התחלה// נולדה וגדלה ברחובות, "עיר שדתיים וחילונים גרים בה במארג חיים משותף שמאוד אהבתי". הרביעית מתוך חמש בנות.
אבא// הרב אלימלך פרנס, שימש שנים רבות בתפקיד רב חיל הים. עדיין משרת פעיל במילואים. "במהלך המלחמה השתתף מטעם הרבנות הצבאית בלא מעט הלוויות ואזכרות, ובמקביל נמצא בעשייה תורנית ענפה, מחתן זוגות ומעביר שיעורי תורה".
אמא// אסנת פרנס, במשך שנים רבות עבדה במערכת החינוך כמפקחת על תחומי המדעים ואיכות הסביבה. "הבית שלנו היה סמל של הכנסת אורחים. תמיד היו אצלנו אנשים מכל מגוון החברה הישראלית. חיילים של אבא ותלמידים של אמא הרגישו אצלנו בבית".
ספסל הלימודים// ביסודי למדה בבית הספר הממלכתי־דתי נעם ברחובות, בחטיבת הביניים עברה לשעלבים, ומשם לאולפנת בהר"ן. "הצוות והרב נוימן היו מגדלור בשבילי, גם בפן הלימודי וגם בפן האישיותי. במידה רבה האולפנה אחראית לעיצוב מי שאני".
מפיקה צעירה// בתור נערה היא שמה לב שאין בעיר רחובות מספיק פעילויות שמתאימות לציבור התורני והחליטה לפעול בנושא. "הייתה במה ביום העצמאות, אבל במשך כל ימות השנה רוב הפעילויות לא הותאמו לציבור הדתי. יחד עם נציגי המפד"ל וליאור פרישמן ביקשנו תקציבים ואכן קיבלנו, ולקחנו על עצמנו את המשימה. בפעם הראשונה הבאנו מופע של אודי דוידי לחצר של אחד מבתי הספר בעיר. לא היינו בטוחים אם וכמה אנשים יגיעו, ובסופו של דבר השתתפו במופע 1,500 איש. היינו בהלם והבנו שיש צורך עצום".
תופסת כיוון// "הפקנו את הכול מאפס, הייתי יוצאת מהאולפנה כדי לבדוק מיקומים אפשריים למופע. קיבלנו תקציב של בערך 32 אלף שקלים וחשבנו שאנחנו מיליונרים. אחרי המופע כתבתי כמה כתבות מסכמות והכנסתי אותן לעיתונות המקומית. כך לאט לאט נכנסתי לתוך עולם ההפקה ויחסי הציבור. בהמשך התנדבתי למועצת העיר ברחובות, שם הציעו לי להפיק את במת יום העצמאות הדתית. שנה אחר כך, כשהייתי בת 17, כבר הייתי שותפה בהפקה של במת יום העצמאות העירונית המרכזית, עם קרן פלס, סקאזי והטאלנטים של כוכב נולד. גם אחרי זה הוצאתי אייטמים לתקשורת והבנתי שזה הולך להיות הכיוון שלי בחיים".
בבירת המרכז// לאחר סיום כיתה י"ב עשתה שנתיים שירות לאומי. את השנה הראשונה עשתה בתל אביב. "בבוקר הייתי בבית החולים איכילוב, שם עבדתי בתפקיד מיוחד עם מחלקת יחסי הציבור ורב בית החולים, הרב אברהם רזניקוב. הבאתי הרבה מתנדבים שהרימו פעילויות תורניות למען המאושפזים. בשעות אחר הצהריים־ערב הייתי בגרעין התורני. עסקנו ביצירת מפגשי דתיים־חילונים. בחמישי בלילה היינו יוצאים למועדונים ומספרים לצעירים על יהדות. הייתה שנה מדהימה".
מעבר לים// את שנת השירות השנייה עשתה בקהילה האורתודוקסית בבולטימור שבארצות הברית, בשליחות מטעם 'בת עמי' והסוכנות היהודית. "עבדתי בבית ספר של 1,200 תלמידים מכיתה א' עד י"ב, ולימדנו יהדות וציונות בהתאמה לגילים השונים. את תלמידי הכיתות הגבוהות יותר עודדנו להגיע לשנת לימודים בארץ ולהתגייס".
לימודי שטח// עם חזרתה לארץ החלה ללמוד לתואר ראשון בתקשורת, אסטרטגיה וניהול באוניברסיטת אריאל, עם התמחות בדוברות ויחסי ציבור. תוך כדי הלימודים מונתה לדוברת אגודת הסטודנטים ואף הקימה חברת דיגיטל קטנה. "היינו בין הראשונים שיצרו עמודי פייסבוק לשוק העסקי. היו לי כמה לקוחות מחברות גדולות במשק הישראלי".
התחדשות// לאחר סיום הלימודים עבדה שנה ב־BDO- פירמת ראיית חשבון וייעוץ עסקי. משם עברה לרכז את תחום הפרסום והשיווק במרכז האקדמי לב במשך קרוב לשלוש שנים. במשך תקופה קצרה מילאה את מקומה של דוברת תנועת 'אמונה', ובסיומה עברה לתפקיד בדוברות הרשות להתחדשות עירונית – רשות ממשלתית שאחראית על הרגולציה בנושא תמ"א ופינוי־בינוי ומקימה את המינהלות החברתיות למיזמי הנדל"ן ברחבי הארץ.
נוסעת// התפקיד הבא היה ניהול תקשורת והסברה ברכבת ישראל, אותו מילאה במשך שלוש וחצי שנים. "השקתי את קו ירושלים-תל אביב וכן פרויקטים של תשתיות, כאלה שקורמים עור וגידים עכשיו – כמו מסילת כביש 431, והמסילה המזרחית שאמורה להיות העורק הרכבתי על תוואי כביש 6. עבדנו על נושא מיתוג העובדים וניהול אסטרטגיה, ועסקנו לא מעט בניהול משברים. היינו צריכים לעבוד הרבה על הסברה חיובית, כמו למשל להדהד סיפור של פקח שהציל נוסעת שעברה התקף אפילפסיה מסכן חיים, בעוד שאר הנוסעים היו עסוקים בטלפונים ולא הבחינו בכך".
חשמל באוויר// לפני שנתיים מונתה לדוברת רשות החשמל, "הרגולטור על משק החשמל בישראל. רשות החשמל מנהלת את יישום הרפורמה בחשמל, אשר מעודדת תחרות באמצעות מכירת תחנות הכוח של חברת החשמל ופעולות נוספות, ומאפשרת לכל צרכן ביתי להתחבר לחשמל דרך ספקים פרטיים וליהנות מהנחות בתעריף החשמל. המשק היום תחרותי מאוד וכ־12 אחוזים מהחשמל שאנחנו צורכים מקורו באנרגיות מתחדשות, לרוב אנרגיה סולארית. חלק ניכר מהעבודה שלי זה לקחת את החומר המקצועי ולהנגיש אותו לאנשים שלא מהתחום, שכל אדם ידע שהוא יכול להתחבר לחשמל באמצעות מגוון ספקים פרטיים אחרים, או שמעכשיו התקצר זמן החיבור לחשמל כי הפחתנו את הבירוקרטיה. העשייה שלנו נוגעת בכל אזרח במדינה".
החצי השני// חגי כהן, מנהל פרויקטים במערכות מידע בבנק לאומי. "הכרנו במהלך הלימודים שלי באוניברסיטת אריאל דרך חברה משותפת, כשהוא עדיין למד בישיבת ההסדר בקריית שמונה". בשנה האחרונה הוא מילואימניק במשרה מלאה. "עשה יותר מ־200 ימים כלוחם מילואים בחטיבה הסדירה של הצנחנים".
הנחת// ארבעה ילדים. רינת חנה (9), נהורא חיה (7), צור אהרן (3 וחצי) ולביא בן שמונה חודשים.
חמ"ל לודאי// מאז החתונה השניים מתגוררים בלוד. במהלך פרעות תשפ"א ניהלה יחד עם עפרה לקס, מאיר ליוש, הדר מילר וחברים נוספים את החמ"ל התקשורתי. "הפורעים הגיעו ממש לפתח הבניין שלי וראיתי את הכול מהמרפסת. התחלתי לדווח גם לכוחות הביטחון וגם לכלי התקשורת, עד שגיבשנו את החמ"ל. היינו ברחובות העיר עד ארבע לפנות בוקר עם ברהנו טגניה ושאר הכתבים. רצנו מאירוע לאירוע. דיברו הרבה על לוד, כי היינו חבורה של אנשי תקשורת שידעו להגיע ללב התקשורת ולפריים־טיים. היו עוד הרבה ערים מעורבות שסבלו, אבל לוד הייתה הכי הרבה בכותרות בזכות זה".
עם הלב// במקביל לעבודה היא מתנדבת בארגון 'שדה חמד', מערך דיור בקהילה לבוגרים עם צרכים מיוחדים. "אני עושה להם את כל המיתוג, השיווק והאסטרטגיה יחד עם חבר טוב, אלירן גלילי. בנינו להם את כל המעטפת. אני רואה איך הם מלווים את בעלי הצרכים המיוחדים לתעסוקה ולעצמאות, ויש כאלה שאפילו מתחתנים והארגון מלווה אותם כזוג. כשבניתי להם את האתר ושאלתי אותם אם לשלב בו אפשרות של בקשת תרומות, הם ענו להפתעתי שמה שהם מקבלים ממשרד הרווחה מספיק לפעילות שלהם והם לא צריכים תרומות. הם עובדים עם הלב שלהם. אני מלווה אותם כבר ארבע שנים וזה נותן לי הרבה סיפוק".
פרחי הנצחה// לפני כשנתיים, בעקבות פטירת חמותה, אורלי כהן ז"ל, ממייסדות בית כנסת קרליבך בגבעת שמואל, יזמה יחד עם המועצה הדתית בעיר ערב שזירת פרחים לבתי הכנסת בגבעת שמואל בערב חג השבועות. "חמותי הייתה מקפידה על המנהג הזה, ובכל שנה בערב שבועות היה מתמלא סלון ביתה במאות פרחים שמהם הייתה שוזרת במתקנים מיוחדים סידורי פרחים שיתאימו לארון הקודש, למחיצה וכדומה. כשנפטרה חשבנו איך להנציח אותה, וכך עלה הרעיון ליזום ערב שזירת פרחים עם נשות גבעת שמואל לזכרה. ההתלהבות הייתה בשמיים וזה הפך למסורת".
אם זה לא היה המסלול// "זכיתי ב"ה והמסלול שלי היה לי ברור מגיל אפס. אבל אם זה לא היה המסלול הנוכחי, כנראה הייתי עוסקת בכל תחום שיש בו אנשים - משאבי אנוש, רווחה וכדומה, או בניהול פרויקטים".
במגרש הביתי
מה הלו"ז// "במקצוע שלי אין יום אחד שדומה ליום אחר. אני קמה בבוקר פחות או יותר עם הילדים, עוברת על עיתוני הבוקר לראות אם יש דברים רלוונטיים בשבילנו ועונה לשאלות של כתבים. בהמשך היום משתתפת בישיבות הנהלה, בכנסים שאנחנו יוזמים או משתתפים בהם, מנהלת משברים תקשורתיים, דואגת עם הצוות לרשתות החברתיות ומנהלת ויוזמת שיחות רקע עם כתבים וכדומה. יש המון עבודה מאחורי הקלעים ואסטרטגיה".
פלייליסט// "אני בעצמי שרה במקהלה, אבל שומעת בעיקר את הפלייליסטים העדכניים שיש ביוטיוב. לאחרונה שומעת את 'עוד יותר טוב', כדי להרים את מצב הרוח שלי".
השבת שלי// "הזמן שלי להתנתק ולהתחבר למשפחה ולילדים. מנוחה אמיתית. אני מודה לה' שאני דתייה, בעיקר בגלל שבת. החברים הלא דתיים שלי מקנאים בי בגלל זה".
דמויות מופת// דבורה הנביאה. "אישה שהחזיקה בכובעים רבים וידעה לשלב ביניהם בהצלחה רבה. היא הייתה גם אמא, גם מפקדת וגם נביאה".
מפחיד אותי// "להרגיש החמצה, גם בתחום המקצועי וגם בתחום המשפחתי".
משאלה// "שכל החטופים יחזרו הביתה לשלום ושיהיה ניצחון אמיתי".
כשאהיה גדולה// "מקווה להמשיך בתפקידי עשייה משמעותיים".
לתגובות: yosefpr@gmail.com