אנשי ביטחון שהשתתפו במעצר מבוקשים אחד או שניים, מתורגלים עד עומק האינסטינקט בטקטיקת "סיר לחץ" המפורסמת. ככל הנראה, השבוע נתקלנו בתופעה שעלולה לקרות לאנשי מקצוע מן הסוג הזה, והיא העתקת דפוסי פעולה מבצעיים אל העולם האזרחי.
זו, על פי ניתוחי הדל ותחת המגבלות שעדיין מוטלות על פרטי החקירה, הפרשנות הנכונה למעצר מפקד ימ"ר ש"י, ניצב משנה אבישי מועלם, וחקירת המזכיר הביטחוני לשעבר של השר בן גביר, רב־גונדר קובי יעקובי.
את טיוטת כתב האישום, במובן הציורי כמובן, יכול היה כל אזרח שמסכן את נפשו בקריאת העיתון של המדינה לפגוש כבר בחודש יולי. בכתבה שהזכרנו בעבר בטור הזה, אשר הוכתבה כמעט מילה במילה על ידי אלוף פיקוד המרכז לשעבר יהודה פוקס וגורמים בשב"כ, הביא הכתב אלישע בן קימון שורה של האשמות נגד ניצב משנה אבישי מועלם, מפקד ימ"ר ש"י שמונה על ידי השר בן גביר.
הטענה שם, בתמצית, היא שימ"ר ש"י הפכה להיות יחידת בת של השר בן גביר, ובמסגרת זאת היא נמנעת מטיפול בפשיעה לאומנית יהודית. "בלשכת השר בן גביר פשוט פיתחו שיטה לעקוף מפקדים במשטרה", צוטט שם גורם ביטחוני. "הם יודעים לדבר ישירות, בלי היררכיה, בלי מניירות של לשכות. אתה מבין שיש רוח אחרת במשטרה, וזו רוחו של השר שמרחפת מעל הארגון. שוטרים עושים את מה שמצופה מהם: לנהל חקירות בהתאם לרוח השר".
בכתבה מתוארת ישיבה יחד עם ראש הממשלה, שבה הטיח פוקס בניצב משנה מועלם שהוא עובד בשביל השר בן גביר. בהמשך לכך יודע הכתב לציין כי "ההתנצחות החריפה לעיני נתניהו הייתה המחשה של יחסים עכורים במיוחד וחוסר אמון בין בכירי פיקוד המרכז בצבא ואנשי 'החטיבה היהודית' בשב"כ, לבין משטרת מחוז ש"י... כשאין מבוגר אחראי בשטח זה נגמר בטענות להסתרת מידע, ניסיונות עקיפת סמכות, האשמות הדדיות, הרבה דם רע ומעט אכיפה".
שבוע לאחר פרסום הכתבה ההיא, פרסמתי כאן טור שמתאר את המהפך שאכן התרחש בימ"ר ש"י תחת הובלתו של מועלם. הטור הזה פורסם מחדש השבוע על ידי משתמשים שונים ברשתות החברתיות, שעשו את החיבור המתבקש. המהפך כשלעצמו – חיובי בעיניי. באופן כללי, מועלם דרש לעבור ממדיניות של מעצרי אווירה בהוראת השב"כ לעבודת חקירה מבצעית ומבוססת ראיות שבסופה כתב אישום מוצק. היו עוד שינויים חיוביים בתפקוד היחידה, ומומלץ לחזור לטור ההוא כדי להבין לעומק את הפרשה.
אחד הגורמים שאיתם שוחחתי לצורך כתיבת הטור ההוא, סיפר אז שלאחר שהונחו בפני בן גביר ההמלצות על מינוי סגן ניצב מועלם לתפקיד על שולחנו של השר, והוא החליט לקדם את המינוי, הגיעו אליו שמועות שפוקס מתנגד למינוי בתוקף, ולאחר מכן המפכ"ל בכבודו ובעצמו הגיע כדי לומר שזה לא בא בחשבון בגלל אי האמון מול האלוף.
כלומר, מבצע "סיר לחץ" על מועלם התחיל בלחישות של האלוף היוצא למפכ"ל המשטרה היוצא, המשיך בכתבה ענקית בעיתון הגדול של המדינה, ומששניהם לא הועילו – נדרשו לערב את מח"ש ולנקוט בכלים הכבדים ביותר שבארסנל. טיל מטאדור, בהקבלה הצבאית. החשד עצמו, כפי שפורסם ביום שלישי השבוע, הוא "הדלפות בעד מינוי". כן, מדובר במוטציה חדשה של שוחד, מבית היוצר של "הטבות רגולטוריות בעד סיקור אוהד" שבראה הפרקליטות במיוחד בשביל נתניהו. על פי החשדות, מועלם העביר ידיעות מסווגות לשר בן גביר, ובעד אותן ידיעות הוא קיבל תפקיד. לי עדיין לא ברור אם התיק מתייחס למינוי שלו למפקד ימ"ר ש"י, התפקיד שבו הוא מכהן כרגע, או למינוי שמתוכנן לו באגף המודיעין.
געגועים לדיקטטורה של ברק
רגע לפני שנצלול לסיפור האמיתי והמטריד שבאישום הזה, ראוי לשים לב לרגע למגמה החדשה בעולם המשפט – העברת מידע לגורם ממונה כפשע פלילי. עד לפני חודש, האדם הסביר הניח שכל שר הוא הממונה העליון בתחומו, ובוודאי שראש הממשלה הוא המפקד העליון, הוא הראש והוא אשם, ומשום כך אין חיה כזאת מידע שלא צריך היה להגיע אליו. באה פרשת פלדשטיין והנגד, ולימדה אותנו שהעברת מסמך מסווג לראש הממשלה היא עבירה פלילית ואפילו פגיעה בביטחון המדינה. היום אנחנו חכמים יותר, ומבינים שהתיק הזה לא עשה רק לביתו, אלא גם לתיק עתידי. מועלם והנגד יושבים בצוותא בבית המעצר, על שהעבירו לרמה ממונה מידע על תחום אחריותה. בלתי נתפס.
אם נקשיב היטב לאישום, נוכל לשמוע את הטענות שהועלו בכתבה שפורסמה בחודש יולי. הרי בהדלפה מקצין במשטרה ישירות אל השר אין בעיה של ביטחון מידע כפי שנטען כלפי הנגד בפרשת פלדשטיין. כאן כל המעורבים רשאים להיחשף למידע מסווג, ורק עצם ההדלפה מקצין בדרג ביניים אל השר היא הבעייתית. נו, איך קוראים לזה בעברית? "בלשכת השר בן גביר פשוט פיתחו שיטה לעקוף מפקדים במשטרה. הם יודעים לדבר ישירות, בלי היררכיה, בלי מניירות של לשכות", כלשון הכתבה מיולי בידיעות אחרונות.
כלומר, אחרי שניסו לקבול על התנהלות שלא מצאה חן בעיניהם בפני ראש הממשלה וכתב העיתון ולא נענו, החליטו בשב"כ ובפרקליטות המדינה לבצע פליליזציה של הפעולות הללו ולחסל את הבעיה עם טיל מטאדור. כעת ניצב משנה מועלם הוא לא גורם שפועל ברוח השר ומאתגר את המערכת אלא פושע.
אם הייתי היועץ האסטרטגי של הפרקליטות והשב"כ, הייתי מציע להם לסיים את התדרוך כאן ולצייר את מועלם כשוטר מושחת שמשחד כדי להתקדם. אבל מרוב התלהבות מישהו עשה שם "אובר־קיל" שהפך לגול עצמי, וזה בעצם לב הפרשה מבחינת הציבור. כך הוכתבה השבוע לכתב ynetהפרשנות על המעצר: "ברקע, התנהלות לא מקצועית לכאורה של הבכיר בכל הנוגע לטיפול בפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון". כלומר, בטיפשות לא מבוטלת החליטו שם לחשוף את המוטיבציה מאחורי האישום הפלילי. עד כמה שאני מכיר, שינוי מדיניות – ואפילו התנהלות לא מקצועית – אינם עבירה פלילית. העובדה שהם הוצגו כרקע לפרשה חושפת את הסיפור האמיתי כאן.
הגדיל לעשות כתב הפלילים של 'הארץ', ג'וש בריינר. ברשת X, לשעבר טוויטר, הוא כתב בפסקנות: "עכשיו מותר לומר באופן מפורש: זו הכתבה שפוצצה את פרשת ההדלפות ומעצרו של מפקד ימ"ר ש"י", תוך שהוא מפנה לפרסום שלו מהקיץ על המדיניות החדשה של מועלם. "טענות חמורות של השב"כ על 'חוסר אמון' כלפי ניצב משנה אבישי מועלם, לפיו אינו פועל נגד טרור יהודי ומתנהל על פי כמה מקורות כ'זרועו הארוכה של בן גביר'. החקירה הובילה לחשד שמועלם נותן שוחד בדמות מידע מסווג עבור קידומו". לא בצד, לא בפאתים, לא ברקע. שחור על גבי לבן, הסיבה למעצרו של מועלם היא מחלוקת עמוקה וחוסר אמון מול השב"כ, ותמימות דעים עם השר בנקודה מסוימת. ננסה לנסח את זה אחרת: השר היה מעוניין בשינוי מדיניות, מינה אדם מתאים, היה מרוצה מתפקודו ותכנן לקדם אותו – שוחד! זו הפליליזציה הבוטה ביותר של המעשה הפוליטי שידעה מדינתנו.
זה הפך מטורף כל כך, שהמילים נגמרות. באמת, הייתם מערבבים אותנו עם שחיתות כלשהי, לזה אנחנו רגילים. אבל כך, על השולחן, לטעון שהדרך היחידה של שר להשפיע על המשטרה שתחת אחריותו – מינויים – היא עבירה פלילית? געגועים לימי הדיקטטורה המשפטית של ברק, שהייתה מרומזת יותר, סאבטקסטית, עם ניואנסים מתוחכמים. מה עווינו ומה פשענו שנגזרה עלינו מלכות גלי בהרב־מיארה, שלפני חודש ממליצה לראש הממשלה לבחון מחדש את פיטורי השר בן גביר, ואחרי שנענית בשלילה קושרת אליו פרשיית שחיתות במשרד על חלוקת רישיונות נשק וקידום קציני משטרה.
בימים שיבואו ינסו לשכנע אותנו באלף דרכים שההדלפה לבן גביר הייתה חלק מעסקה שתיווך יעקובי לטובת קידום, ויש כאן באמת שחיתות. אתם מכירים את זה כבר מתיקים קודמים – הטבות רגולטוריות תמורת סיקור אוהד וכאלה. שם נדרשו לנו שש שנים כדי לשמוע את השופטים "ממליצים" לפרקליטות להסיר מכתב האישום את סעיף השוחד. היום, כשאנחנו חכמים יותר, אפשר להתייחס בספקנות מהרגע הראשון. בטח כשעל הגריל מונח קצין משטרה מוערך שנתן את מיטב שנותיו למען המדינה.
לתגובות: yoniro770@gmail.com