היום (שלישי) הוא יום המודעות הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות. עם חנן טל, מייסד ונשיא ארגון 'נכה לא חצי בן אדם', שוחחנו על השינוי שהתחולל בשנים האחרונות ביחסה של החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלויות.
מדבריו של טל עולה שינוי דרמטי שחל בישראל בעשור האחרון, הן בסוגיית החקיקה לטובת אנשים עם מוגבלויות והן בתיקצוב המועבר אליהם על מנת לטייב את חייהם. טל מציין בדבריו כי לא רק שכל דרישותיהם של מובילי מחאת הנכים התקבלו, אלא שהושג סכום גבוה אף יותר מכפי שדרשו.
"זכינו לחזות בקידום מעמדם של 450 אלף האנשים עם המוגבלויות המתוקצבים ו-1.6 מיליון בעלי מוגבלות כלשהי", הוא אומר ומציין כי "עמדנו ב-125 אחוז ממה שתכננו לעשות". לטעמו הסיבה לכך היא האופן בו נוהל מאבק הנכים וההחלטה לעבור ממפגנים רהבתניים למה שהוא מגדיר כפעולות קומנדו נקודתיות.
בתחילה פעימות התיקצוב שהובטחו להם לא הגיעו בשל הקורונה, ואולם במו"מ לקראת תקציב 2021 בוצע מקצה שיפורים שהגדיל את הסכום המועבר לקצבת נכות ל-5.5. מיליארד שקלים, וזאת ללא קשר לתמחורם של חוקים שנחקקו לטובת האנשים עם המוגבלויות.
כשאנחנו שואלים אם ניתן לציין חברי כנסת שהיו אוזן קשבת לדרישות ארגוני המחאה, מציין חנן טל כי התומכים הגיעו מכל קצות הקשת הפוליטית, אך כאשר הגיע תמחור הדרישה ל-4.5 מיליארד שקלים כמעט כולם נסוגו בשל הקושי של חבר כנסת בודד להוביל חקיקה יקרה כל כך.
בנקודה זו, כזכור, עלה בידי אילן גליאון המנוח להוביל הצעת חוק ממשלתית על אף היותו איש מפלגת אופוזיציה. חקיקה זו להקצאתה מעל אחוז וחצי מתקציב המדינה לאוכלוסיה החלשה של בעלי המוגבלויות, נחשבה להיסטוריה פרלמנטארית נדירה.
כאמור, החקיקה דרשה תיקצוב נוסף וטל מפרט: "המחאה יצרה פריצת דרך בחקיקה כמו חוק שילוב בתעסוקה, מה שמבטיח גם למשפחות של האנשים עם מוגבלות ביטחון תעסוקתי, נחקק חוק הנגישות שמתבטא גם בעסקים קטנים ובינונייים וגם בהנגשת המוסדות הציבוריים. חוק שירותי רווחה מסדיר את נושא השירותים שניתנים והושקעו מיליארדים רבים, קרוב לעשרים מיליארד שקלים, שהופנו לכך מעבר לאותם 5.5. מיליארד".
עוד על תמחור החקיקה מציין טל: "חוקי הנכים עומדים על שלוש רגליים - העלאת קיצבאות, העלאת הסכום שמותר לאדם עם מוגבלות להשתכר לפני שקצבתו מקוזזת, ומנגנון הצמדת קצבאות שהיו צמודות למדד שהיה קפוא והעברנו אותן להצמדה לשכר במשק שראינו שעלה וצפוי עוד לעלות. בנוסף, ישנו חוק שירותי רווחה שיעמוד על 2.5 מיליארד שקלים. קשה לאמוד את חוק השילוב בתעסוקה, אבל שם הערכים חשובים יותר מהכסף. הנגישות נאמדת בעשרות מיליארדים רבים כשכל בית צריך לבנות גם רמפה להנגשה".
לשאלתנו היכן נמצאת מדינת ישראל ביחס לעולם, משיב חנן טל ואומר כי אמנם נעשתה כברת דרך משמעותית בעשור האחרון, אך נכון לחלק את סוגיית הנגישות לעיתוי הבניה. כאשר דנים בבנייה שנבנתה לפני חוק הנגישות אנחנו עדיין ברמת מדינת עולם שלישי, אך מאותה נקודה ואילך המציאות משתנה, שכן כל בניה מחויבת חתימה שמאשרת שהבית נגיש ועומד בתקנות הנגישות. "בהתייחס לקצבאות אפשר לומר שהמודל שלנו עובד. קשה להשוות למדינות אחרות, אבל אנחנו דומים למדינות סקנדינביה". לזאת הוא מוסיף ומעיר כי "יש בעיה אקוטית בנושא העובדים הזרים שעדיין לא יצרנו בה התקדמות, ואני מקווה שנצליח לשנות בשנים הקרובות".
לקראת סוף דבריו ממליץ טל, כמי שמתנדב מזה עשור בפעילות הארגון שהקים, לכל אזרח ואזרח להתנדב ולחוש את התגמול האישי שמעניקה הנתינה לנותן עצמו מעבר לחיזוק המרקם החברתי בישראל, כאשר זו תציב את האוכלוסיות החלשות בחזית החברתית שלה. "העוצמה שלנו תימדד אם דווקא בתקופה המאתגרת הזו של המלחמה והמשבר הכלכלי שעוד יבוא אחריה, אם אנחנו מוצאים את הדרך להיכנס עמוק יותר מתחת לאלונקה כדי שלא להחמיץ את מי שקשה לו. בזה ניבחן בעשור שבו נשלם בגוף וברכוש על חרבות ברזל".