
אחרי ההצלחה הגדולה שהייתה לסרט "פורסט גאמפ" חוזר הצוות לשתף פעולה בדרמה סוחפת חדשה.
טום הנקס, רובין רייט, התסריטאי אריק רות' והבמאי רוברט זמקיס חוברים שוב יחדיו לדרמה החולפת על פני דורות. הסרט, המבוסס על רומן גרפי, מביא את סיפורן של משפחות בתקופות שונות בבית אחד. בית, בו נוצרים חיים, נוצרות מערכות יחסים, אהבות, משברים ולכידות משפחתית.
במרכז הדרמה, 'כאן ולתמיד' סיפור אהבתם של ריצ'ארד (הנקס) ומרגרט (רייט) מגילאי עשרה ועד שלהי חייהם. הסרט משתמש בטכנולוגית צילום ייחודית להציגם בגילאים השונים.
הסרט המיוחד הזה שכולו נשזר בסלון בית אחד על פני דורות רבים ( החל מתקופת הדינוזאורים..) מבוסס על רומן מאת ריצ'רד מקגווייר.
סיפור הסרט הנפלא הזה הוא למעשה סאגה הנארגת מאין ספור דקות חיים. הרעיון ליצור את 'כאן ולתמיד" עלה במוחו של הבמאי זוכה האוסקר רוברט זמקיס, במהלך שהייתו בבית שהיה בן מאות שנים, "הבטתי בקירות האבן ותהיתי כמה מחזורי חיים עברו במקום שבו אני יושב. דמיינתי את כל האנשים שחיו, התלהבו, התרגשו, התמודדו עם החיים, עם האימה, עם האושר ועם העצב, החולי והבריאות. החלונות והקירות היו שם לאורך שנים וחיים שונים עברו בדלתות הללו".
הסרט מספר את סיפורן של דורות של אנשים שחיו על נקודה אחת בכדור הארץ. מהפרהיסטוריה ועד לימינו אנו. זהו סיפור של אהבה ואבדן המתגלה במקום אחד.
"זה כמו מסע בזמן", אומר המפיק ג'ייק ראפקה, "הזמנים משתנים אבל החלל בו אנו נמצאים נשאר אותו דבר, הסגנון משתנה, ספות מתרפטות, אנשים באים ומחליפים הכול, אבל הגאומטריה של החדר לעולם לא משתנה. זו תערובת של סיפורים על חיים שנחיים במלואם או על כאלה שלא".
התסריאטי אריק רות' אומר "כולנו יודעים שלא נהיה כאן לנצח, אבל כל זמן שאנחנו כאן מה הם הרגעים שחשובים? כשבחרנו את מה שניקח מן הספר, חשבנו על כל הדברים שנראים בני חלוף בחיים. אבל במבט לאחור הם הדברים החשובים ביותר עבורנו".
עבור הנקס , זמקיס, רות' ורייט זהו איחוד מחדש משמח. זו הפעם הראשונה שארבעתם עובדים שוב לאחר ההצלחה הגדולה של פורסט גאמפ. הנקס אומר "אנחנו מכירים היטב אחד את השני, בכל פגישה, בכל שיחה לא היה אגו, הייתה הקשבה להצעות, זמקיס היה אומר, מה אתם חושבים על זה? והיה נפתח דיון. אבל לא דברנו על העבר על מה שעשינו בעבר, הסרטים שעשיתי אתו פשוט שייכים לעבר".
רייט אומרת "כשזמקיס פנה אלי אמרתי לו, בוב אני אעשה כל דבר איתכם שוב. הרגשתי שחיברנו שוב את הלהקה . אין כמו לעבוד עם אנשים שאתה מתחבר אליהם ומרגיש יצירתי איתם, אני יודעת איך הם עובדים, אני יודעת מה בוב רוצה להשיג בסצינה, אני מבינה את ההערות שלו כי כבר היינו שם".
פול בטאני משחק את אביו המסוכסך של טום ואומר "אנחנו פוגשים את אל כשהוא בן 22 , הוא היה בן 6 בזמן השפל הגדול ומוטרד מאד מעוני, לכן הוא יעשה הכול כדי לדאוג לקורת גג למשפחתו. הלחץ הזה בשילוב פוסט טראומה מן המלחמה מוביל אותו לאלכוהוליזם. יתכן שהוא לא הבעל או האבא הטוב ביותר שהיה, אבל אני אוהב אותו כי הוא נואש לעשות את הכי טוב שהוא יכול. הוא לכוד בתפיסה המגדרית שכל תפקידו הוא לספק פרנסה למשפחה ולדעתי זה חונק אותו כמו שזה חונק את אשתו ואת הילדים. אבל הוא מעריץ את המשפחה שלו הם הכול עבורו."
זמקיס במאי הסרט, ידע שהוא יצטרך להקדיש מחשבה רבה על הדרך בה הוא יציג את הגיבורים שלו בגילאים שונים. ממתבגרים לסבים. כדי לצור את תחושת ההתבגרות המשכנעת הוא עבד עם VFX אולפני מטפיזיקה. שהשתמשו באלפי דימויים של הנקס ואנשי צוות אחרים כדי ליצור את האיפור הנכון להם.
זמקיס השתמש בטכנולוגיה חדשנית והטכנולוגיה הזו יוצרת דבר שהוא נראה אמין ומציאתי. זמקיס תמיד שנא תוספות ופרוסטטיקס כי הם לא מאפשרים לשחקן תנועת פנים.
"כשאתה עושה סרט עם סיפור מורכב כמו זה. כשאתה נמצא בחלונות זמן שונים זה מאד מורכב לעשות את זה עם שחקנים שונים המגלמים את אותה דמות והטכניקה הזו מאפשרת לטום ולרובין לגלם את הדמויות שלהם כך שהצופים לא צריכים לשאול את עצמם – "אה, זה הם כשהם היו צעירים", מסכם הבמאי המוכשר.
זמקיס גם רצה לכבד את דרך הסיפור החדשנית והמיוחדת המופיעה בספר. והוא אומר "הספר של מגוויר הוא מלא קסם כיון שהוא מתרחש מנקודת מבט אחת ביקום והעולם משתנה מסביבה. מגוויר יוצר את זה כך שהוא מצייר את הציורים מאותה זווית. יש ציורים שונים בזמנים שונים לעיתים הם קטנים לעיתים גדולים ולעיתים הם חופפים כשהזמנים משתנים. או כמה מסגרות מופיעות בטבלה אחת. כשתרגמנו את הסיפור לסרט בחרנו באותו מראה, כדי להעביר את התחושה של כמה סיפורים חופפים ומתכתבים אחד עם השני באותה עת".
כיון שהסיפורים מתרחישם באותו מקום, זמקיס התשמש בטכניקת צילום מיוחדת כשהוא משתמש בזווית צילום אחת כדי להביא מבט רחב על חיי הדמויות. "חיים שלמים של עשיית סרטים הביאו אותי להבין איך עלי לצלם את הסרט הזה".
כיון שהכול צולם מזווית אחת היה צורך לדייק ולהתאים הבדלי גבהים, זה היה כמו טטריס", אומר הצלם.
המעצבת אשלי למונט עשתה תחקיר מעמיק כדי לצור את הרקעים ההיסטוריים השונים בסרט גם בתוך הבית וגם במסכי הלד שהופיעו בחלונות.
104 דקות קסומות, נקיות ושונות מכל מה שהכרנו.