הנתונים שמסתירים מכם: מי באמת סוחב את המילואים על הגב?

מי באמת מוביל בימי מילואים?

השבוע פורסמו באתר ynet נתוני ימי המילואים ממלחמת חרבות ברזל. בעוד הכותרות התמקדו בערים הגדולות כמו תל אביב ומודיעין, בחינה מעמיקה מגלה תמונה שונה לחלוטין. הערים הגדולות אולי עומדות בראש הרשימה במספרים מוחלטים, אך יחס ימי המילואים לאדם חושף סיפורים מעניינים במיוחד.

מדידה אמיתית: יחס ימי מילואים לאדם

נתוני דובר צה"ל שפורסמו כוללים מידע גולמי על כמות ימי המילואים, אולם ניתוח הנתונים לפי גודל האוכלוסייה בגיל המילואים שופך אור חדש על הממצאים.

לדוגמה, תל אביב רשמה 2,234,864 ימי מילואים במלחמה האחרונה, שהם 10.8 ימי מילואים לאדם בגיל המתאים. מודיעין, לעומת זאת, בולטת עם 19 ימי מילואים לאדם — פער דרמטי.

הסיבות לפערים

שני פרמטרים מרכזיים מסבירים את הפערים:

• מיצוי ללחימה: שיעור המשרתים בתפקידי לחימה או תמיכה קרבית. במודיעין המיצוי עומד על 57%, לעומת פחות מ-40% בתל אביב.
• הכנה לשירות: אחוז הצעירים שמגיעים לצבא דרך מכינות ושנת שירות. מודיעין עם 14%, ואילו תל אביב עם 5% בלבד.

המובילים האמיתיים: יישובים קהילתיים

הניתוח מגלה כי דווקא היישובים הקהילתיים מובילים ביחס ימי המילואים לאדם. ביישובי יהודה ושומרון, הנתונים יוצאי דופן:

• עלי: מעל 40 ימי מילואים לאדם.
• אלון שבות: 38.
• קדומים: 36.
• קרני שומרון: 26.

גם מועצות קטנות במרכז כמו כוכב יאיר (27) והר אדר (27) מראות יחס גבוה, בזכות שילוב של מיצוי ללחימה ואופי קהילתי.

כמות ימי המילואים המוחלטת בערים הגדולות אינה משקפת את מימוש הפוטנציאל. המקומות שבהם השירות הקרבי בולט הם אלו שבהם תחושת הקהילתיות והמעורבות החברתית חזקים יותר.

כחברה, עלינו לשאוף להגברת המעורבות והמודעות לשירות המילואים, הן בערים הגדולות והן ביישובים הקטנים. וכל הכבוד לעלי — הם באמת מובילים.