ראש ההרכב: מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו וכל השאר, הנאשם מתבקש... איפה הנאשם?
סנגור: כבודה, מר נתניהו נאלץ לצאת להתייעצות דחופה בעניין ההתפתחויות בסוריה. ואני מאוד מבקש לקרוא לו "ראש הממשלה", לא "הנאשם".
תובעת: התנגדות! "הנאשם" הוא מותג קפלניסטי חשוב שמתדלק את המחאה, שאני, אגב, ממש לא קשורה אליה.
סנגור: כבודה, ההתעקשות להביא לפה את מר נתניהו...
תובעת: הנאשם.
סנגור: ההתעקשות שמר נתניהו יבוא להעיד על חשבון זמנו היקר היא פגיעה בביטחון המדינה ובאזרחיה. מה עוד שבית המשפט הנכבד בעצמו כבר אמר למעשה שאין יסוד לסעיף השוחד, ולפיכך מדובר בהאשמות קלות ערך שאינן מצדיקות את טרלול המדינה ופגיעה בלתי מידתית בלוח הזמנים של ראש הממשלה.
תובעת: הנאשם.
ראש ההרכב: אדוני מתבקש להגיע לעניין.
סנגור: כבודכם, לטובת המדינה אני מפציר בכם לסיים את המשפט האומלל הזה, או לפחות לדחות את עדות הנאשם.
תובעת: מר נתניהו.
סנגור: מה שהיא אמרה.
ראש ההרכב: מה עמדת התביעה?
תובעת: אני מסכימה.
ראש ההרכב: ובכן, אדוני שמע במו אוזניו שהתביעה... מה?!
תובעת: מסכימה. אנחנו מוכנים לבטל את העדות ולסיים את המשפט בזה הרגע.
(רחש בקהל. אביעד גליקמן קורע את בגדיו)
שופט א': שמעתי טוב? גברתי אמרה שהתביעה תומכת בביטול המשפט?
תובעת: ביטול, סיום, תקראו לזה איך שאתם רוצים, העיקר שנפסיק כבר לקרוא לו "הנאשם".
סנגור: אני חייב לומר שאני מופתע לטובה. אני בטוח שהעם בישראל ומר נתניהו...
תובעת: האשם.
סנגור: סליחה?
תובעת: מאחר שהנאשם הורשע, מעתה והלאה יש לקרוא לו "האשם".
שופט ב': אבל לא הרשענו אותו.
תובעת: אז תרשיעו.
ראש ההרכב: רגע אחד. גברתי בעצם מבקשת שנרשיע את ראש הממש... את הנאשם, כאן ועכשיו בלי לשמוע את עדותו?
תובעת: זה מה שהסנגור מבקש.
סנגור: לא גברתי, אני מבקש לזכות אותו.
תובעת: טוב, אתה הרי יודע שזה בלתי אפשרי.
סנגור: מדוע?
תובעת: משום שאם בית המשפט הנכבד יזכה את האשם...
סנגור: הנאשם.
תובעת: אתה אמרת. אם בית המשפט יזכה אותו, המשמעות היא שפרקליטות המדינה בזבזה עשור שלם ויותר ממיליארד שקלים כדי להדיח ראש ממשלה בלי שום יסוד ראייתי מוצק.
סנגור: זה בדיוק מה שעשיתם.
תובעת: לא נכון. הייתה לנו הצדקה מוצקה להדיח את בנימין נתניהו.
סנגור: והיא?
תובעת: עצם קיומו.
שופט א': גברתי בעצם מבקשת שבית המשפט יהיה חותמת הגומי של הפרקליטות?
תובעת: לא חייב. רק אם אתה רוצה להתקדם מפה לבית המשפט העליון.
סנגור: זו חוצפה שאין כדוגמתה!
תובעת: לא, זו שיטת המשפט הישראלית. ממשלת הנאשם אומנם ניסתה לשנות אותה, אבל בעזרת אשם הצלחנו לטרפד את ההפיכה.
ראש ההרכב: אני מזכירה לך, גברתי, שכבר הבהרנו שסעיף השוחד בתיק 4000 משולל כל יסוד.
תובעת: אני מזכירה לך, כבודה, שההבהרה שלכם היא חריגה מסמכות. אבל אני מוכנה לסלוח לכם, אם תרשיעו את הנאשם לאלתר ותקבעו שהוא חייב להתפטר מכל תפקיד ציבורי בזה הרגע.
שופט ב': במה את רוצה שנרשיע אותו?
תובעת: לא משנה לי, מצידי אפשר להרשיע אותו בקבלת סיגרים שלא כדין.
סנגור: זה כן היה כדין.
תובעת: אז עישון במקום ציבורי ושתיית שמפניה בכוס חד־פעמית.
סנגור: מה הבעיה בזה?
תובעת: זה פוגע בסביבה ובקלאסה.
ראש ההרכב: אבל זו לא עבירה פלילית.
תובעת: אז הפרת אמונים, הפרת והחידקל, פרת משה רבנו... תקמבנו משהו, תהיו יצירתיים.
סנגור: אני מוכן לשקול הפרת אמונים במסגרת הסדר טיעון, אבל בלי קלון.
תובעת: מצחיקול, כל העניין הוא הרשעה עם קלון שתעיף אותו כבר מחיינו. אגב, איפה הוא? עדיין "בדיון דחוף על סוריה"?
סנגור: אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שנציגת המדינה לועגת לראש הממשלה.
תובעת: לנאשם.
סנגור: ולידיעתך, הוא נאלץ לנהל את המשא ומתן הקריטי בעניין החטופים מהחדר הסמוך, מכיוון שאת דורשת ממנו לעסוק בזוטות כמו מה היה כתוב על השקית שבתוכה מילצ'ן שם את הסיגרים שהוא נתן לו.
תובעת: אז בואו נרשיע אותו בקבלת דבר במרמה וזהו.
סנגור: היה מותר לו לקבל את הסיגרים!
תובעת: אבל אולי על השקית היה כתוב "מרמה?"
סנגור: מה?
תובעת: לא מה, מרמה. נגיד שעל השקית היה מודפס המותג הצרפתי היוקרתי "MEARMA".
סנגור: אז מה?
תובעת: הסיגרים הם "דבר".
סנגור: נו?
תובעת: אם הם היו בשקית שכתוב עליהם MEARMA, זו קבלת "דבר" ב"מרמה".
סנגור: מה שאת עושה עכשיו זה מרמה. ואין בכלל מותג כזה.
תובעת: אז תרשיעו אותו במשהו אחר: חנייה באדום־לבן, פיטורי שר ביטחון ללא אישור היועמ"שית, בניית בית מתחת לפצצות תאורה, הקמת התנחלות לא חוקית במשרד ראש הממשלה. לא אכפת לי במה תרשיעו אותו, העיקר שילך, שילך כבר!
סנגור: אז את מודה שהמוטיבציה שלכם היא לא עשיית צדק אלא הדחת ראש הממשלה.
תובעת: אנחנו בסך הכול מנסים להגן עליו, שיפרוש מההנהגה לפני שגורלו יהיה כגורל דיקטטורים אחרים מהאזור, אם אתה מבין למה אני מתכוונת.
סנגור: אני מציע שתרגיעו, תפסיקו לקרוא לו רודן, השב"כ ישמור עליו כמו שצריך והכול יהיה בסדר.
תובעת: ואז נצטרך להגיש נגדו כתב אישום חדש.
סנגור: וזאת למה?
תובעת: כי אם הוא מקבל מהשב"כ שמירה שאזרחים מן השורה לא מקבלים, זה שוחד. תחשוב על זה – חקירות, הדלפות, גיא פלג פותח מהדורות, כתב אישום בכפוף לשימוע, ליאת בן־ארי נוסעת לקניה, משפט, נבצרות, הרשעה... לא חבל? בואו נגמור עם זה עכשיו, נשלח אותו הביתה, בג"ץ ימנה ראש ממשלה חדש ואנחנו בינתיים נתחיל לגבש כתב אישום.
סנגור: נגד מי?
תובעת: נגד ראש הממשלה החדש כמובן. הרי בשביל מה יש לנו פרקליטות כל כך מוצלחת?
לתגובות: dvirbe7@gmail.com