו עומדים מול מיטתו של השליח היקר והחשוב הרב צבי קוגן, שנרצח על קידוש השם ועל הפצת אור היהדות והחסידות. הרב קוגן היה מסור בכל ליבו ונפשו לשליחות, האיר בסבר פנים וקירב עשרות אנשים אל אבינו בשמיים. מסירותו של הרב קוגן הפכה לדוגמה שמחייבת כל אחד מאיתנו להמשיך את האור שהפיץ".

הרב צבי קוגן בן ה־28 היה עוזרו של הרב הראשי של חב"ד באיחוד האמירויות, הרב לוי דוכמן. נוסף על כך ניהל את 'רימון מרקט', סופרמרקט כשר ששירת את הקהילה היהודית בדובאי. קוגן שירת בצה"ל כלוחם בפלוגת תומר בחטיבת גבעתי. הוא הגיע לשליחות בדובאי בעקבות אחיו, ולפני שנתיים נישא לרבקה. רעייתו היא אחייניתו של גבי הולצברג הי"ד, שליח חב"ד שנרצח עם אשתו בבית חב"ד במומבאי לפני 16 שנה.

עקבותיו של קוגן נעלמו בצוהרי יום חמישי שעבר, לאחר שלא הגיע לכמה פגישות מתוכננות, ומכשיר הטלפון הנייד שלו הפסיק להיות זמין. בני משפחתו המודאגים פנו לרשויות והגישו תלונה במשטרה המקומית. גם הרשויות בישראל עודכנו על ההיעדרות. צוות חקירה מיוחד הוקם, ולאחר שעות רבות ומורטות עצבים נמצאה מכוניתו של קוגן נטושה באזור העיר אל־עין, מרחק שעה נסיעה מהעיר דובאי. ברכב זוהו סימני מאבק. בהמשך אותרה גם גופתו של קוגן, ועליה סימני אלימות קשים. משלחת זק"א דאגה להעביר את הגופה בהקדם לקבורה בישראל.

עם היוודע דבר הרצח פרסם משרד החוץ הבהרה: "רציחתו של צבי קוגן הינה אירוע טרור אנטישמי נפשע. מדינת ישראל תפעל בכל האמצעים ותמצה את הדין עם הפושעים האחראים למותו". זמן לא רב אחר כך פורסם שנתפסו שלושה אזרחי אוזבקיסטן החשודים ברצח: אולימפי טוהירוביץ' (28), מחמוד ג'ון עבד א־רחים (28) ועזיז בק קמילוביץ' (33). עוד דווח כי נאספו ראיות שקושרות אותם לרצח. התברר כי שלושת החשודים ברצח לא נעצרו באמירויות אלא בטורקיה, שאליה נמלטו מיד לאחר הרצח. על פי החשד איראן היא שהפעילה את החוליה האוזבקית, שעקבה במשך תקופה אחרי הרב קוגן ולמדה את סדר יומו, עד שבחמישי האחרון חטפה ורצחה אותו באכזריות. באיראן הכחישו את החשדות למעורבות ברצח. שר הביטחון ישראל כ"ץ מסר כי "מדובר בפשע טרור אנטישמי פחדני ומתועב. מדינת ישראל לא תנוח ולא תשקוט עד שהאחראים למעשה הנפשע הזה ישלמו על מעשיהם".

"לא שקלנו לרגע לסגור"

מאז הטבח ב־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל גברו בעולם אירועי האנטישמיות כלפי יהודים, ונרשמים ניסיונות חוזרים ונשנים של גופי טרור להוציא לפועל פיגועים כלפי ישראלים ויהודים בכל מקום ברחבי העולם. לרוע המזל בשבוע שעבר מזימתם הזדונית צלחה. הרצח הנתעב עורר תחושות קשות בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות ובקרב שליחי חב"ד בפרט. אלפי השליחים הפועלים במקומות שונים בעולם משמשים בית וכתובת לכל יהודי באשר הוא. דווקא בשל כך הם הופכים ליעד חם של ארגוני הטרור.

הנהלת חב"ד העולמית שיגרה לאלפי שליחיה ברחבי העולם מכתב בהול ובו קראה לחסידים, למרות הצער הגדול על הרצח הנורא, לעמוד איתנים ולהמשיך בפעילותם החשובה. "לא שייך למצוא את המילים ההולמות שיביעו את המתרחש במוחות ובלבבות של כולנו. השליח הרב צבי קוגן וזוגתו רבקה היו סמל ומופת של שליחות והקרבה", נכתב. "הכאב הוא נורא, עמוק, מפלח כליות ולב, אך עלינו מוטלת החובה להתחזק בעצמנו, למצוא את הכוחות הפנימיים שניתנו לנו, ולהפגין את העוז ואת תעצומות הנפש". כמענה הולם לרצח נקראו השליחים בעולם "לפתוח מוסדות חדשים או להעצים ולהרחיב המוסדות הקיימים".

את חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו שבנפאל, רצח שליח חב"ד באמירויות טלטל במיוחד. "הידיעה על הרצח עשתה לי פלאשבק נוראי לרצח של רבקי הולצברג הי"ד בבית חב"ד במומבאי", היא משתפת בכאב. "במיוחד משום שבימים אלה ממש חל יום הזיכרון שלה ושל בעלה. רבקי הייתה החברה הכי טובה שלי, ממש כמו אחותי. הבת שלי קרויה על שמה, ואני האחרונה שדיברה איתה בטלפון, רגע לפני שהמחבלים נכנסו אליהם הביתה. הרצח של צבי קוגן מחזיר אותי לרצח ההוא. קשה לי לדבר, זה כואב מדי", היא נושמת עמוק. "לי באופן אישי הרצח השבוע ממש עשה טלטלה. לא בגלל הפחד עליי ועל המשפחה שלי או מה יהיה בנפאל, אלא כי זה מחזיר אותי לימים המאוד קשים, כשרבקי חברתי נרצחה. עוד שליח חב"ד נרצח, ומטבע הדברים זה מאוד כואב".

הכרתם את צבי קוגן?

"הכרנו את צבי", היא נאנחת, "בעלי במיוחד הכיר אותו היטב. צבי היה בחור חמוד ונמרץ. הטיסות שלנו לחופשות בארץ ובחזרה לנפאל הן דרך דובאי, אז כל הזמן היינו עוברים בסופרמרקט שלו, והוא תמיד קיבל אותנו בחיוך רחב. הוא היה מציע לילדים ממתקים ומאפים. 'קחו שיהיה לכם בנפאל, אני יודע שאין לכם שם מספיק ממתקים. קחו, בלי להתחשבן'. בחיים הוא לא לקח על זה כסף, רק לתת. באמת אדם מתוק ומאיר".

ליפשיץ חיה בבית חב"ד בנפאל מזה 24 שנים. "אנחנו לא פוחדים מהנפאלים. הנפאלים הם אנשים נעימים ונחמדים. יש לנו מערכת יחסים מצוינת איתם. אנחנו מכבדים אותם מאוד, והם מכבדים אותנו מאוד. מבחינתם חזקי בעלי הוא גורו, ואני אשתו של הגורו. מה שכן גורם קצת לחשש הוא העובדה שבנפאל יש גבולות פרוצים", היא מסבירה. "אין גבולות. אתה יכול ברגע אחד לצאת או להיכנס דרך הגבול עם הודו. הגבולות כאן מאוד לא מוקפדים. ועוד דבר, לנפאל מגיעים הרבה פקיסטנים. יש להם עסקי טקסטיל. גם בשכונה שלי, כל מי שמוכר את השטיחים ואת הבדים הם סוחרים שהגיעו מפקיסטן. עד עכשיו לא חששנו מהם כל כך, אבל הם מוסלמים אדוקים ואי אפשר לדעת למי יצוץ בראש רעיון לרצוח יהודי חלילה".

המתיחות הביטחונית בארץ, מציינת ליפשיץ, מגיעה לאחרונה עד לנפאל. "לפני שבוע פתאום קמנו לכתובת כזאת גדולה של 'פרי פלסטיין' קרוב לבית חב"ד. זה לא היה עד היום. ממש לא הרגשנו את זה כאן. ב־7 באוקטובר מישהו צעק לבן שלי שהם יהרגו את כל היהודים, אבל בגדול היה יחסית שקט. בשבוע־שבועיים האחרונים יש איזו התעוררות. פתאום על העמודים ועל שלטים יש כתובות של 'פרי פלסטיין'. העברנו את המידע למי שצריך. לא שקלנו לרגע לסגור את בית חב"ד, ממש לא", היא מדגישה. "אין מחשבה כזאת בשום מצב. פשוט להגביר אבטחה, להגביר ערנות, לשבור שגרה. קצת שינינו את השעות של הפעילות, למקרה שחלילה מישהו עוקב אחרינו, אבל זה בכלל לא מגיע למחשבה לסגור את המקום", היא מדגישה.

"אנחנו בהחלט מודעים לזה שאנחנו הסמל היהודי היחיד בנפאל. יש לנו איזו אבטחה, אבל השוטרים הנפאלים עם המקלות הם לא אבטחה מאוד חזקה. מאז הרצח אני מרגישה שאני כן טיפה יותר מסתכלת אחורנית. מהילדים ביקשתי שילכו פחות ברחובות שיש בהם פקיסטנים שמוכרים את הטקסטיל. אני בשום אופן לא מצניעה סממנים יהודיים", היא מבהירה, "הילדים שלי הולכים ברחובות בכיפה וציצית, ואנחנו לא מסתירים שום סימן יהודי. אבל אני מרגישה שלאחרונה אני טיפה יותר מתבוננת סביבי, בודקת אם מישהו הולך אחריי".

אבטחה משטרתית צמודה

הרב שמואל לובעצקי הוא שליח חב"ד בעיר רואן (Rouen) שבחבל נורמנדי בצרפת מזה 18 שנים. הרב לובעצקי בן 43, נשוי ואב לתשעה ילדים. "ילדיי לומדים בפריז מרחק שעתיים נסיעה, כי אין בית ספר יהודי במקום, וברוך ה' הם מאוד שמחים", הוא מציין.

לפני כחצי שנה חווה הרב לובעצקי אירוע אנטישמי חמור בקהילתו בעיר רואן. מהגר ניסה להצית את מבנה בית הכנסת ולפגוע בחיי מתפללים, ולבסוף נורה ונהרג בידי שוטרים שהוזעקו למקום. "המחבל הגיע בשש בבוקר וניסה להיכנס לבית הכנסת. הוא לא הצליח, ולכן הוא טיפס מעל הקיר והשליך פנימה, ליד ארון הקודש, חומר בערה דליק. הכול נשרף, הפרוכת, הספסלים, הכול. השכנים שחשדו שמשהו קורה הזעיקו את כוחות המשטרה ואת לוחמי האש. השוטרים הגיעו מיד ותפסו אותו. הוא היה עם סכין ביד, וכשניסה לדקור שוטר הם ירו בו והרגו אותו. בחקירה התברר שכוונתו הייתה להרוג יהודים", הוא מציין. "ספרי התורה ניצלו בנס. לקחתי אותם לבית חב"ד. מאז האירוע אנחנו מתפללים בבית חב"ד, עד שנשקם את בית הכנסת שנשרף".

האם אתם מסתובבים בעיר בחשש?

"אין ממש פחד, אבל יש ערנות רבה מאוד. כל תפילה וכל אירוע שאני עושה מלווים בשוטרים. בכל שבת השוטרים מלווים אותי מבית הכנסת לבית שלי. אין לנו שום כוונה חס ושלום לסגור את בית חב"ד, אבל אנחנו ערניים מאוד ולא מגלים את מיקום בית חב"ד לכל דורש, אלא רק אם בטוחים שהוא יהודי", הוא מתאר את ההתנהלות הזהירה.

הרצח הנורא של שליח חב"ד הרב קוגן הכה אותו בתדהמה. "לא הכרתי את השליח שנרצח באופן אישי, אבל הוא גם חבר של גיסי וגם כמובן כולנו משפחה אחת. כששליח יהודי נרצח, אנחנו מרגישים שזה אח שלנו שנרצח", הוא אומר בכאב. "זה היה שוק גדול בשבילנו כששמענו שנחטף. רצינו מאוד להתבשר שמצאו אותו חי, אבל לאט לאט הבנו שזה לא המצב וזה ציער אותנו מאוד. למרות זאת אנחנו צריכים להיות חזקים ולא לתת לאויבים שלנו לנצח אותנו. אנחנו נשמור על עצמנו וגם נגדיל את הפעילות, זה בטוח".

יש לכם מאבטח לבית חב"ד?

"אין מאבטח. יש לנו משטרה שמגיעה לכל אירוע ושומרת עלינו".

אתה הולך בכיפה וציצית או מסתיר כל סממן יהודי?

"אני עם כובע וחליפה כל הזמן. כל צרפת מלאה באנטישמיות, אבל אנחנו נמשיך לקיים את יהדותנו למרות הכול. אנחנו מוכרחים להמשיך לחיות את החיים שלנו, אי אפשר להסתתר תמיד. ובין כה וכה, הם יודעים טוב מאוד מי אנחנו".

הרב לובעצקי הוא יליד צרפת. למרות האנטישמיות והמתיחות הגואה הוא עדיין לא שוקל עלייה לישראל, ורואה את עצמו כמנהיג הקהילה הנושא באחריות לשלום צאן מרעיתו. "אנחנו כמו קברניט הספינה, עוזבים אחרונים. בקהילה היהודית יש עלייה, רק בשבוע שעבר נסע צעיר מכאן. ואנחנו בהחלט מעודדים עלייה לישראל, כי זה מה שישמור על יהדותם של אנשי העיר. בכל שנה יש עוד משפחות שעולות, ומי שנשאר אנחנו כאן בשבילו".

"אני לא אדבר עברית בלחש"

הסכנה לחיי יהודים באיחוד האמירויות עדיין לא הוסרה. בעקבות הירצחו של הרב קוגן, המטה לביטחון לאומי (המל"ל) פרסם אזהרת מסע וציין כי "עדיין קיים איום בשטח נגד ישראלים ויהודים". השוהים באמירויות התבקשו להימנע מהגעה לעסקים ולמקומות בילוי המזוהים עם האוכלוסייה הישראלית והיהודית. כמו כן הובהר כי עליהם לשמור על ערנות מוגברת במקומות ציבוריים ולהימנע מהחצנת סממנים ישראליים. עוד הובהר כי יש להימנע מנסיעות שאינן חיוניות לאמירויות.

גלית (שם בדוי) תכננה לטוס החודש לדובאי לחופשה קצרה עם בעלה, ששב ממילואים ממושכים. הצורך בחופשה זוגית היה רב, אבל לאחר ששמעה על רצח שליח חב"ד באמירויות ונחשפה לאזהרת המסע של המל"ל, היא הייתה נחושה לבטל את החופשה בחו"ל. "חשבנו שדובאי היא יעד יחסית בטוח לישראלים, אבל אחרי ששמעתי על הרצח הנורא שהיה שם, הודעתי לבעלי שאין מצב שאנחנו טסים לדובאי", היא מספרת. "הכול כבר היה מתוכנן לפרטי פרטים. דיברנו על זה הרבה ובנינו לעצמנו לו"ז מסודר. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו טסים לדובאי. תמיד הרגשנו שם בבית, אבל איראן נחושה להוציא פיגועים ויהי מה. אין מה לעשות, כנראה זה לא הזמן לטייל בעולם".

איך בעלך הגיב לביטול?

"הוא התבאס אבל הבין אותי לגמרי. איזו חופשה זאת להסתובב ברחובות בדובאי בפחד שכל רגע יכולים לחטוף או לרצוח אותנו. הוראות המסע של המל"ל הדגישו שעדיין יש התרעות שם", היא אומרת. "ויותר מזה, אני לא מוכנה לנסוע לחו"ל ולהסתיר את היהדות שלי. אני לא אוריד בחיים את שרשרת המגן־דוד שלי, אני לא אדבר עברית בלחש ובעלי לא יוריד את הכיפה. נגמרו הימים שיהודים מפחדים מהצל של עצמם".

אבל אולי בזה שאת לא נוסעת לדובאי את נותנת פרס לטרור?

"באיחוד האמירויות צריכים להבין שרצח יהודי בשטחם הוא מעשה פשע חמור, ודם יהודי הוא לא הפקר. כשזה יפגע להם בתיירות ובכיס, הם לא יאפשרו לדבר כזה לקרות. ארגוני הטרור רוצים להפחיד ולתקוף אותנו. תראי מה קרה באמסטרדם, איך יהודים הוכו ברחובות רק משום שהם יהודים. אנחנו לא ניתן להם את התענוג הזה. למה שאני אסתובב בדובאי כשאני מסתירה את הזהות שלי? אין מצב".