חברות ארגון "שותפות לשירות" הן נשים, מתוך רבות אחרות הנמצאות בשנה האחרונה כבר מאות ימים ללא בני זוגן המשרתים במילואים.
כל מעמסת הבית והילדים, החרדות לעלול לקרות חלילה לבעל, הבדידות בשבתות והגעגועים מוטלים על כתפיהן ומכבידים עליהן ללא נשוא. מדובר בנשים שבחסדי ה' בני זוגן שרדו את המלחמה ללא פגיעה. מאות נשים נוספות התאלמנו בעוונותינו ונמצאות בריצת מרתון רצופה ללא קו סיום (כדברי אחת מהן). אחרות, שיחסית שפר עליהן חלקן, סועדות את בני זוגן הפצועים בנוסף לכל העול הנזכר.
נשות הארגון שפגשתי השבוע, כולן יראות שמים ותלמידות חכמים, היודעות היטב את ערכם של התורה ושל לומדיה. בין טענותיהן עולה ומזדקרת תרומתם הקטנה יחסית של בני התורה החרדים לנשיאה בעול המשותף. תרומה זו, אילו הייתה בכמות הוגנת הייתה מחזקת את צה''ל במלחמתו ומורידה משהו מעול השירות המוטל על כתפי בעליהן של הנשים הנזכרות, וממילא גם עליהן, והייתה מאפשרת לפרקים לזקוף את הגב מנטל האלונקה.
אכתוב כאן רק על טענה אחת מטענותיהן המוצדקות והלא מעטות: רבנים וראשי ישיבות רבים וכן הפוליטיקאים מקרב הציונות הדתית 'מדלגים' עליהן ועל זעקתן בעיקר בשל הטענות הבאות:
- הטענות כלפי החרדים בסוגיה זו מביאים לשנאה ולניכור בינינו לבין החרדים, השותפים לנו בתורה אחת ובאמונה אחת, ואל לנו לחבל בשותפות זו.
- גם אנו מאמינים בצורך של תלמידי חכמים מובהקים להקדיש את כל זמנם לתורה, גם על חשבון השירות המתבקש בצה''ל.
- עיקר הנהנים ממחלוקת זו ומלחצנו על הפוליטיקאים שלנו להתנות את המשך דרכם בקואליציה בהתקדמות כבדת משקל לפיתרון הבעיה – הם מתנגדיו של ראש הממשלה, המייחלים לנפילתה של הממשלה ולהקמת ממשלת מרכז שמאל במקומה, ממשלה שתרע מאוד את מצבנו.
- כוחם האלקטורלי של החרדים גדול משלנו במידה ניכרת, והם עלולים לנקום בנו בדברים רבים, בעיקר במאבקנו על ארץ ישראל ועל ההתיישבות. כוחם זה הוא גם סיבה שהממשלה בעת הזאת תעדיף את דרישותיהם על דרישותינו, ואיומינו יהפכו לאיומי סרק.
לעניות דעתי חלק מן הטענות מופרכות (בעיקר הטענה השנייה. גם תלמידי חכמים מובהקים חייבים לא רק בלימוד תורה, אלא גם בקיום מצוותיה, ואחת מהן היא מלחמת המצווה והצלת הנפשות שאנו מצויים בה). אתייחס כאן רק לטענות שיש בהן גם לדעתי, מידה רבה של היגיון.
שאלת היסוד שעלינו לשאול את עצמנו היא האם החשבונות הפוליטיים (הנכונים!) והאם אהבת ישראל והערכת החרדים על כל הטוב שיש בהם (ויש בנו הרבה אהבת ישראל ובחרדים יש הרבה טוב) מצדיקים שנתעלם מחמת שיקולים אלו מן העוולה הבוטה (!!) המגולגלת לפתחם. העוולה היא בכך, שאחרי כל הסיבות ההלכתיות והתורניות שיש להם, כולל הוראות גדולי התורה שליט''א - צעירים בגילאי הגיוס מצויים בביתם ובבית מדרשם לאורך כל השנה האחרונה, שבה אנו בלבה של מלחמת קיום. הם ממשיכים ללכת לחתונות, לקנות צרכי אוכל לשבת, להביא את הילדים מהגנים ולצאת לבין הזמנים. חיי שגרתם ממשיכים כמו לפני המלחמה. כל זה בזמן שהציבור הציוני דתי, גברים, נשים וילדים, נושא בקושי רב ובצער גדול את אלונקת הקיום של עם ישראל במלחמה על כתפיו ללא מחליפים במסע האלונקות הארוך הזה.
זו עוולה, שאינני יודע איך ציבור גדול של בעלי מצפון יכול לעמוד בה. זו עוולה שתלמידי החכמים מן הציבור הציוני דתי אינם יכולים בשם אהבת ישראל ואחדות ישראל לדלג עליה בלא להיות שותפים פאסיביים לעוולה, שאפשר שכוללת בתוכה גם אבק מאיסור עינוי אלמנה ויתום. זו עוולה שמפלגת הציונות הדתית, שמסיבות פוליטיות אינה מובילה מחאה ברורה על התנהגות החרדים, עלולה לשלם עליה בבחירות מחיר כבד.
יתר על כן! ברור שלא נוכל לגייס חרדים נגד רצונם ובעל כורחם. אך מה הבסיס המצפוני שלהם לדרוש שהמדינה תממן אותם מבחינה כלכלית כשהם מתעלמים מצרתה, גם אם זה מנימוקים שאפשר למצוא להם הצדקה כלשהי במצוות שבין אדם למקום, אך לא בין אדם לחברו?!
לאחרונה השקיע צה''ל עשרות מליונים בהקמת חטיבת החשמונאים, החטיבה החרדית, ועשה מאמצים לא קטנים להתאים אותה לחרדים. אם אכן החרדים יתגייסו אליה בימים הקרובים, והיא תוכל לצאת לדרכה בעוצמה הראויה, אפשר שתהיה לעוולה הנזכרת כפרה, וגם אנו נוכל לשוב לאהבת ישראל הגדולה שיש בלבנו לחרדים.