במהלך ישיבת ועדת הבריאות שהתקיימה היום (שלישי), נחשפו נתונים המדאיגים את המערכת הבריאותית בישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), ציין כי אף שבמהלך המלחמה לא הייתה עלייה במספר ההתאבדויות בישראל, יש חשש כי לאחר סיום הקרבות תתפרץ עלייה בשיעור האובדנות.
"אותן מצוקות נפשיות שהתפרצו באותן שעות נוראות – ממשיכות ללוות את החברה הישראלית גם כיום. מדובר בחיי אדם, וחובתנו – מוסרית וחברתית – להושיט יד למי שנמצאים בקצב גבול היכולת", אמר משריקי.
על פי מירי כהן, מנהלת קשרי ממשל ותכניות לאומיות במשרד הבריאות, לא נרשמה עלייה במספר ההתאבדויות בשנה האחרונה, אך ישנו חשש מעלייה בעת החזרה לשגרה. נתונים מצביעים על לפחות אדם אחד שמתאבד מדי יום בישראל, כאשר כל שנה מתבצעים כ-400-500 מקרים של התאבדות, בנוסף ל-7,000 ניסיונות התאבדות שמגיעים לחדרי המיון.
לצורך התמודדות עם האובדנות, משרד הבריאות השיק תוכניות למניעת אובדנות, בסכום כולל של 15.7 מיליון ש"ח לשנת 2024, ותוספת של 2 מיליון ש"ח בעקבות פעילות הוועדה. כמו כן, פועלים שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה, עמותות, מוסדות להשכלה גבוהה ורשויות מקומיות כדי להעצים את המענה לטיפול באובדנות.
פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, הזהיר מ"צונאמי של בריאות הנפש" בעקבות מצוקות נפשיות שנגרמו מהמלחמה. זלצמן ציין כי בשנת 2023 נרשמה עלייה של 40% בפניות למוקדי מצוקה, והביע חשש כי מספר ההתאבדויות יעלה אחרי סיום הלחימה. הוא הדגיש את הצורך בצמצום כלי הנשק לאזרחים והוספת שאלה בטופס לבקשת רישיון נשק בנוגע לחשיבה על התאבדות. כמו כן, קרא להוסיף מטפלים ולשפר את תנאי השכר של הפסיכולוגים.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) יוזמת היום למניעת אובדנות בכנסת, סיפרה על כאב המשפחות שאחד מיקיריהן מתאבד, קטי שיטרית (הליכוד) הזהירה מהמשבר שמתמודדי-נפש חשים מכל מתח, ואפילו מהחלפה או עזיבה של מטפל, ואילו מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הדגישה את מרכזיות החינוך וההסברה בתחום.
חגי חרמש, מנכ"ל "בשביל החיים", הזהיר מההמתנה הממושכת לתור למטפלים בבריאות הנפש, ומהדעה הקדומה השלילית בנושא, ומיכל אנגלרט, מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית במשרד החינוך, סיפרה על פעילות "ובחרת בחיים", חיזוק החוסן ואבחון ילדים עם סיכון בנושא, עם הכשרת 3,550 יועצות חינוכיות בנושא, ו-5,000 תלמידי כיתה ט' משתתפים בה מדי שנה. רז גורוצקי, נציגת מועצת התלמידים, הזהירה מאבחנה מאוחרת וממיעוט יועצות חינוכיות.
סא"ל כרמל קלה, רע"ן קליני באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, טען למרכזי טיפול לחיילי סדיר ומילואים, הכנות מנטליות לפני הלחימה והליכי עיבוד לאחריה, וכן הכשרת קורס ייעודי בנושא לקב"נים לאיתור סימני-מצוקה וחובת ערבות-הדדית.
יהודה תנורי לימן, סגן מנהלת המחלקה בבריאות הנפש ב"מכבי", סיפר כי הקופה גייסה עשרות מטפלים חדשים וממשיכה לפעול לעיבוי שורות המטפלים בבריאות הנפש, מיישמת את התוכנית למניעת אובדנות, וכי "מכבי מקדמת הכשרות מתאימות לבעלי תפקידים נוספים ולרופאי המשפחה שפוגשים את המטופל, מקבלת מידע מבתי החולים על מנת לייצר רצף טיפולי גם בבריאות הנפש על ידי שיחות ואשפוזי בית, ועובדת על שילוב טכנולוגיות לעזרה עצמית".