עצם העניין

שמירת אקלים VS ביטחון אנרגטי

מדינת ישראל ייחודית בעולם המערבי בקצב הגידול הדמוגרפי. בשעה שמדינות רבות בעולם שואפות רק לשמר את גודל האוכלוסייה, ישראל צומחת בשיעור של כ־2% לשנה. לצד היתרונות הרבים, שיעור הגידול החריג מביא איתו גם אתגרים כמו הצורך בהקמת תשתיות בקצב הולך וגדל, וזאת רק כדי לשמר את רמת השירותים הקיימת. יש צורך קריטי בבנייה של תשתיות – כבישים, ביוב, מתקני התפלה, וכמובן – תחנות כוח.

כדי להמחיש את האתגר הכרוך בסיפוק חשמל אמין ויציב בעשורים הבאים, חשוב להבין כי קצב גידול הביקושים לחשמל יכול להגיע ליותר מ־3% בשנה, והמשמעות היא שבשנת 2050 נידרש לייצר יותר מפי שניים חשמל ביחס להיום.

האתגר מתעצם לנוכח הטכנולוגיות שכובשות כיום את העולם, ובראשן חדירת הרכבים החשמליים, וקידום של מרכזי דאטה ומחשבי־על (לשימוש ב־AI, קריפטו ועוד). תחזית משרד האנרגיה היא כי בשנת 2030 צפויה התחבורה החשמלית בישראל לצרוך כ־6% מהביקוש לחשמל במשק, וכ־15% בשנת 2050.

מנגד, דוח מבקר המדינה העריך לאחרונה כי נדרשות עד 12 שנה להקמת תחנת כוח, וכי אתגרי הפיתוח של משק החשמל הם חסרי תקדים. על פי הדוח, "משק החשמל מצוי בפתחו של משבר שתוצאותיו עלולות להתבטא באי־אספקת מלוא הביקוש לחשמל בשנים הבאות, דבר שיסב נזקים ניכרים ביותר למשק, וקיים ספק אם ניתן לגשר על הפערים בזמן שנותר".

בד בבד הכנסת דנה כיום בקידום הצעת חוק האקלים, שיכול לעכב מאוד את בניית תחנות הכוח הנדרשות. החוק עוסק, בין השאר, ביעדים של מדינת ישראל להפחתת פליטות של גזי חממה כחלק מהמאבק בשינויי האקלים והסכמים בין־לאומיים בנושא. החוק מציב יעד של הפחתת הפליטות ב־30% עד שנת 2030, והפסקת הפליטות כליל בשנת 2050.

יעדים אלו ככל הנראה אינם ריאליים. כבר לפני שנתיים כתב בנק ישראל שישראל תתקשה לעמוד בהם בטכנולוגיות הקיימות, וכי פוטנציאל ההפחתה המקסימלית בפליטות הוא לא יותר מ־21% בלבד. בתגובה לעתירה של ארגון 'מגמה ירוקה' להעלות את יעד ההפחתה ל־43%, נכתב במענה הרשמי של המדינה כי קצב ההפחתה הנוכחי יוביל לכך שנעמוד בכ־12% בלבד.

הסכנה הגדולה בחוק האקלים היא שהוא חוק. נכון להיום ישנה החלטת ממשלה בנושא יעד הפחתת הפליטות. החלטת ממשלה מאפשרת לממשלות הבאות להפעיל שיקול דעת לגבי האיזון הנכון בין הצורך בשמירה על הסביבה ובין הצורך החיוני לספק את צריכת החשמל שהמשק זקוק לה. ככל שהיעד יעוגן בחוק, הוא יאפשר לעתור לבג"ץ נגד הקמת תחנות כוח. עתירות אלו עשויות להיות מוגשות על ידי גופים שרואים רק צד אחד של התמונה – את הצד הסביבתי, ולא מוטלת עליהם האחריות להביא בחשבון את מכלול השיקולים. עצם הדיון בעתירה שכזאת יעכב את הקמת התחנות הנדרשות בשנים רבות, כך שגם אם העתירות יידחו, העיכוב שייגרם מכך יסב נזק אדיר ויביא לכך שלא יהיה לאזרחי ישראל חשמל זמין.