תלמידי ירוחם בניר עוז
תלמידי ירוחם בניר עוזצילום: באדיבות המצלם

רבני ישיבת ההסדר ירוחם, יחד עם תלמידי שיעור ה' ואברכי הישיבה – אשר לחמו ימים רבים בעזה ואף איבדו ארבעה מחבריהם שנפלו במלחמה, הגיעו לסיור בקיבוץ ניר עוז כדי להיחשף מקרוב למראות הקשים שנותרו מהטבח שאירע בשמחת תורה, לצד סיפוריהם של תושבים שלא ויתרו על החלום לשקם את חייהם.

הסיור, שנערך בהובלת סיון קלינגבייל, עורכת "דה מרקר" שגדלה בקיבוץ, התחיל בהדרכה בין המקומות שנפגעו במתקפת הטרור, תוך תיאור מפורט של קלינגבייל על המראות הקשים מהטבח, סיפורי הנרצחים שנרקמו בין ההריסות, סיפורי הגבורה שהתגלו בשעות הנוראיות שעברו על תושבי הקיבוץ, ועל המאמצים המושקעים בתקומת הקיבוץ.

בהמשך פגשו המשתתפים את אביה, אבי קלינגבייל, בן 80, מוותיקי הקיבוץ. אבי, שמתגורר כיום לסירוגין בניר עוז ובכרמי גת, מקדיש את ימיו לשיקום המקום. "הוא דוגמה חיה לרוח החלוציות הישראלית", סיפר בהערכה רבה הרב חיים וולפסון, ראש הישיבה. "אבי, למרות גילו המופלג, עובד במרץ ובנאמנות על שיפוץ הבתים, מטפל בגינון ומוביל מאמצים מול מנהלת התקומה לשיקום הקיבוץ. הנחישות והאופטימיות שלו מרשימות ומעוררות השראה".

הסיור אפשר לתלמידים להיחשף באופן בלתי אמצעי לממדי ההרס והכאב. "אחת התמונות שחרוטות לי מהביקור שמחוץ לאחד הבתים ראיתי דשא שצומח באדמה שחורה וחרוכה", שיתף שלמה פויער, תלמיד שיעור ה' שלחם בעזה והשתתף בסיור. "התמונה הזו ביטאה עבורי את מה שעברנו בסיור ואת המצב בכלל. מצד אחד ישנו הכאב והחורבן האדיר שהתרחש בעוטף והוא עדיין כואב ולא ימחק. אך מצד שני ישנה הצמיחה שלנו כעם מהמשבר הזה. ואע"פ שהאדמה תישאר חרוכה ומפויחת, הצמיחה תמשיך, ותמשיך דווקא מתוך כך".

לדברי הרב וולפסון, הביקור לא נועד רק לצפות בכאב, אלא להדגיש את תחושת השותפות עם אנשי ניר עוז וכל תושבי העוטף. "דווקא מתוך הכאב המשותף הזה, על הטבח הנורא, על הנרצחים בקיבוץ, לצד הלוחמים והנופלים הגיבורים במלחמה מהישיבה, התחזקה אצלנו תחושת השותפות. כעת נדרש לא רק שיקום בתים, אלא גם בניית חברה חזקה יותר. ראינו איך התושבים בונים תקווה מתוך האפר ממש, וזה שיעור לכולנו".

הרב הדגיש כי הביקור גם חיזק את ההבנה לגבי המטרות הלאומיות הרחבות יותר, בימים שבהם מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים ומורכבות חברתית. "הביקור היה בשביל לפתוח לנו את הלב לנרצחים ולחטופים שעודם בעזה. זו הציפייה הגדולה לניצחון ומצד שני, הציפייה לבניית היישובים ולחזרתם של החטופים ארצה, למשפחותיהם, אלינו חזרה. זה צריך להיות ברור שכל אלו בונים בינינו את האחדות ואת השותפות.

נחשפנו לא רק לכאב, אלא גם לעוצמות ולנחישות של האנשים כאן. המסע הזה מחזק אותנו כעם שחי ונושם יחד, מתוך רצון משותף לבנות עתיד טוב יותר, מתוך התקווה והאופטימיות יוצאות הדופן של חברי הקיבוץ והלוחמים יחד".

לבסוף, מדגיש הרב כי מעבר לתחושת ההזדהות, המסע לניר עוז מהווה עבור הישיבה חלק מחזון רחב יותר של חיזוק הקשרים בחברה הישראלית. "אנחנו לא רק מבקרים כאן כדי לראות את המאמצים של תושבי הקיבוץ – אנחנו חלק מהמאמץ הזה. זו לא רק ההזדהות עם הכאב שלהם, אלא הרצון להיות שותפים אמתיים בבנייה של חברה חזקה, מאוחדת וטובה יותר לכולנו", סיים הרב.