נועה ארגמני ויוכבד ליפשיץ בבית הנשיא
נועה ארגמני ויוכבד ליפשיץ בבית הנשיאצילום: קובי גדעון/לע"מ

נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח היום (שלישי) יום זכויות האדם הבינלאומי, מומחים רפואיים, מומחי בריאות הנפש ומשפחות חטופים לדיון מיוחד על ההשפעות הרפואיות, הסביבתיות והמנטליות של השבי על כל החטופים בידי ארגון הטרור חמאס.

בדיון השתתפו פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה החטופים, ד"ר אמיר בלומנפלד, לשעבר ראש ענף טראומה בצה"ל, נועה ארגמני ויוכבד ליפשיץ, נציגות שורדי השבי ומשפחות החטופים, ד"ר עינת יהנה, פסיכולוגית שיקומית מומחית, ד"ר אורן ערן, רופא משפחה בקהילת הנגב המערבית, וד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואי במשרד הבריאות.

הרצוג פתח את הדיון ואמר כי "431 ימים של הפרת זכויות אדם הנורא ביותר שאפשר לדמיין, היום זה יום זכויות האדם הבינלאומי, זכות אחת לא מקוימת על ידי ארגון הפשע והטרור החמאס, העולם כולו צריך לזעוק בכל הכוח כנגד הארגון הנורא הזה, נגד ההפרה הבוטה ביותר שאפשר לדמיין של זכויות אדם ואנחנו שמענו בשעה האחרונה דוגמאות מובהקות לכך.

על סמך הדו"ח שהוצג כאן ופרטיו, על סמך מקורות מידע שונים שניצבים בפני, על סמך נתונים שאני מקבל בכל עת, גם אני גם מיכל וגם הצוות שלנו, אני קובע נחרצות, החטופות והחטופים בסכנת חיים נוראה, החטופות והחטופים בסכנת חיים נוראה וצריך לעשות הכל בכל דרך כדי להחזירם הביתה. אני חייב לומר, היום זה ברור לנו ויותר מכל צל של ספק, קול דמי אחינו ואחיותי זועק אלינו בכל הכוח מתחת לאדמה שם בעזה. וכשאנחנו מדברים על הצו העליון, המוסרי העליון, שכל המציל נפש אחת אפילו נפש אחת מציל עולם מלא. אנחנו צריכים לעשות כל מה שרק ניתן כדי להחזיר ולהציל עולמות מלאים", הוסיף.

נועה ארגמני הקרינה את הסרטון שצולם בהיותה בשבי ואמרה: "הסרטון שמוצג כאן, פורסם בינואר. היה טיל של חיל האוויר שפגע במבנה. נותרתי פצועה, נותרתי שם חבולה, נותרתי מדממת עם כל הראש שלי פתוח, ואף אחד לא הגיע לעזור לי, לא הצלב האדום, לא רופאים, לא אף אחד. כשהרופאים ראו את כל הפציעות ברגע שחזרתי הם אמרו שזה נס רפואי. אני לא יודעת כמה חטופים יש שם שסבלו מאותן סיטואציות כמוני, אבל להם לא הייתה הזכות, הם לא זכו לפרסם סרטון כמו שלי הייתה הזכות. אבל זה לא משנה, כי אני לא קיבלתי טיפול, למרות שהיה סרטון. אנחנו לא יודעים מה מצבם. יש 100 חטופים שעדיין נמצאים שם, ויכול להיות שגורלם יהיה יותר גרוע משלי".

יוכבד ליפשיץ ששרדה את השבי וחזרה לארץ סיפרה: "הייתי שם 17 יום יותר מידי. אני הורדתי 5 קילו ב17 יום והלחץ דם שלי הגיע לרצפה. אם הייתי חוזרת אחרי 50 יום, הייתי חוזרת בארון. מה שהציל אותי זה אותה מחלה שהייתה לי והם החליטו שהם לא רוצים שאני אהיה שם".

דניאל ליפשיץ ציין כי "הצורך להחזיר את החטופים הביתה זוהי חובתנו המוסרית לא רק כעם, אלא כבני אדם. אני עומד כאן היום, ביום זכויות האדם הבינלאומי, שמזכיר לנו שכל אדם ללא קשר לגזע, דת, לאום ומין זכאי לזכויות בסיסיות. ביניהן הזכות לחיים ולביטחון אישי, לחירות לשמירה על חופש התנועה, לשווין. ברגע זה יש מאה אנשים שנחטפו מהם כל הזכויות הללו על ידי ארגון טרור מפלצתי לפני 431 ימים. הזכות היחידה שהם מחזיקים בה, זו הזכות לתקווה שהם ישוחררו. אני עומד כאן היום, עמוס בכאב אבל גם בתקווה. המצב היום קשה ובלתי אפשרי עבור כל אחת מהמשפחות שממתינות. 431 ימים של סבל בלתי נתפס, פיזי ונפשי. אין דבר יותר קשה מלהמתין, לדעת שאתה לא יודע מה קורה. עם כל זאת, מה שנותן את הכוח להמשיך, זו התקווה. הדרך היחידה לרפא את הפצע הזה היא רק על ידי הסכם כולל, שיחזיר את כל 100 האנשים האלה הביתה. אסור לנו לאבד זמן נוסף".

פרופ' חגי לוין ציין כי "המצב הבריאותי הוא מצב קריטי. אני מסתכל על הפנים של האנשים, זה אסון של בריאות הציבור. כל אדם הוא עולם ומלוא וכל המציל נפש אחת כאלו הציל עולם ומלוא, אבל כולם ביחד זה באמת אירוע רב נפגעים, חסר תקדים, 100 חטופים בשבי בתנאים לא אנושיים כבר 431 יום. שורה תחתונה המצב הבריאותי שלהם מדרדר והם עלולים לא לשרוד את החורף הקרוב. כולם שברירים, כולם בסכנת מוות.

ניתן לראות פגיעה מערכתית ממש בכל מערכות הגוף, אפילו במערכת כל כך מרכזית- הלב, בכל מקום שנסתכל זאת פגיעה שתישאר איתם, אצל כל אחד תהיה בסוף הנקודה החלשה ,שהיא זו שיכולה להרוג אותו. המשמעות של הרעב המתמשך זה פגיעה במוח, בלב, ברמה החיסונית בכל מערכות הגוף".