סגן רקטור אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אייל זיסר, מומחה לסוריה, רואה בנפילת אסד מכה אנושה לציר הרשע שבראשו איראן, מה שמטבע הדברים משפיע על ישראל הרואה באיראן כאויב הקיומי העיקרי שלה.
"אם אנחנו לא שוכחים את תרחישי האימה של 180,000 טילים של חיזבאללה, אלפי טילים שהוא ישגר אלינו ביום, אלפי הרוגים, שיתוק של החיים במדינה, וזוכרים שבשאר אסד היה חוליית קישור קריטית לציר הזה מטהרן לביירות והוא שאיפשר לאיראנים לתת נשק לחיזבאללה ונתן לחיזבאללה נשק משלו והיה עוזר לארגון להשתקם, אז בסך הכל התמונה חיובית", אומר פרופ' זיסר שעם זאת מוסיף כי על ישראל להיות עירנית כיוון שגורם חדש הופך להיות שלטון בעל כוח חדש והוא לא בהכרח ידיד ישראל. "הוא לא מאיים כמו חיזבאללה אבל הוא לא ידיד ישראל".
בהתייחס לכיבוש החרמון הסורי מביע זיסר חשש מהבערת האזור. זו לדבריו כניסה למקום שאין לנו מה לעשות בו והפיכתנו לאויב של סוריה החדשה. "אם למישהו יש אנרגיה בצמרת צה"ל שיפנו אותה לחיזבאללה שרגע לפני שהתמוטט עזבנו אותו וחתמנו איתו על הסכם שביתת נשק. המורדים אינם מהווים כעת איום והמהלכים שאנחנו עושים לא ישנו מהותית את פני הדברים וישפרו את ביטחוננו, אז למה להידחף? אני מקווה שנסתפק במה שעשינו ולא נרחיב מעבר לכך".
על האידיאולוגיה המובילה את המורדים מציין פרופ' זיסר כי לא מדובר בלאומנות אלא באיסלאם רדיקאלי. ג'ולאני, העומד בראש המורדים, היה בעבר חבר אל קעידה ודאע"ש, הוא מזכיר. "נכון שזה היה לפני עשרים שנה וכעת הוא משמיע דברים נעימים לאוזן ומכריז שהוא התבגר, אבל משם הוא בא. צריך לזכור את הדבר הזה. הוא כנראה פרגמטי ומבין את האתגרים שלפניו, אבל משם הוא בא ואין יסוד להניח שהוא לא נושא עדיין חלק מהדברים. לכן דרושה זהירות, גם אם לא להיום או מחר, לטווח הארוך".
על המסרים המתונים יותר שנשמעים מכיוון סוריה של אחרי המרד, מדגיש פרופ' זיסר כי לא מדובר במסרים של שלום אלא לכל היותר בהבהרת הכוונה להתמקד בסוריה פנימה ובנייתה המחודשת. "סוריה היא פסיפס גדול ובקרב מתנגדי אסד יש מגוון דעות מחילוניים גמורים ועד ג'ולאני. מה שאומר כל אחד מהמיליונים הללו לא חשוב, מה שחשוב הוא מה שג'ולאני אומר בהיותו גורם הכוח המוביל היום והוא מדבר על בנייתה של סוריה והוא לא מזכיר את ישראל וזה טוב, אבל הוא גם לא מדבר על שלום".
לטעמו של זיסר ישראל וארה"ב צריכות לעקוב אחר הגורמים שאליהם ג'ולאני מחובר ומי עומד מאחוריו, אם אכן אלו הטורקים ומדינות המפרץ ודרכן להשפיע על מהלכיו.
גם זיסר שותף להערכה לפיה מתקפת המורדים תוכננה זה מכבר, אך העיתוי שלה נקבע בהתאם לנסיבות וכאשר הרוסים שקועים באוקראינה ואיראן נדחקה וחיזבאללה אינו מסוגל לסייע לאסד נבחר העיתוי למתקפה עצמה.
ובהתייחס למצבו של האזרח הסורי הקטן על רקע הטלטלה הפוקדת את ארצו, אומר פרופ' זיסר כי לאזרחים הסורים לא הייתה אהבה למשטרו של אסד שהיה דיקטטורי, אך כעת הם נתונים לאחריותו של ג'ולאני האיסלאמיסט שעמדתו על מיעוטים ידועה. לבד מכך ישנם המשכילים החילוניים בסוריה שאינם מקבלים ממנו מסר מרגיע, מה שגורר רמה מסוימת של דאגה, "אבל בעיקר אנשים רוצים לחזור לשגרה של חיים נורמאליים, שהמלחמה תיגמר ולכן נותנים לו את הצ'אנס אבל מתוך זהירות וחשש".