כשמוכרים מוצר מתוחכם מדי
"וישמע את דברי בנֵי לבן לאמור: לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבודה הזה" (בראשית לא, א).
אחד הכללים בעיצוב מוצר הוא להימנע מתחכום יתר. מוצר מתוחכם מדי עלול לתסכל את המשתמשים. אך לא רק מוצר צריך פשטות אלא גם עסקה. עסקה מתוחכמת מדי נתפסת לרוב כתרמית. יהודים שעסקו בימי הביניים בהלוואה בריבית, נחשבו לא פעם לרמאים. רוב האנשים בתקופה ההיא לא תפסו כיצד הלוואתם טפחה בגלל יישום של ריבית דריבית (גם היום אנשים נכשלים בכך), והאשימו את המלווים בגזלת כספם.
יעקב נעשק על ידי לבן, וכדי לזכות בתמורה ראויה לעבודתו הקשה נקט ברעיון המתוחכם לגרום לכבשים של לבן ללדת ולדות נקודים. הרעיון היה טוב, והוא נקט את כל הפעולות הנדרשות כדי לא לעורר עליו את חמת לבן, אך ללא הועיל. העובדה שמכבשים שאינם נקודים נולדו נקודים החשידה אותו בעיני בני לבן.
איננו מופתעים מלבן הרמאי, אך מה רצתה התורה לציין בהזכירה את התרעומת של בניו? נראה לי שהתורה באה להזהיר מפני מעשה צודק שצדקתו איננה גלויה לכול. צדק מתוחכם מדי שמובן רק לחכמים עלול לגרום לתרעומת ולמריבה מיותרת.
הכותב הוא ד"ר לפילוסופיה ומחבר הספר 'כלכלה וערכי היהדות'