נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפצילום: רויטרס

התפתחות של ממש חלה בימים האחרונים במגעים לעסקה לשחרור חטופים. ראש הממשלה נתניהו הצהיר השבוע כי "אחרי סגירת המלחמה בצפון בשלו התנאים להחזרת החטופים מעזה". עוד המשיך ורמז נתניהו כי "קורים דברים מאחורי הקלעים שאני לא יכול לשתף בהם".

נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש השבוע (ראשון) עם יעל, אימו של החייל החטוף עידן אלכסנדר, שאות חיים ממנו פורסם על ידי חמאס בשבת שעברה, ובפגישתם ציין גם הוא כי "עכשיו זה הזמן להגיע לעסקה. יש משא ומתן מאחורי הקלעים, וזה אפשרי".

כמו כן, רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו נפגשה בתחילת השבוע עם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בפלורידה ושוחחה עימו על שלל נושאים. בתום הפגישה שיתפה כי ניצלה את המפגש על מנת להדגיש בפני הנשיא הנבחר את החשיבות הדחופה בהשבת החטופים. משפחות חטופים נוספות שוחחו אף הן לאחרונה עם טראמפ על הצורך הדחוף בעסקה. למחרת הפגישה עם הגברת נתניהו שיגר טראמפ איום חריף לחמאס ושותפיו: "אם בני הערובה לא ישוחררו עד 20 בינואר 2025, התאריך שבו אני גאה להיכנס לתפקיד נשיא ארצות הברית - יהיה גיהינום במזרח התיכון ועבור אלה שאחראים על ביצוע הזוועות הללו נגד האנושות. האחראים ייפגעו קשה יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה הארוכה והעשירה של ארצות הברית. שחררו את בני הערובה עכשיו".

איומו הדרמטי של נשיא ארצות הברית הנבחר על חמאס יחד עם הדיבורים על חידוש המגעים לעסקה, מחזקים את ההערכה שדברים אכן מתרחשים מאחורי הקלעים, אף על פי שבשלב זה עדיין אין עסקה מגובשת על הפרק. מצרים מצידה פועלת כל העת לקידום מתווה שהוצע בקהיר, בניסיון לגשר על הפערים ולפתור את המחסום שמציב חמאס בדרישתו העיקשת לסיום המלחמה ולנסיגת צה"ל מרצועת עזה בכלל, ומציר נצרים וציר פילדלפי בפרט. מנגד, גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי בעקבות חיסולו של סינוואר והפסקת האש בלבנון, חמאס נתון תחת לחץ רב ומוכן להתגמשות מסוימת בדרישותיו. על פי המודל המצרי שעל הפרק, במסגרת העסקה תתקיים הפסקת אש זמנית בת שישים יום ובמהלכה ישוחררו בהדרגה חטופים. תמורת זאת ישוחררו אסירים ביטחוניים ותתבצע נסיגה מדורגת של כוחות צה"ל מהרצועה. בשלב זה ממתינים בישראל לתשובת חמאס למתווה המדובר, וההערכות הן כי איומו המפורש של הנשיא הנבחר טראמפ יחד עם מצבו הקשה של חמאס בשטח, ידחפו את הארגון ככל הנראה לעסקה, אף אם חלקית.

שינוי בסיוע ההומניטרי

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר וראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, רואה חשיבות רבה באמירתו החד משמעית של נשיא ארצות הברית הנכנס דונלד טראמפ, שמבהיר לחמאס בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה: "הצהרתו של טראמפ חשובה ביותר לא רק בגלל המשמעויות המעשיות שלה, אלא משום שהיא פוגעת בתקוות חמאס ומשדרת לארגון הטרור ששעון החול פועל לרעתו", מסביר בן שבת.

"מנקודת המבט של חמאס, המגמה הכללית נוטה לרעתו. חיזבאללה הפסיק את האש והותיר אותו לבדו, וכעת ישראל יכולה להרשות לעצמה להפנות משאבים רבים יותר ולהתמקד בעזה. איראן טרודה בבעיותיה ובניסיון להגיע להבנות עם ארצות הברית לקראת כניסת טראמפ. ממשל ביידן בסוף דרכו, ועימו גם הכבלים ששם על ידיה של ישראל. ועל כל אלה נוספה כעת גם הצהרתו של טראמפ, שמעידה על נחישותו להביא לסיום הפרשה ועל הגישה התקיפה שהוא מאמץ. זאת ועוד, בחמאס מבינים כי משמעות הצהרתו של טראמפ היא לכל הפחות אור ירוק לישראל להגביר את עוצמת הלחימה נגד חמאס, תוך הפשרת עיכובי הנשק והאמצעים ומתן גיבוי לפעילותה מול מוסדות בין־לאומיים", הוא מציין. "בנוסף לכך, טראמפ מבין את האבסורד שיש בשיטה הנוכחית, שבה מועבר סיוע הומניטרי מישראל לעזה והוא נלקח רובו ככולו על ידי חמאס, ולכן סביר שהוא יגבה את ישראל בפתרונות שימנעו זאת".

בן שבת מציין כי מלבד הלחץ הישיר על חמאס, איום טראמפ מופנה לאיראן ולמדינות נוספות: "טראמפ יכול גם להפעיל לחץ כבד על מדינות שארגון חמאס נסמך עליהן. הצירוף הזה מחמיר את מצבו של חמאס ומאפשר לישראל תנאים טובים יותר להשלים את השגת מטרותיה בעזה וליצור הזדמנויות להשבת החטופים, במשא ומתן או בדרכים אחרות", הוא מסכם.

צביקה מור, אביו של החטוף איתן מור ויושב ראש פורום תקווה המאגד משפחות חטופים, מציין כי עד כה לא עודכן בנוגע לעסקה קונקרטית שעליה גורמים בכירים בישראל מרמזים לאחרונה. "אין לנו שום פרטים על עסקה שנרקמת", אומר מור. "משפחות החטופים לא יודעות שום דבר מעבר למה שמפורסם בתקשורת. ההנחה שלנו היא שחמאס לעולם לא ישחרר את כל החטופים ויבחר להשאיר אותם כקלפי מיקוח בעתיד. יותר מכך, חמאס מעולם לא נתן לישראל רשימה מסודרת של החטופים שבידיו. אנחנו מדברים על 101 חטופים, אבל הוא מעולם לא הודה שיש בידיו 101 חטופים, והוא תמיד יוכל לומר שמצא רק עשרים חטופים ואת השאר הוא עדיין מחפש, והם בטח נהרגו בהפצצות של ישראל ועוד כל מיני סיפורי בדיה".

עולה קריאה, שלא הייתה בעבר, לצאת לעסקה להשבת כל החטופים תמורת הפסקת המלחמה.

"מחמאס אנחנו לא שמענו את הדבר הזה. חמאס היתל בנו כל השנה האחרונה, כפי שבלינקן ואוסטין הודו כמה פעמים. לכן אנחנו מאמינים שמדינת ישראל צריכה לקחת את היוזמה לידיים שלה, והסיכוי הכי גדול להשבת החטופים יהיה כשמדינת ישראל תשלוט ברצועה ובאוכלוסייה ותראה לחמאס שאין לו שום תוחלת", הוא מצביע על לב הדברים. "צריך להיות לחמאס ברור שאנחנו לא נצא מעזה עד שיחזירו לנו את אחרון החטופים. אנחנו נשלוט בסיוע ההומניטרי, אנחנו נשלוט בלחם ובמים, וכל חמאסניק שינסה לעלות ולהשתלט על משאית יקבל כדור בראש. אנחנו נשלוט בשטח ולא נזוז ממנו - עד שיחזירו לנו את אחרון החטופים".

אבל על הצורך בשליטה על הסיוע ההומניטרי דובר כבר כל כך הרבה זמן ולא נעשה דבר בנדון.

"ולמה זה לא קרה? משיחות שלי עם בכירים בצבא שמעורים בנעשה ושאני מנוע מלפרסם את שמם, עולה שמי שעיכבו את הדבר הזה הם שר הביטחון לשעבר גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי", הוא מפנה אצבע מאשימה לגורמים המונעים לטענתו את הטיפול בשליטה בסיוע ההומניטרי. "גלנט יצא מהמשחק, אבל הרצי הלוי עדיין מעכב את הדבר הזה. הרצי משועבד למסמך רוח צה''ל שמחבריו השמיטו את ערך הניצחון כי הוא 'לא מוסרי'. אם ערך השוויון הוא ראשוני, אזי אסור לך לנצח. ומכאן שכל דבר שנשמע כמו כיבוש נתפס כלא מוסרי, ולכן הוא לא מוכן לעשותו. אנחנו בהחלט דורשים שליטה ברוב רצועת עזה, ופינוי של כל האוכלוסייה האזרחית לשטח הומניטרי. הפינוי האזרחי צריך להיות דרך נקזים שמוודאים שרק אוכלוסייה יוצאת ולא המחבלים. הדרישה שלנו מופנית לראש הממשלה ושר הביטחון, שאחראים על הצבא. אני קורא לראש הממשלה, אתה שליח של בוחריך שמצפים ממך למשול".

עם שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ כבר נפגשת?

"אכן. נפגשנו עם השר והצגנו עמדה ברורה בנושא הזה. אחרי 14 חודשים שהרמטכ"ל לא מצליח להכניע את ארגון הטרור היחסית קטן הזה, הגיע הזמן שילך. איך יכול להיות שהוא נשאר בתפקידו אחרי ש־1,200 בני אדם נרצחו ו־250 אנשים נחטפו? האם זו לא סיבה מספיק טובה שישים את המפתחות? באיזה ארגון אזרחי דבר כזה היה עובר עם כישלון כל כך חמור? הוא צריך ללכת".

איזה רושם קיבלת בשיחה עם שר הביטחון? יש אוזניים קשובות לדרישות שלכם להשבת החטופים ולהכרעת חמאס?

"לא אכפת לי מדיבורים. אני רוצה לראות מעשים", הוא מדגיש. "בינתיים אני רואה שיש כאן שר שבא למשול ועושה את מה שהבוחרים שלו מצפים ממנו. אני מעודד מאוד מהדבר הזה ורוצה לראות אותו נחוש ככה גם בעזה".

הבעיה היא שהחורף מתחיל והתנאים הירודים מסכנים את חיי החטופים, בהם חיי בנך. הזמן אוזל.

"נכון מאוד, לכן צריך לפעול כמה שיותר מהר. צריך למנות מפקד חדש למערכה, מפקד שרוצה לנצח ולהכריע, מפקד התקפי שיכבוש את צפון רצועת עזה וישלוט באוכלוסייה. שליטה בשטח ושליטה באוכלוסייה הן אלו שיביאו אותנו להכרעה. אין אפשרות אחרת".

לדבריך רק הכרעת חמאס תחזיר את החטופים?

"בדיוק. אבל לא רק שזה יחזיר את החטופים, אלא אנחנו מדברים כאן גם על קיומה של מדינת ישראל. אנחנו לא יכולים לגלגל את האסון הזה לילדים ולנכדים שלנו. חמאס חייב להיות מוכרע. כל העולם צריך לראות שהחלטנו להכות באויב שקם עלינו ושכך עשינו".

אין בך חשש שמא השאיפה להכרעת חמאס תוביל להחמצת הזדמנות לשחרור של לפחות חלק מהחטופים?

"ברור שאנחנו רוצים להציל כמה שיותר מהחטופים. כשתהיה עסקה שמונחת על השולחן נדע להתייחס למהותה. כבר שנה מדברים איתנו על 'עסקה מתגבשת', והשמאל מספר לנו שביבי מטרפד את העסקה, אבל בלינקן ואוסטין הצהירו במשך חודשים שחמאס הוא זה שמונע ומטרפד שוב ושוב את העסקה. חמאס מהתל בנו", הוא מזדעק. "השר דרמר אמר לנו שחמאס ימשוך מצידו את סוגיית החטופים גם עשר שנים קדימה. הוא ישחרר כמה חטופים עכשיו, ואחרי כמה שנים עוד כמה חטופים, עד שהוא יקבל את כל מה שהוא רוצה. בינתיים הוא יבוא בדרישות ויטרלל את החברה הישראלית. לכן אנחנו לא יכולים לחכות לחמאס עד שיואיל בטובו להיכנס למשא ומתן. אנחנו חייבים לפעול מולו בעצמנו בכל העוצמה האפשרית, שיבין שנפעל בעזה בכל הכוח עד שאחרון החטופים שלנו ישוב הביתה".

במסר המאיים של טראמפ לחמאס רואה צביקה מור הזדמנות לחולל שינוי מעשי בשטח: "עצם ההצהרה של טראמפ חשובה מאוד, אבל אני כמובן מחכה למעשים", הוא מדגיש. "לאור הודעתו של טראמפ וההבנה שיש רוח חדשה שבעזרתה ניתן להביא את החטופים, אנחנו דורשים ממדינת ישראל לקחת עוד היום את האחריות על הסיוע ההומניטרי", הוא אומר בנחרצות. "הגיע הרגע, אחרי יותר משנה, לשנות את החשיבה ולמנוע מחמאס את המשך השלטון שלו ברצועה".

"להפסיק את המשא ומתן"

יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן מתנגד מכול וכול למשא ומתן עם חמאס להשבת החטופים: "גם את העסקה הראשונה הביא לחץ צבאי, כולל לחץ על הסיוע ההומניטרי, כולל התשה מאוד קשה של חמאס. רק כדי להוריד את הרגל מהצוואר שלהם הם הלכו לעסקה ראשונה. אם כן גם העסקה הראשונה הושגה רק בגלל לחץ צבאי", הוא מדגיש. "ולכן הפעילות שנעשית היום לקידום עסקה מרחיקה את שחרור החטופים. כאשר מדינת ישראל מנהלת באופן עקיף או ישיר משא ומתן עם חמאס כדי לשחרר חטופים, באותו מעשה היא מסכנת חיי חטופים ומרחיקה את היום שבו הם ישוחררו".

זאת אמירה קשה מאוד. להזכירך, זו הממשלה שלך שעושה זאת.

"אני בממשלה שעושה את זה, אבל אני מייצג את עמדתי שלי בתור חבר כנסת. לא תמיד עמדתי מתקבלת, אבל חלק מתרבות דיון דמוקרטית הוא שאתה מנסה לשכנע אנשים בעמדתך".

אנחנו נכנסים לחורף, זאת אומרת שהחטופים שעוד נותרו בחיים, חיים על זמן שאול. לא כדאי לנסות למקסם אופציה להצלת לפחות חלק מהם?

"ניהול משא ומתן עם חמאס רק מרחיק את היום שבו החטופים ישוחררו. כשאת אומרת בוא נציל כמה חטופים, בהנחה שזה בכלל אפשרי, את גוזרת את דינם של החטופים שלא ישוחררו עכשיו".

אז עדיף לשיטתך שכולם חלילה ימותו?

"עדיף שנפעל לשחרר את כולם. עדיף שמדינת ישראל תפעל כדי לשחרר אותם. נכון להיום, כאשר מדינת ישראל מנהלת משא ומתן עם חמאס וכאשר כוחות צה"ל נמנעים לתמרן במקומות מסוימים כי אנחנו מפחדים שחמאס נמצאים שם עם חטופים, התוצאה של זה היא סכנה לחיי החטופים שנשארים. צריך לעשות הכול כדי שהחטופים ישוחררו כמה שיותר מהר. והצעד הראשון שצריך לעשות הוא להפסיק לנהל משא ומתן עם חמאס", הוא שב ומציין. "הצעד השני הוא לסגור את צפון הרצועה, לדאוג שלא יישארו שם אנשים, לסגור ולא להכניס לשם סיוע הומניטרי בכלל. לדאוג שהסיוע ההומניטרי יחולק לאזרחים רק על ידי כוחות צה"ל או בהכוונתו, כדי שלא יגיע לידיים של חמאס ולא יחזק את האחיזה שלו. וכשכל מי שמחזיק חטופים ברצועה יבין וידע שחמאס כארגון לא יהיה קיים ביום שאחרי, ואין בשביל מי להחזיק בחטופים - מאותה שנייה שחרור החטופים יבוא יותר מהר".

אז לשיטתך צריך יותר כוח ויותר נחישות?

"עוד לפני כוח, ביום שמדינת ישראל תהיה מספיק ברורה וחד משמעית שאין לנהל משא ומתן עם ארגון טרור, וחמאס זו גופה של ארגון והוא לא קיים כארגון - זה יקרה. כיום גם בעסקה לא ישוחררו 101 חטופים. אין אחד שאומר אני מביא מחר בבוקר את כל החטופים. אין חיה כזאת. אז אם רוצים לשחרר את כולם, צריך לפעול לשחרר את כולם. נכון להיום, הן בגלל לחץ בין־לאומי, הן בגלל חילוקי דעות והן בגלל מגבלות כוח, מדינת ישראל פועלת באופן לא פרודוקטיבי להשבת החטופים", הוא מאשים. "ואחד הדברים הכי לא פרודוקטיביים שאנחנו עושים הוא שאנחנו מנהלים משא ומתן לעסקה".

איך משתלב האיום של טראמפ בתוך המציאות הזאת?

"אני חושב שהאיום של טראמפ הוא דוגמה מצוינת לדרך שבה כן עושים את זה. בשנייה שאתה מפנה לחמאס ולמחזיקים בחטופים אמירה ברורה ואומר להם: יש לכם דד ליין, וכשהדד ליין הזה מגיע - כל כלבי הגיהינום משתחררים מכלוביהם ומתחילים ללכת לכם על הראש, אז אתה מייצר מנופי לחץ משמעותיים. גם לישראל קיימים מנופי לחץ שהיא עדיין לא משתמשת בהם, בין היתר בגלל לחץ אמריקני, ואם טראמפ איתנו יהיה יותר קל להשתמש בהם, כמו למשל הסיוע ההומניטרי, ויש עוד המון מנופי לחץ שנמצאים בידיים של ישראל ושל ארצות הברית ולא משתמשים בהם", הוא מלין. "להגיד שמיצינו את מנופי הלחץ ואין ברירה אלא ללכת לעסקה עם חמאס? זה לא נכון. העולם עוד לא התחיל להפעיל מנופי לחץ על חמאס".