אלוף (מיל) שמואל ארד מת במפתיע בשבת סמוך לשעה 6 בבוקר, לאחר שלקה בדום-לב בביתו. מועד הלווייתו טרם נקבע.
שמואל ארד נולד בישראל בשנת 1947. הוא סיים את לימודיו כחניך בפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בשנת 1965, התגייס לצה"ל ושרת בצנחנים. במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה היה מ"פ בסיני וברמת הגולן. במלחמת יום כיפור שרת כסמג"ד בצנחנים וצלח את התעלה באוגדה של אריאל שרון.
לאחר המלחמה הוא מונה למג"ד בצנחנים ובשנת 1976 השתתף במבצע אנטבה ובמבצע ליטני. כמו כן הוא שימש כמפקד בית הספר לקצינים ולחם במלחמת "שלום הגליל". לאחריה הוא מונה למפקד חטיבת הצנחנים.
בשנת 1986 הוא מונה לקצין צנחנים ראשי וב-1991 לראש חטיבת המבצעים של צה"ל. בשנת 1994 הועלה ארד לדרגת אלוף ומונה לאלוף פיקוד העורף. שלוש שנים אחר-כך הוא פרש מצה"ל.
בין השנים 1997 עד 2001 הוא כיהן כמנכ"ל התאחדות הקבלנים ובשנים האחרונות שימש כחבר הוועדה העליונה המייעצת לראש הממשלה, העוסקת במינוי בעלי תפקידים במשרות הרגישות ביותר במדינה, ובהן ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש השב"כ.
בחודש יולי השנה, לאחר שהתמודד מול יונה יהב בבחירות לראשות עיריית חיפה, נבחר אלוף במיל. שמואל ארד לראש סיעת הליכוד במועצת עיריית חיפה, ובמסגרת תפקיד זה שימש יו"ר ועדת הכספים העירונית וחבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
כתב עתי"ם מוסר, כי ראש עיריית חיפה יונה יהב, שהגיע לבית המשפחה אמר: "מי שהיה יריב פוליטי לפני חודשים ספורים בלבד, ידע להפוך תוך זמן קצר לידיד אישי ולחבר אמיתי להנהגת העיר וניהולה, בעיקר בתחום הפיננסי".
גיסו של ארד שמואל קרני סיפר, כי הוא שב ביום שישי מנסיעת עסקים של שבוע ימים בארה"ב. הוא ציין, כי ארד היה איש משפחה למופת. "הוא היה איש משפחה חם מאוד והשיא בא לידי ביטוי בשבתות. כל החברים של שני ילדיו היו בביתם והמתינו לברביקיו ששמואל היה עושה מדי שבת לחברים של ילדיו דרור ואורי. הם היו באים הנה בעשרות, ורק שמואל היה עושה את זה. לפעמים זה היה קצת מביך, כשהחברים של דרור, שהיה לוחם בסיירת הצנחנים, היו אומרים 'האלוף עושה לנו סטקים'. הוא הגיב על כך באמרו: 'פה זה לא אלוף - פה זה אבא של דרור'. המשפט הזה מסכם מי היה שמואל ארד, מאחורי הדרגות והתפקידים השונים ומאחורי החזית הציבורית שלו".
שמואל קרני סיפר על נסיבות מותו של אלוף (מיל) שמואל ארד, כי סמוך לשעה 6 בבוקר הוא הוזעק לבית המשפחה ברחוב יפה נוף בחיפה. צוות של מד"א שהוזעק לבית ניסה להחיות במשך כשעה את אלוף ארד, שלקה בדום לב בשנתו, אך ללא הצלחה, ולמקום הוזמן רופא שקבע את מותו.
קרני סיפר כי שמואל ארד היה איש בריא לחלוטין. "הוא היה כצוק שלא ידע מה זו מחלה ומעולם לא התלונן על שום מחלה. ההלם הוא כבד וחזק פי-כמה בשל העובדה שזה נופל על אדם הנחשב כבריא ביותר. אני לא מאמין שזה קשור להפסדו בבחירות לראשות לעיריית חיפה, להיפך. הוא החל באחרונה לחזור לחיים השוטפים שלו והוא חידש הרבה פרוייקטים שהפסיק אותם בשל הבחירות וראה בהם הרבה נחת. כמו שאמר בנו, הצבע חזר ללחייו".
קרני הוסיף, כי "ההפסד בבחירות היה בשבילו אכזבה גדולה, אך הוא קיבל את החלטת הבוחר והוא לא היה מר-נפש. הוא היה מאוכזב מעצם הכישלון, אך בהמשך הוא נרתם לעשיה הפוליטית העירונית ולקואליציה ושיתף פעולה.
שמואל קרני סיפר, כי מיד לאחר שחרורו של ארד מצה"ל הוא נעתר להצעה לשמש מנכ"ל איגוד הקבלנים ומהרגע שנרתם לתפקיד זה, שיפר בצורה ניכרת את תיפקודו של האיגוד. "מה ששמואל עשה לטובת האיגוד.. זה פשוט לא יאומן", הוא אמר.
קרני סיפר, כי למען הריצה לראשות עיריית חיפה ויתר ארד על כל עסקיו הפרטיים. הוא ויתר על חברויות בוועדות מאוד חשובות ודירקטוריונים בהם היה חבר, ולאחר הבחירות החליט לשוב לעסקים.
כתב עתי"ם מוסר, כי חברים וקרובי משפחה החלו נוהרים לבית המשפחה לאחר שנודע על מותו של אלוף במילואים שמואל ארד.
אלוף (מיל) שמואל ארד הניח אישה, שלומית, ושלושה ילדים: קרן (32), אורי (30) ודרור (23) המטייל בצ'ילה. מועד הלוויתו טרם נקבע.
שמואל ארד נולד בישראל בשנת 1947. הוא סיים את לימודיו כחניך בפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בשנת 1965, התגייס לצה"ל ושרת בצנחנים. במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה היה מ"פ בסיני וברמת הגולן. במלחמת יום כיפור שרת כסמג"ד בצנחנים וצלח את התעלה באוגדה של אריאל שרון.
לאחר המלחמה הוא מונה למג"ד בצנחנים ובשנת 1976 השתתף במבצע אנטבה ובמבצע ליטני. כמו כן הוא שימש כמפקד בית הספר לקצינים ולחם במלחמת "שלום הגליל". לאחריה הוא מונה למפקד חטיבת הצנחנים.
בשנת 1986 הוא מונה לקצין צנחנים ראשי וב-1991 לראש חטיבת המבצעים של צה"ל. בשנת 1994 הועלה ארד לדרגת אלוף ומונה לאלוף פיקוד העורף. שלוש שנים אחר-כך הוא פרש מצה"ל.
בין השנים 1997 עד 2001 הוא כיהן כמנכ"ל התאחדות הקבלנים ובשנים האחרונות שימש כחבר הוועדה העליונה המייעצת לראש הממשלה, העוסקת במינוי בעלי תפקידים במשרות הרגישות ביותר במדינה, ובהן ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש השב"כ.
בחודש יולי השנה, לאחר שהתמודד מול יונה יהב בבחירות לראשות עיריית חיפה, נבחר אלוף במיל. שמואל ארד לראש סיעת הליכוד במועצת עיריית חיפה, ובמסגרת תפקיד זה שימש יו"ר ועדת הכספים העירונית וחבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
כתב עתי"ם מוסר, כי ראש עיריית חיפה יונה יהב, שהגיע לבית המשפחה אמר: "מי שהיה יריב פוליטי לפני חודשים ספורים בלבד, ידע להפוך תוך זמן קצר לידיד אישי ולחבר אמיתי להנהגת העיר וניהולה, בעיקר בתחום הפיננסי".
גיסו של ארד שמואל קרני סיפר, כי הוא שב ביום שישי מנסיעת עסקים של שבוע ימים בארה"ב. הוא ציין, כי ארד היה איש משפחה למופת. "הוא היה איש משפחה חם מאוד והשיא בא לידי ביטוי בשבתות. כל החברים של שני ילדיו היו בביתם והמתינו לברביקיו ששמואל היה עושה מדי שבת לחברים של ילדיו דרור ואורי. הם היו באים הנה בעשרות, ורק שמואל היה עושה את זה. לפעמים זה היה קצת מביך, כשהחברים של דרור, שהיה לוחם בסיירת הצנחנים, היו אומרים 'האלוף עושה לנו סטקים'. הוא הגיב על כך באמרו: 'פה זה לא אלוף - פה זה אבא של דרור'. המשפט הזה מסכם מי היה שמואל ארד, מאחורי הדרגות והתפקידים השונים ומאחורי החזית הציבורית שלו".
שמואל קרני סיפר על נסיבות מותו של אלוף (מיל) שמואל ארד, כי סמוך לשעה 6 בבוקר הוא הוזעק לבית המשפחה ברחוב יפה נוף בחיפה. צוות של מד"א שהוזעק לבית ניסה להחיות במשך כשעה את אלוף ארד, שלקה בדום לב בשנתו, אך ללא הצלחה, ולמקום הוזמן רופא שקבע את מותו.
קרני סיפר כי שמואל ארד היה איש בריא לחלוטין. "הוא היה כצוק שלא ידע מה זו מחלה ומעולם לא התלונן על שום מחלה. ההלם הוא כבד וחזק פי-כמה בשל העובדה שזה נופל על אדם הנחשב כבריא ביותר. אני לא מאמין שזה קשור להפסדו בבחירות לראשות לעיריית חיפה, להיפך. הוא החל באחרונה לחזור לחיים השוטפים שלו והוא חידש הרבה פרוייקטים שהפסיק אותם בשל הבחירות וראה בהם הרבה נחת. כמו שאמר בנו, הצבע חזר ללחייו".
קרני הוסיף, כי "ההפסד בבחירות היה בשבילו אכזבה גדולה, אך הוא קיבל את החלטת הבוחר והוא לא היה מר-נפש. הוא היה מאוכזב מעצם הכישלון, אך בהמשך הוא נרתם לעשיה הפוליטית העירונית ולקואליציה ושיתף פעולה.
שמואל קרני סיפר, כי מיד לאחר שחרורו של ארד מצה"ל הוא נעתר להצעה לשמש מנכ"ל איגוד הקבלנים ומהרגע שנרתם לתפקיד זה, שיפר בצורה ניכרת את תיפקודו של האיגוד. "מה ששמואל עשה לטובת האיגוד.. זה פשוט לא יאומן", הוא אמר.
קרני סיפר, כי למען הריצה לראשות עיריית חיפה ויתר ארד על כל עסקיו הפרטיים. הוא ויתר על חברויות בוועדות מאוד חשובות ודירקטוריונים בהם היה חבר, ולאחר הבחירות החליט לשוב לעסקים.
כתב עתי"ם מוסר, כי חברים וקרובי משפחה החלו נוהרים לבית המשפחה לאחר שנודע על מותו של אלוף במילואים שמואל ארד.
אלוף (מיל) שמואל ארד הניח אישה, שלומית, ושלושה ילדים: קרן (32), אורי (30) ודרור (23) המטייל בצ'ילה. מועד הלוויתו טרם נקבע.